חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

אל תאמינו לחגיגה בבורסה: כלכלת ארה"ב עוד לא יצאה מהצרות

שיא כל הזמנים אליו הגיע בשבוע החולף מדד הדאו ג'ונס העיר את השווקים וגרם לתחושה שכלכלת ארה"ב נמצאת בהתאוששות מרשימה. אולם ייתכן שמדובר באשליה. אם חשבתם שישנו קשר בין העלייה בשוקי המניות לבין התאוששות הכלכלה, מוטב אולי לבדוק מחדש את ערכו של הדאו בדולרים מנוכי אינפלציה. או יותר טוב, לבחון את הדאו דרך עלות ארוחות הבוקר, ולהבין שהעלייה בדאו ג'ונס לא חדה יותר מהעלייה במדדי המחירים בארה"ב.

לחילופין, אפשר לחקור את הדאו אל מול מחיר הזהב, הופכו החבוי של שוק המניות. כפי שניתן לראות, הירידה האחרונה במחירי הזהב מיתנה את המגמה המובהקת ב-13 השנים האחרונות. תומכי הזהב הצביעו שוב ושוב על השפל ההיסטורי ביחס אונקייה/יחידה של הדאו ג'ונס, בשנת 1980.

המניות התאוששו בכ-43% מאז הגיעו לשפל של שני עשורים של 6.3 ביחס דאו/זהב בשלהי קיץ 2011.

אם נפנה למדד הרחב יותר, ה-500 S&P, הרי שהזהב – במונחים נומינליים – עקף אותו בחזרה באפריל 2010. זה היה מוזר, כפי שציינו באותה העת, משום שהזהב במונחים דולריים לא נסחר מעל ה-500 S&P במשך כמעט שני עשורים.

כל אחד משלושת התרשימים האלה צופה כמובן לאחור. אף אחד לא יכול עדיין להרחיב הרבה לגבי האופן בו עלויות ארוחות הבוקר, הזהב או העסקים היצרניים ימשיכו מכאן. אולם צריך לשים את השיאים החדשים של הדאו בתוך ההקשר הנכון.

על רקע הריבית האפסית וההרחבה הכמותית שמזרימה עוד ועוד כסף לשוק, לפחות היחס דאו/זהב, כמו היחס דאו/ארוחות בוקר אשר הוצג לעיל, אינם שותפים לאשליה הכספית.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן