אל תאמינו: שישה מיתוסים שגויים על שקרים – והיכולת לזהות אותם

אך לפי הפסיכולוג האמריקאי הנודע פול אקמן, מדובר במיתוסים חסרי בסיס – ותו לא. אקמן, כנראה, יודע דבר או שניים על התחום: במהלך עשרות השנים האחרונות הוא הלך וביסס את מעמדו כאחד הפסיכולוגיים החברתיים המוכרים והמוערכים ביותר בתחום, כתב שורה ארוכה של ספרים מקצועיים ורבי מכר לקהל הרחב, חקר את הנושא ואף נבחר על ידי התאחדות הפסיכולוגים האמריקאית כאחד מהפסיכולוגים המשפיעים ביותר במאה ה-20, והמגזין הנחשב "טיים" כלל אותו בדירוג 100 האנשים המשפיעים בעולם" היוקרתי.

אם כך, אקמן מספר כי במהלך השנים האחרונות הוא נתקל בכמה "מיתוסים חוזרים", להגדרתו, אשר הופצו על ידי הקהל הרחב כאילו היו עובדות מדעיות ברורות, אך למעשה מדובר בתת-אמת נטול הוכחה במקרה הטוב ביותר. ברבים מהמקרים, מדובר בגיבוב שטויות מוחלט. אז כדי שלא תטעו בפעם הבאה שתנסו להעריך האם האדם מולכם משקר לכם או תנסו לשווא להסתיר שקר משלכם – אלו הם אותם 6 מיתוסים שגויים לפי אקמן:

1. כולם משקרים. האמת הפשוטה היא, לדבריו של אקמן, שזה פשוט לא נכון. אמנם הרוב המוחלט של האוכלוסייה נוטה "לעגל פינות", אך ההנחה שבכותרת מאפשרת לשקרנים שביננו, בסופו שלד בר, להרגיש כי הם לא עושים דבר מה נורא כל כך. ובכן, עבור אותם שקרנים, חדשות רעות: אקמן טוען כי ממש לא כולנו משקרים באופן תדיר, לבטח לא שקרים גדולים הנוגעים למקום העבודה או למערכות היחסים שלנו. אם זה היה התירוץ שלכם להמשיך, כדאי שתחפשו אחר תירוץ חדש. או שפשוט תפסיקו לשקר.

2. נשים מזהות שקר טוב יותר מאשר גברים. שוב, לדבריו של אקמן, לא מדובר בנתון לא מדויק – אלא באמירה חסרת כל בסיס. שום מחקר לא הצליח להצביע על יתרון לבנות המין הנשי על גברים בכל הקשור לזיהוי שקרנים. באופן כללי ניתן להגיד כי רובנו גרועים מאוד בזיהוי שקרנים, וכי במרבית המחקרים, הנסיינים לא הצליחו לרשום אחוז הצלחה גדול יותר משהיה צפוי אם היו מהמרים ללא כל בסיס. לפעמים, הם אפילו הציגו הצלחה נמוכה יותר.

מבט לכיוון השמאלי עליון אינו מעיד בהכרח על שקר | צילום: thinkstock

3. פסיכופתים הם שקרנים מושלמים. מיתוס נחמד, שכנראה תרם לא מעט לסרטי אימה במהלך השנים. אך מעבר לכך, נראה כי אין לכך כל בסיס מדעי: אין כל עדות מדעית לכך שפסיכופתים, מכל סוג שהוא, מסוגלים לשקר בצורה משכנעת יותר מבני אדם אחרים.

4. מבט לכיוון השמאלי-עליון מעיד על שקר. במקרה הנוכחי, אקמן מבין מהיכן הגיעה הטעות הנפוצה. מכיוון שצד שמאל במוח הוא האחראי לפעילות היצירתית, היו מדענים שהעריכו כי בעת שקר המבט יפנה באופן אוטומטי לצד שמאל – שכן הוא יציג פעילות יצירתית (המצאת השקר) ולא תיאורית בלבד. הטריק הפשטני אומץ על ידי רבים, שכן הוא סיפק להם אינדיקציה פשוטה ונוחה למעקב כדי לנסות ולהשיג שליטה בתחום החמקמק כל כך – זיהוי השקרים. אך אקמן מסביר כי במחקרים רבים שנערכו, שקרנים לא נטו להסתכל לצד שמאל יותר מאשר לצד ימין, ולא הרימו את מבטם למעלה יותר משהביטו כלפי מטה. בקיצור – זהו מיתוס נחמד, אך גם הפעם – חסר בסיס.

5. כיווץ הפנים מעיד על שקר. גם הפעם, אקמן מצביע על בסיס הגיוני למיתוס. הבעת פנים מכווצת אכן מעידה כי האדם מסתיר דבר מה, ולרוב מדובר בניסיון להסתיר הרגשה מסוימת. אכן, בהחלט ייתכן כי הדבר נובע מניסיון להסתיר אמת מסוימת, אך אקמן מזהיר כי במעקב מחוץ ל"תנאי מעבדה" התגלה כי פעמים רבות אנשים דוברי אמת חשים כי חוקרים אותם – והם מנסים להסתיר את רגשי החשש, הפחד או העלבון שלהם. אם תיתקלו באדם המכווץ באופן קל את פניו, התייחסו לכך כאל סימן – אך לא כהוכחה גורפת.

6. אפשר לדעת בוודאות מתי אדם משקר. הבעיה עם שקרים היא שבסופו של יום, עדיין המדענים לא פיצחו נוסחה אשר עונה על 100% מהמקרים. כן, ישנם סממנים אשר מעידים בסבירות גבוהה על שקר. חלקם משמשים את מכשירי הפוליגרף – וגם הם לא משמשים כהוכחה חד משמעית בפני מערכת המשפט. המחקר בנושא נמצא עדיין בשיאו, ולא משנה כמה "הוכחות" אתם חושבים שאתם מזהים – אף מדען לא יקבע באופן חד משמעי כי אדם הנמצא מולו משקר מעבר לכל ספק. ועדיין, כאמור, ישנם כמה סימנים אשר עשויים להעיד על שקר. מדובר במערכת מורכבת של סימנים (כיום מצביעים על למעלה מ-30 אינדיקטורים, חלקם מופיעים רק בשילוב אחרים) אשר לא ניתן לצמצם לכדי סימן פשוט אחד. הבעות פנים, תנועות הידיים, הכתפיים, שפת הגוף הכללית, קצב הנשימה, ואחרים עשויים לרמוז על מצב בו האדם מולנו משקר. ועדיין, אקמן מדגיש, מילת המפתח היא "לרמוז". אם אנו מחפשים הוכחה חותכת לכך שאנו ניצבים מול שקרן, כדאי לחפש אחר הוכחות חותכות יותר.