מערכת הבחירות הנוכחית היא הזדמנות מצוינת להסדיר מחדש את יחסינו עם השד העדתי. יכול להיות שלא מדובר בשד מרושע שראוי לכלוא בבקבוק, אלא בפייה טובה ושחרחורת שראוי שתופיע בחיינו כמה שיותר ותציק לשיח הציבורי.
תסתכלו רגע על שאול מופז. נדמה שמדובר במי שהולך להפוך לאחד הסיפורים הכי סמליים ומבאסים בהיסטוריה של ניסיונות ההשתלבות של הציבור המזרחי בישראל. לא היה בחיים הציבוריים בישראל עוד מזרחי שעשה הכל נכון כמו מופז. כל יתר המנהיגים המזרחים הבולטים היו ונותרו ילדי חוץ (דוד לוי, אריה דרעי, עמיר פרץ). מופז אמור היה להיות ההוכחה ש- YES WE CAN זה לא רק באמריקה. הוא עלה מפרס וקפץ ראש לתוך כור ההיתוך: גדל בבית הספר החקלאי בנהלל של משה דיין, התנדב לצנחנים, לא שר "שבחי ירושלים את ה"', היה לקצין מצטיין, למח"ט צנחנים, לרמטכ"ל. ועכשיו, בום, הנפילה הגדולה.
הטעות הגדולה שלו הייתה כשחשב לתומו שכל מה שעשה בחייו מספיק בשביל שמצביעי המרכז-שמאל של קדימה – מה שמכונה "השבט הלבן" – יקבלו אותו כמנהיגם. מופז שיחק לפי הכללים הדמוקרטיים, עבד קשה, פקד ופקד, כמו אז בצנחנים – כשיציאתו לקורס קצינים נדחתה שוב ושוב בגלל נתונים לא מתאימים, כמו לא מעט מזרחים. אבל הוא התעקש, זכה בהנהגת המפלגה, ואז – אז נותר לבדו.
מצביעי קדימה נדדו אל שלי יחימוביץ', יאיר לפיד וציפי לבני, שהרזומה של כל אחד מהם מחוויר לעומת שלו. למרבה הצער, לא רק הרזומה שלהם חיוור ליד מופז. אז איך זה ייתכן? איך זה שאפילו הוא מתרסק על תקרת הזכוכית? נהלל, צנחנים, רמטכ"ל, "מה עוד תבקשי מאתנו מכורה, ואין ואין עדיין?".
מופז. עשה הכל נכון, ובכל זאת נפל | צילום מרק ישראל סלם
הדרת מזרחים
במערכת הבחירות הזאת ש"ס ואריה דרעי בפרט שחררו לחופשי את השד העדתי. הש"סניקים מפזרים נתונים שרבים וטובים מנסים להדחיק את עצם קיומם, ומעטים ורעים, אך משפיעים, מנסים להשתיק את משמעותם: בראש אף מפלגה גדולה בישראל לא עומד מנהיג מזרחי. בחמישייה הראשונה של הליכוד-ביתנו ושל יאיר לפיד יש מזרחי אחד בלבד, בחמישייה הראשונה של מרצ גם זה לא. בממשלת ישראל הבאה לא צפוי לכהן אף מזרחי אפילו באחד מהתיקים הבכירים: ביטחון, חוץ, אוצר, ואפילו לא בחינוך ובמשפטים. זאת ועוד, הם אף מצטטים ממחקריה של ד"ר יפעת ביטון: על כל מובטל אשכנזי אחד יש חמישה מובטלים מזרחים, רק תשעה אחוזים מהסגל האקדמי באוניברסיטאות הם מזרחים, ועוד ועוד.
אל מול זעקת הש"סניקים עומדת שתיקת האינטלקטואלים והעיתונאים המזרחים. דרעי נשכב על הגדר ומציף את הנושא, ומולו מתחבאים כולנו כמו ילד מזרחי מבוהל. אף אחד מאיתנו לא הצביע, לא מצביע ולא יצביע ש"ס. כולנו היינו שמחים אם מישהו אחר היה מוביל את המאבק לשוויון מזרחי, בוודאי אחרי שהקמפיין האנטי-רוסי של ש"ס ריסק את עמדתו המוסרית המרהיבה של דרעי נגד קמפיין שנאת העובדים הזרים של ש"ס, ואת ההסבר שלו כי הוצאת השד העדתי באה מאותו מקום ערכי ממנו באה פעילותו למען הערבים ("אני עם המיעוטים"). אבל אין מישהו אחר.
