בשנת 1987 הוציא פורבס העולמי רשימה שקיבצה את האנשים העשירים בעולם. באותה שנה נכללו ברשימה 140 מיליארדרים מ-24 מדינות שונות. בזמנו, הייתה יפן המדינה ממנה הגיע האיש העשיר בעולם, וממנה גם יצא מספר המיליארדרים הגדול ביותר. שלושה עשורים לאחר מכן, בידי פורבס תיעוד של למעלה מ-2,000 מיליארדרים מ-71 מדינות ברחבי העולם.
הרשימה השנתית יכולה לשמש כקפסולת זמן למגמות ולשינויים שעברו בעשורים האחרונים על הכלכלה העולמית. ג'יימס בלסילי ומייק לזרידיס, מייסדי Research in Motion המייצרת את מכשירי הבלקברי, נכנסו אל הרשימה ב-2007 ונשרו ממנה חמש שנים לאחר מכן. ביל גייטס, לעומתם, שומר על מקום יציב ברשימה, ועמד בראשה 18 פעמים ב-23 השנים האחרונות. אחרים, כמו וורן באפט ולי קה שינג, שמרו על מקום ברשימה מהמהדורה הראשונה, על אף הטלטלות שחוותה הכלכלה העולמית לאורך שלושת העשורים האחרונים.
שער רשימת המיליארדרים של פורבס 1987
הרשימה עברה שינויים גיאוגרפים רבים: עד אמצע שנות ה-90 שלטו בה יפן וסין, אך שנת 1997 סימלה את תחילת עידן האוליגרכים, כאשר לרשימה נכנסו 4 מיליארדרים רוסים. כיום, רוסיה היא ביתם של 96 מיליארדים החיים בתחומה – יותר מכל מדינה אחרת בעולם.
ב-2008, עם פרוץ המשבר הכלכלי, איבדו 30% מחברי הרשימה את מקומם, ואלו שנותרו הפסידו במצטבר כ-2 טריליון דולר.
מקומן של הנשים ברשימה משתפר, אך הן עדיין מהוות רק 2.7% ממנה (לעומת 1% לפני עשור), ואף אחת מהן לא הצליחה לטפס אל העשירייה הפותחת. ביניהן נציגות מקומית לשרי אריסון וליאורה עופר, ושמות מוכרים כמו שריל סנדברג (סמנכ"לית התפעול של פייסבוק) ואופרה וינפרי.
דבר אחד שלא השתנה הוא המשפט שסיכם את הפרויקט בשנתו הראשונה, ורלוונטי גם כיום: "הדרך שבה אדם מצליח לצבור ולשמור על מיליארד דולר, אומרת דבר או שניים על הדרך שבה העולם פועל".
|