אירופה קורסת ושבדיה משגשגת: זוהי הכלכלה הטובה ביבשת

הכותרות חוזרות וזועקות: "אירופה דוחה את הצנע", כשהצרפתים והיוונים בוחרים ממשלות סוציאליסטיות ואפילו ניאו-נציונליות לשלטון. אנשי השלטון החדשים הללו הבטיחו שיעורי מס של 75% על מיליונרים, ונשבעו להמשיך את ההוצאות הממשלתיות חסרות הבושה אל מול התעוררותן של רמות חוב מטורפות, צמיחה כלכלית קלושה, ושיעור אבטלה דו-ספרתי עיקש. אבל יש שר אוצר אחד ברחבי אירופה שלא נופל לטרנד, ובמקום לזכות ללעג כמו מקביליו בארצות השכנות – כונה "שר האוצר המצטיין" בידי הפייננשיאל טיימס. הוא לא מבריטניה או גרמניה ובטח שאינו יווני; הוא גם לא עשיר זקן ושמן בחליפה. למעשה הוא נודע בקוקו המטופח ועגיל הזהב הזעיר באוזנו. שמו אנדרס בורג והוא שבדי.

כן, אותה אומה אירופית המפורסמת בזכות שיעורי המיסוי האגרסיביים שלה, אשר מממנים את נוכחות המדינה בכל מקום, החליטה שכתגובה למשבר בגוש היורו וההשפעות המתמשכות של הדעיכה הכלכלית בעולם, הגיע הזמן להקל על גביית המיסים ולהקטין את גודלה של הממשלה. שבדיה לא נכללת טכנית בגוש היורו, שכן אין היא משתמשת ביורו כמטבע הרשמי, אך נגיעתה להמולה הפיננסית המתרחשת באירופה כרוכה בקרבתה ליתר מדינות הגוש. שיעור האבטלה ב-2011 עלה על 7.5% וצמיחת התמ"ג העתידית ל-2012 עמדה על 0.4% בלבד.

בורג רוצה גם להנמיך את שיעור מס החברות כדי להגיע למטרה הממשלתית של "תעסוקה מלאה". הממשלה כבר הנמיכה את שומת המס, וכמה מיסי מותרות אחרים, כדי למשוך יזמים ומשקיעים עשירים חזרה לשבדיה. הממשלה גם החילה חיתוך רוחבי בתקציבי המשרדים, כולל תוכניות הסעד והרווחה שהעלו את שבדיה לגדולה ברחבי העולם. היא גם התקינה מכסות על הוצאות ממשלתיות שנתיות: גבולות ברורים ובני אכיפה, שהשבדים מאמינים כי הם חיוניים ליציבות כלכלית. הם מסבירים בתדריך המדיניות שלהם כי "תקרת ההוצאות היא הכלי החשוב ביותר שיש לממשלה להגעה לרמת עודף". מי היה מאמין, ממשלה שבאמת נשארת בגבולות התקציב שלה. אז מדוע לא קפצה שבדיה על עגלת התמריצים כמו ארה"ב וכמו חלקים גדולים מאירופה?

אנדרס בורג מסביר: "הביטו בספרד, פורטוגל או בריטניה. ממשלות אלו טענו לתמריץ זמני רחב היקף… ובכן, אנחנו יכולים לראות שמעט מאוד מן התמריץ הזה הלך לכלכלה. אבל הן תקועות עם החוב". ראינו כעת כי גורלם של המאמצים להחיל צנע בגבולות גוש היורו היה דומה: אף אחד מהם לא היה רציני. הבזבזנות הממשלתית עולה, קיצוצי התקציב הם העמדת פנים ותו לא, וכל אלה נכשלים מלהגיע לתוכניות הממשלתיות הגדולות העומדות בבסיסו של משבר החוב. אז אנדרס בורג והממשלה השבדית נקטו בתוכנית כלכלית ותקציבית שמנמיכה מסים ובאמת מטילה מכסות על הוצאה ממשלתית. לו אמרתם לכלכלנים הקיינסיאניים בעת פרוץ המשבר הפיננסי ששר האוצר השבדי מתכנן פעולות כאלו, הם בטח היו צוחקים לכם בפרצוף ומנבאים בציניות צרה ואבדון לאומה הסקנדינבית.

אבל במציאות, אותו מקום חמקמק שהקיינסיאניים מבוששים להכיר בו, ברור שמה ששבדיה עושה פשוט עובד – ואפילו יותר טוב ממה שכבוד השר בורג ציפה.

למרות צפי לצמיחה איטית ב-2012, שבדיה מצפה לצמיחת תמ"ג של למעלה מ-3% החל מהשנה הבאה, שמצופה להמשיך עד 2016 – ובינתיים האבטלה צפויה לרדת לכיוון ה-5%. בו בזמן, ברוטו החובות של שבדיה צפוי לצנוח מ-37.7% מהתמ"ג ל-22.5% ממנו, כתוצאה מהעודפים הממשלתיים. לשם השוואה, ברוטו החובות של ארה"ב ביחס לתמ"ג עולה בהרבה על 100% ועודנו בעלייה. 

כל ההצלחה הזאת בטח באה על חשבון מעמד הפועלים, נכון? ובכן, לא. המשכורות בשבדיה אמורות לעלות בקרוב ל-4% עד 2016. מודל ההתאוששות-בעזרת-תמריצים נכשל בכל מקום, וכפי שציין אנדרס בורג – כולנו עדיין תקועים עם הנזקים שהוא חולל. עם סירובם של ממשל אובמה, של הקונגרס האמריקאי ושל עמיתיהם האירופיים לקבל על עצמם קיצוצים תקציביים רציניים, יכול להיות שזה הזמן לנסות משהו שבאמת עובד. שננסה לגדל קוקו ולשים עגיל?