וכשהאינטלקטואלים המזרחים שותקים והקשת המזרחית מעיזה להופיע רק בימים של שמש, או אז מתאפשר להגמוניה האשכנזית בתקשורת, שממנה באמת אין ציפיות (חוץ משניים, אבל גם הם שותקים) להמשיך ולדאוג לדכא את השיח העדתי. דרעי ביקש מפעילי ש"ס לא להיבהל כששולפים מולם את הנשק המשתק ומשתמשים במונח "שד עדתי", ולומר מעתה "הדרת מזרחים". דא עקא שלא רק המזרחים מודרים בישראל, אפילו הדיבור על המזרחים מודר.
דרעי (מימין) עם אלי ישי. נשכב על הגדר | צילום: מרק ישראל סלם
מתי מעצבי השיח הציבורי בישראל כן מאפשרים עיסוק באפליית מזרחים? רק כאשר הדבר משמש אותם למתקפה על המתרחש בחברה החרדית. וכך אותם אנשים שמבקרים בחריפות כל עיסוק בפערים העדתיים בחברה הישראלית הכללית, עוסקים בחדווה באפליה העדתית המתרחשת בשוליה. וכך הם יוצאים בשצף קצף נגד אפליית הספרדים במוסדות החרדיים, אבל שותקים מול הנתונים שהוציאה ש"ס על מספרם הדל להחריד של המזרחים בתחנה הצבאית גל"צ. "בושה וגזענות שבמוסדות שלהם מכניסים רק שלושים אחוז ספרדים", הם מסתערים על החרדים. ולמזרחים שמחוץ לעולם החרדי לא נותר אלא להרהר "30 אחוז? הלוואי עלינו 30 אחוז. יאללה, שייתנו 30 אחוז מזרחים בגל"צ. 20 גם טוב".
אסור לפספס את ההשוואה החשובה הבאה בין המזרחים שמתקבלים בעולם החרדי לבין אלו שמתקבלים בעולם החילוני. אלו גם אלו זכו לכך רק לאחר שעברו תהליך אקולטורציה ותירבות, שהשיל מעליהם כמה שיותר מבגדיהם הישנים ולאחר שהתעטפו בערכי התרבות והרוח של האשכנזים בסביבתם הקרובה – חרדית, או שמאלנית.
שאלה של חינוך
המהלך המעוות בדיון הציבורי בנוגע לשד העדתי הוא הטלת האשמה במצבם של המזרחים על המזרחים עצמם. או כפי שהולכת הסיסמה הנבובה: ש"ס אשמה. ש"ס מנציחה את העוני ואת הבערות. במוסדות שלה לא לומדים לימודי ליבה… אם רק היו לומדים ליבה, ליבה, ליבה.
9% בלבד מהסגל האקדמי באוניברסיטאות הם מזרחים, ואלה מפוצצים את המוח ומפמפמים לנו בשפת האתמול: ליבה ליבה ליבה, בלה בלה בלה. עוד מעט יגידו לנו שהנה המזרחים התקדמו, שהיום לכל אחד יש בבית קו טלפון, ושאוטוטו יחלקו להם גם מכונות כתיבה.
ובכן, מדובר בהבל שכל כולו הסרת אחריות מביכה מבחינה אינטלקטואלית ומכוערת מבחינה מוסרית. אז צריך להבהיר: לא ש"ס אחראית למצבם של המזרחים בישראל ולא בגלל מערכת החינוך של ש"ס המזרחים עניים. רוב העניים המזרחים לא למדו במערכת החינוך של ש"ס. אפילו רוב הש"סניקים לא למדו במערכת החינוך של ש"ס. רובם ככולם למדו במערכות החינוך הממלכתיות. כך גם רוב החוזרים בתשובה, לא להאמין, לא למדו במערכת החינוך של ש"ס. רובם התגלגלו אל עולמה של ש"ס כי מערכות החינוך הממלכתיות לא נתנו להם מענה.
מערכת החינוך של ש"ס קטנטונת. כמה תלמידים יש בה? זרקו מספר. ובכן, מתוך כמיליון תלמידי היסודי בישראל לומדים ברשת מעיין החינוך התורני של ש"ס פחות מ-20 אלף תלמידים ספרדים (מתוך כ-40 אלף. אבל התלמידות נמצאות במסלול של רמת לימודים כלליים גבוהה עד סוף התיכון. הש"סניקים ידמגגו לכם שגם הבנים ברשת לומדים ליבה, וזה נכון, אבל רק ביסודי).
ביה"ס לתקשורת במכללה למנהל. 9% מהסגל האקדמי הם מזרחים | צילום: רונן טופלברג
אז ש"ס לא אשמה במצבם של המזרחים כי רובם המכריע פשוט לא גדלו אצלה. אבל מה לגבי אלה שכן נשאבו אל עולמה של ש"ס? האם להם עוללה ש"ס עוול וגזלה מהם עולם מופלא ועתיד מבטיח שהבטיחה להם ישראל הראשונה? גם כאן צריך לומר את האמת: ש"ס לא הוציאה את המזרחים מהפקולטות למשפטים ורפואה באוניברסיטאות השונות. לא זה העתיד שהועיד להם הממסד הישראלי. ש"ס לקחה אותם מתחתית החברה ונתנה להם משהו שאף אחד אחר לא נתן להם.
אמא מזרחית אחת עלתה פעם לשידור רדיו. היה זה במה שכונה "ערוצי הקודש", תחנות הרדיו הש"סניקיות והמזרחיות-פיראטיות שאיפשרו למזרחים חופש ביטוי (מסוכן, מתברר שדיבור בחית ועין עלול להפיל מטוסים). התחנות נסגרו מאז, וראשיהן ישראל בונדק ושמואל בן עטר הושלכו לכלא. "יש לי חמישה ילדים", סיפקה האמא את הפרשנות הנוקבת שלה לתחרות בין האופציה החינוכית שהעניקה ישראל הרשמית לילדיה לעומת זאת שהעניקה ש"ס. "חמישה ילדים יש לי. שלושה בסמים ושניים בש"ס", אמרה.
אז מה באמת עוללה ש"ס? היא דפקה לממסד את התוכניות: היא הפריעה למערכת לגדל מזרחים שיהפכו לשואבי עצים, חוטבי מים, בוהים בערוץ 2 ועובדי ייצור בשכר מינימום, עם רמת חיים כלכלית נמוכה ובלי טיפת כבוד עצמי. במקום זאת ש"ס הציעה אלטרנטיבה: לגדל מזרחים שיהפכו ללומדי תורה, עם רמת חיים כלכלית נמוכה אבל עם הרבה הרבה כבוד עצמי. משום מה, ככל הנראה בשל מוגבלותם, לא מעטים בחרו לעצמם ולילדיהם את האופציה בלי הכסף אבל עם התרבות והכבוד.
שתי האופציות האלה, חילון או התחרדות, תמיד קופצות לי מול העיניים באירועים של הגרעין הקשה של ש"ס. מדובר במחזה מדהים: בני התורה הספרדים ממלאים, למשל, את בנייני האומה, עטויי חליפות ליטאיות וכובעים, שרים שירי קודש אשכנזים. ברגע הראשון בא לך לכעוס. מה אתם, ספרדים או ליטאים? עד שאתה נזכר מה הייתה האופציה.
נניח שהיינו מונעים מהם את זה, איפה היו הצעירים הספרדים הללו בערב הזה? איפה הם היו עכשיו אלמלא ש"ס? נגיד שהיינו מצליחים למנוע מהם להתייצב באלפיהם עם חולצות לבנות צחורות, עם עיניים בורקות וראש מורם ועם תרבות שהעיסוק האינטלקטואלי (כן, לימוד הגמרא) הוא מרכיב מרכזי בה. ואז אתה מבין כמה זה מרגש, כמה מדובר בתופעה של רנסנס תרבותי עם עוצמות שלא תמיד אפשר למצוא אצל בני נוער מזרחים שלא התגלגלו לש"ס.
