אם אין אורז, שיאכלו תפוחי אדמה: המהפך הקולינרי של סין

סין לא יכולה עוד להאכיל את עצמה. העובדה הזאת מודגשת בנתוני ייבוא המזון של השנה שעברה: 25 מיליון טון של תירס וחיטה הגיעו מחוץ לארץ – עליה של 22% מ-2013. רובו של המזון הזה מגיע מארה"ב, ובנוסף למצרכים אלה, סין מייבאת גם כמויות גדולות של פולי סויה, פירות, אבקת חלב, בשר חזיר ועוף, ממקורות חיצוניים.

אך כעת, החוזים העסיסיים האלה עשויים להגיע אל סופם הודות לשינוי פוליטי שחל בכלכלה החקלאית של סין. שר החקלאות שהוטרד מהעלייה הבלתי נגמרת בייבוא המזון, החליט לעשות שינוי ומצא את הפתרון המושלם: תפוחי אדמה. האן צ'נגפו רוצה להכפיל עד שנת 2020 את השטח המוקדש לטיפוח תפוחי אדמה בסין ליותר מ-100 מיליון דונם, שזה פחות או יותר השטח של הונגריה.

למעשה, כבר כיום סין היא היצרנית הגדולה בעולם של תפוחי אדמה והיא מדורגת עשירית ברשימת היצואניות שלו. מומחים בשלטון מגלים כעת שורה של יתרונות במה שמכונה בסין "פולי אדמה". הראשון הוא אנרגיה: בתפוח אדמה יש יותר קלוריות מאורז או לחם מחיטה בנפח זהה. לכן, גידול כמויות גדולות יותר של תפוחי אדמה תאפשר לסין לצמצם את ייבוא התירס והחיטה. מעבר לכך, לסין יש פוטנציאל להגדיל את התפוקה מאחר שכרגע, התנובה החקלאית שלה בשדות תפוחי האדמה היא מתחת לממוצע העולמי.


שדות אורז בסין. יוחלפו בקרוב הגידולי תפוחי אדמה? | צילום: thinkstock

מצד שני, זה יאפשר לחקלאות הסינית להפחית את הגידול של דגנים אחרים, לשמור על פוריות האדמה ולהגדיל את התפוקה. זה נתון משמעותי עבור סין שכ-40% מהקרקע הראויה לעיבוד שלה אינה שמישה, לאחר עשורים של שימוש אינטנסיבי בקוטלי חרקים ודשנים.

יתרון נוסף של תפוח האדמה היא צריכת המים המופחתת שלו: 350 מ"ל גשם בשנה, לעומת 450 מ"ל או 500 מ"ל לגידולי חיטה או אורז. צפון מזרח סין נהנית מכמות גשמים של כ-350 מ"ל בשנה, כך שהאזור הזה יכול להתאים לגידול תפוחי אדמה, ללא צורך בהשקיה מלאכותית (ששואבת כיום כ-70% מצריכת המים הסינית).

איך המהפך הזה צפוי להשפיע על ההכנסות של החקלאים? לפי זנג הונגזו, חוקר מאוניברסיטת סינגפור, כל דונם של גידולי תפוח אדמה מניב בסין 240 דולר, ואילו דונם של גידולי דגנים מניב 40 דולר בלבד, כך שגם בפן הכלכלי הדברים מסתדרים.

יתרון אחרון, שבעיני הממשל הסיני איננו זניח כלל, הוא נושא אינטנסיביות העבודה. לגדל תפוחי אדמה דורש כוח עבודה אינטנסיבי פי 2 מאשר חיטה, וזה אמור לספק לחקלאים באזורים הכפריים עבודה.


תפוחי אדמה. הסינים צריכים להתחיל להתרגל | צילום: thinkstock

ויחד עם זאת, יש עדיין כמה מחסומים. על אף שתפוח האדמה הגיע לסין כבר לפני 400 שנה על ידי סוחרים פורטוגלים שקנו אותו באמריקה הלטינית, הסינים לא מחשיבים אותו כאוכל מקומי. יהיה צורך בקידום משמעותי של תפוחי האדמה והפוטנציאל הקולינרי שלהם, ובמאמץ להתאים את המנות לטעמם של הסינים – וזה לא הולך להיות קל.

במובן הזה, יצטרכו השלטונות להעניק לתפוח האדמה סטטוס דומה לזה שהעניקו לדגנים כ"סקטור אסטרטגי" שנסחר מחוץ לכל מסגרת מסחרית, מסובסד ומאוחסן באסמים ציבוריים עם פיקוח הדוק. האם שינוי המגמה יוריד כעת את שאר הדגנים ממעמדם המועדף? עדיין לא ברור, אך לסינים כדאי להתחיל להתרגל מהר מאוד לטעמם של תפוחי האדמה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן