"אין קיצור דרך למקום ששווה ללכת אליו": הטור של כהנוביץ'

השוק חייב עוד חדשות רעות מאירופה כדי להמשיך להתדרדר. איומיים הדדים בלבד כבר לא יספיקו בקרוב: המשקיעים כבר כל כך מפוחדים, שיש יותר סיכוי שההפתעות יהיו חיוביות. החששות בשווקים היו מספיק עמוקים כדי למשוך את האג"ח הממשלתיות בארה"ב לרצף העליות הארוך ביותר זה 13 שנה לתשואה של 1.75%.

ההנפקה של פייסבוק, בעיתוי של היום בו פורסמו גם נתוני דורשי דמי האבטלה בארה"ב, רק הדגישה שיכולים להיות ביקושים למניות גם כשאין ביקושים לעובדים: מספר מקבלי דמי האבטלה בארה"ב עלה מ-3.247 מליון מבקשים ל-3.265 מליון. "עצלנים, שילכו לעבוד בחקלאות". ובכל זאת, גם אנחנו, כמו השוק, ממשיכים להתרכז באירופה: "הדבר הטוב ביותר שניתן להגיד כיום על שוק המניות הוא שהוא זול ביחס לשוק האג"ח, אבל זה כמו להגיד שוונוס חייב להיות מקום שנחמד להיות בו כי הוא קר מהשמש".

תחזיקו אותי לפני שאני…

צריך להבין שהאיחוד האירופאי לא רוצה את יוון מחוץ לאיחוד ויוון לא רוצה להיות מחוץ לאיחוד. קנצלרית גרמניה, מרקל, מנסה לשנות את נושא הבחירות ביוון להישארות או יציאה מגוש היורו, אבל הנושא ימשיך להיות צנע-כן-או-לא. יוון לא מתכוונת לצאת מגוש היורו, ולא מאמינה שכדאי למישהו שהיא תצא. מבחינת המתנגדים לצנע מדובר באיומי סרק. יוון, המדינה שהביאה לעולם את הדמוקרטיה, הולכת לעשות לאירופה בית ספר בנושא. היא רוצה להישאר באיחוד, רק עם הרבה פחות צנע והיא תעשה הכל כדי להשיג את מבוקשה, אפילו לגלם את תפקיד המשוגעת אם צריך.

מצד האיחוד, האסטרטגיה מול יוון לא רחוקה בהרבה, ומנסה להפחיד את היוונים שללא תמיכה בצנע יקרו להם דברים נוראיים. החל ממשבר בשירותים הציבוריים ועד העפה מגוש היורו וחזרה לדרכמות. היוונים מצידם מאיימים בהשתמטות מכל החובות, ודרדור אירופה כולה למשבר. גם אם הם לא באמת רוצים לעזוב את הגוש, אין ספק שזה מפחיד, בטח את המשקיעים. אבל הסיכוי שמישהו מהצדדים יממש את איומיו אינו התרחיש המרכזי.

ידה של מי על העליונה, אירופה או יוון?

במערכה הנוכחית לפחות, נראה שידה של יוון על העליונה: התשואות של בנות הערובוה, ספרד ואיטליה, עולות. ה-10 שנים האיטלקיות טיפסו בחודשיים האחרונים מ-4.8% ל-5.8%, ובספרד מ-4.9% ל-6.3%. בנוסף, למרות הלחץ של האיחוד, סקרים מראים שככל שהלחץ על יוון עולה – דווקא כוחן של מפלגות השמאל, המתנגדות לצנע המורחב, מתחזק. כלומר, האיומים של האיחוד רק מחזקים את כוחה של יוון. גם ההתדרדרות של השירותים הציבוריים ביוון לא דוחפת את היוונים ליותר צנע, וככל שהזמן עובר נראה שעמדתה מול האיחוד מתחזקת. אם יוון אכן תיקח את המערכה הנוכחית, החשש מקריסתן של איטליה וספרד עלול להתחלף בחשש שגם הן יבינו שיש להן כוח בידיים ויש להן במה לאיים. וזה כבר יהפוך את המערכה הבאה למלחיצה במיוחד: מהלומות האיומים קשות מאד למשקיעים, גם אם אין לאף אחד כוונה לממש אותם.

אם אין לך ביטחון עצמי תמיד תוכל למצוא דרך לא לנצח

עדות נוספת להיות ידה של יוון על העליונה ניתן למצוא בהצהרה של מדינות ה-G8, שנפגשו בסוף השבוע, והסכימו כי יש ללחוץ על יוון להישאר בתוך גוש היורו ולעודד את צמיחתה, גם ללא הרחבת צעדי הצנע שדורשת גרמניה. יוון על גבול הקריסה, אבל עדיין נושכת: בתי מרקחת בה חייבים חצי מיליארד יורו. החל מהשבוע הבא יצטרכו חולים לשלם בעצמם על התרופות, ולאחר מכן לפנות לקבלת החזר מהארגון הלאומי למתן שירותי בריאות (EOPYY).

ביום רביעי הבא איגוד הרוקחים מתכנן הפגנות ענק בערים המרכזיות ביוון, בטענה כי חייבים להם תוספת של 250 מיליון יורו על 2011. בתחילת המשבר, יוון ניסתה לתת לספקי תרופות בינלאומיים אג"ח מוזלים במקום במזומן, אבל גם את אלה הספקים כבר לא מוכנים לקבל. כבר אמרנו שיוון עומדת גם בפני משבר אנרגיה והלחץ עליה גובר.

אם משווים את הגרף של התרסקות הבורסה באתונה מהשיא ב-2007 ועד היום (ירידה של 88%) אל מול גרף הקריסה של מדד הדאו ג'ונס בארה"ב בואכה שנות השפל הגדול ב-1929 (ירידה של 88%) נראה כי אז (שנות ה-30), הגיע הדאו ג'ונס לשפל לאחר כשלוש שנים. ביוון עברו כבר ארבע וחצי שנים. המדינה לא מצליחה לעבור את ההתאמות הכלכליות הדרושות כדי להתאושש. שכר המינימום מקובע, הריבית והאינפלציה לא בשליטת המדינה, ובמיוחד המטבע (היורו) שאינו יכול להיחלש. ובכל זאת, השוק כבר מתמחר את כל אלה. לא?

"אין קיצור דרך למקום ששווה ללכת אליו"

כבר שנתיים שאירופה נראית כמו תאונת רכבת בהילוך איטי, הקרונות הראשונים מתחילים להימעך אחד לתוך השני ולא ברור איפה זה יעצור. הקומיקאי דמיטרי מרטין הציע לנהל סיכונים רגשיים ולשים בכל הקרונות הראשונים עוגות קצפת. כך במקרה של תאונה לפחות יהיה גם משהו מנחם, "אומנם יהיו מתים, אבל תהיה להם עוגת קצפת על הפנים". ניהול סיכונים של רגשות נראה אולי מחריד, אבל האם בביטוח חיים אין איזה אלמנט מסוים של נחמה? נקודת המוצא לניהול הסיכונים, גם בהשקעות, היא שלא משנה כמה חכם אתה, גם אתה מהמר בהשקעות. אף אחד לא באמת יודע מה הקלפים הבאים שיצאו בהגרלה. ההבדל בין מהמרים מקצועיים לחובבים הוא אותה הבנת ה"סיכון" ואיך להקצות הון בסיכון מאוזן.

הגישה הפופולארית ביותר לניהול השקעות כוללת קנייה בחמדנות ומכירה בפחד, גישה שמיוחסת בעיקר לשורשים האובולוציונייים שלנו, שעזרה לאבותינו לשרוד בסוואנה. אך כיום היא מסבה לנו הפסד לאורך 10 שנים בסבירות של 95%. בתמחור המניות כיום כמעט לא משנה אם אירופה תקרוס בשנת 2012, 2013 או 2014, ההשפעה על השווי המאזני של החברות תהיה נמוכה משמעותית מהשינוי במקרה של התאוששות באירופה.

ובינתיים, בצידו השני של העולם..

פרסומי מאקרו עדכניים מארה"ב: מדד האינדיקטורים המובילים, שנועד לנסות לחזות את כיוון הכלכלה חודשים קדימה, ירד ביום חמישי האחרון ב-0.1% לעומת צפי לעליה של 0.1%, ועומד כרגע על 95.5. לפני תקופת המיתון, ב-2007, המדד באופן קבוע היה מעל 100 נק'. המדד מורכב מפרמטרים של תביעות אבטלה, הזמנות מפעלים, אישורי בניה, מדד S&P500, היצע הכסף (M2) ואמון צרכנים. הירידה הנוכחית נובעת בעיקר מירידה באישורי בניה וגידול לא צפוי של סך תביעות אבטלה. שאר המרכיבים במדד המשיכו להראות חוזקה מפתיעה, זאת למרות ההתרחשויות באירופה. גם לגבי הירידה באישורי בניה מרגיעה העובדה שמדובר בחלקה בירידה עונתית המאפיינת את התקופה. בינתיים ארה"ב נראית בסדר ולאירופה ניתן עוד קצת זמן להתאושש. לאחר הבחירות ביוון המצב שם דווקא עשוי עוד להירגע קצת.