חילון או התחרדות? שאלה שקופצת מול העיניים | צילום: מרק ישראל סלם
לקחים מאשכנז
הנדבך הבא בביקורת הבנאלית על ש"ס שנשמעת מכל עבר, הוא על אימוץ הנורמות האשכנזיות של העולם החרדי-ליטאי. מה לספרדים ולתרבות אירופאית? אז צריך להזכיר עוד דבר: לא רק הספרדים החרדים אימצו אידיאולוגיה אשכנזית. היהדות המודרנית על זרמיה הבולטים השונים נולדה ועוצבה באירופה על ידי אשכנזים. הציונות היא תופעה מודרנית שנולדה באירופה ורבים מהמזרחים אימצו אותה. כך גם החרדיות, אף היא תופעה מודרנית, שנולדה כריאקציה לחילון, להשכלה, לרפורמה ולציונות. גם אותה יש מזרחים שאימצו. הרבנים האשכנזים התמודדו עם החילון, ההשכלה והציונות הרבה לפני הספרדים ועיצבו שיטת התמודדות, שחלק ממנה למשל הוא הביגוד החרדי המבדיל. הספרדים אימצו את השיטה.
מה בעצם ההבדל הדרמטי בין הספרדים מאמצי החרדיות שנולדה אצל האשכנזים לבין הספרדים מאמצי הציונות שנולדה אצל האשכנזים? לא אלך רחוק. אני עצמי מזרחי, ונלהב עד עמקי נשמתי מקסמה של התנועה הלאומית היהודית – הציונות. לא מפריע לי שהרצל בכלל מווינה ולא שז'בוטינסקי בא מאודסה, גם את התמונה של מנחם בגין זצ"ל לא הורדתי מהקיר או מלוח הלב, לאחר שהתברר לי שהוא לא באמת מרוקאי שסבא פגש במקנס. אנחנו הלכנו אחרי הציונות האשכנזית והתאהבנו בה, והש"סניקים הלכו אחרי החרדיות האשכנזית והתלהבו ממנה.
צמרת ש"ס. תרמה לקידום המזרחים יותר מכל גורם אחר | צילום: מרק ישראל סלם
והנה עוד דבר: ש"ס, למרות הכל, תרמה לקידום המזרחים יותר מכל גורם אחר בתקופתה. הצלחתה הגדולה לא הייתה בפעילותה אלא בהצפת הבעיה, וחשוב מכך, בשינוי דפוסי ההצבעה של המזרחים בישראל. ההצלחה הגיעה לשיא ב-99': ש"ס הצליחה לגרום למזרחים להצביע עבור מזרחים, טלטלה את המערכת והבהילה אותה, ובכך תרמה גם לקידומם הזמני של מזרחים במערכת הפוליטית, בתקשורת, באקדמיה ועוד.
אף אחד לא אומר שש"ס היא הפתרון. ברקורד שלה יש הרבה חוסר אונים ולא מעט מחדלים שהזועק בהם הוא שתיקתה בפרשת אפליית הבנות הספרדיות בעמנואל, כדי לא להסתבך עם החרדים האשכנזים. אבל צריך להגיד למזרחים המודעים והשותקים, אלה שהלכו קדימה ומעדיפים שלא לזרוק מבט לאחור: מצבו המוסרי של מזרחי ששותק אל מול המתרחש בחברה הישראלית כולה, אינו טוב מזה של הש"סניקים ששתקו בפרשת עמנואל.
פעם שאלתי את אחד מכוכבי העבר של ש"ס, הח"כ האינטלקטואל המנוח הרב יוסף עזרן, מאלה שכבר במרוקו הפכו לליטאים, האם הוא לא חושב שעשו לו עוול כשלקחו אותו ללמוד בישיבת העילית הליטאית פוניבז'. הרב עזרן הגיב בגיחוך, סיפר על הסיפוק והעונג התרבותי שהעניקו לו החיים החרדיים. אחר כך הוסיף בחיוך עצוב, "הלוואי שכל הספרדים בארץ היו לומדים את השיעור הכי חשוב שהאשכנזים לימדו אותנו בפוניבז'. לפחות שהספרדים כולם היו לומדים את זה: כשמישהו מת, קוברים אותו. אתה יודע למה קוברים אותו? זה פשוט מאוד, קוברים אותו כי הוא לא מתנגד".
|