אניגמת טוויטר: האם פופולריות השירות היא פונקציה של השפה?

בעקבות התיאוריה הבאה, אתם עשויים לחשוב שזה אמנם מעניין, אבל לא בטוח שזה הולך להוביל לאיזשהו מקום. או, שאולי בעצם יש מתאם בין השפה עצמה להיכן בעולם טוויטר פופולרי כעת או יהפוך פופולרי בעתיד. שפות אינן נבדלות האחת מהשניה רק בצלילים, גם אופן יצירתן של מילות חדשות הוא שונה, ולכן חלק מהשפות מתאימות הרבה יותר למגבלת המילים של הטוויטר, ואחרות פחות. הציוץ הבא יסביר הכל:

"העוסקים בבלשנות בוודאי יסיטו את מבטם לגבי האופן שבו אפשיט את השפה בעוד רגע, אבל לטעמי ניתן לחלק את שפות העולם לכאלו שהן צירופיות וכאלה שהן מתמזגות. או, במילים פשוטות שלי – אלו שעל מנת ליצור מילה חדשה לתאר משהו חדש, פשוט מרכיבים צרוף של כל המילים הקיימות שמרכיבות את אותו דבר חדש, אלו הן השפות הצירופיות. השפות המתמזגות הן אלו שבהן המצאתו של דבר חדש תגרור עימה בפשטות המצאת מילה חדשה. כן, ברור לי שכל הבלשנים מתכווצים במקומותיהם כעת, אבל נדמה כי ההיבט הזה של אפיון השפה, הוא שמשמעותי מבחינתה של טוויטר".

ניתן דוגמא מהשפה הרוסית: כסף הוא דנגי (dengi), כסף מזומן הוא נליצ'מי (nalichimi), וכסף שניתן מאחורי הגב הוא בבקי (babki). ברור לי שלא דייקתי, אבל אם כן, ברוסית, כל שינוי קטן בחשיבה או ברעין יוביל לשימוש במילה אחרת, וזאת בניגוד לשפות כמו למשל הגרמנית והטורקית (וגם העברית), שם כל הטיה ברעיון תגרור איתה צירוף מסוים של מילים על מנת לתארו. למשל, אותו כסף מתחת לשולחן, או כסף שחור, אין לו מילה אחת כמו בשפה הרוסית לא בעברית ולא בגרמנית.

פופולריות הרשתות תלויה דווקא בשפה? | צילום: רויטרס

עקב דרך יצירת המילים החדשות, בחלק מהשפות נוצרו מילים ארוכות להפליא. בשפות אחרות אנו עשויים למצוא מילים קצרות בהרבה לאותו הדבר, מילים שהומצאו עבורם מאפס. אם שאלתם את עצמכם, אגב, אז כן, כל השפות נמצאות על הספקטרום הזה שבין מילים מומצאות למילים מאוחדות, ואף שפה לא נצמדת לאחת מהשיטות באופן אבסולוטי.
גרמנית היא באופן מובהק אחת מאותן שפות עם נטיה ברורה לצירופיות, שסופה במילים מאוד מאוד ארוכות, ואכן בגרמניה נוטים לצייץ הרבה פחות ממדינות הזהות לה ברמת העושר והחיים. אז האם מדובר אך בתצורת השפה שתשפיע על הפופולריות של טוויטר במדינות מסוימות?

אני לא בטוח, אין אפשר לבדוק את זה לחלוטין, אבל בטוח שאפשר לקבל מבלשנים רשימה של שפות, על פי הדירוג הצירופי שלהם, וישנם מספר ניירות עמדה שגם בוחנים את הנתונים של טוויטר בחלוקה על פי מיקום ועל פי שפת השימוש. אף אחד מהניירות לא מתייחס לשאלה שהעלתי כאן במפורש, אבל לא היינו מסוגלים להכריע בהתבסס על המידע של טוויטר לבדה בכל מקרה. עלינו לשקול גם את הפופולריות של שירותים אחרים בהם ישנה הגבלת תווים, באותה המדינה.

בישראל כידוע לנו, בעוד הרשת החברתית פייסבוק מצליחה ביותר, ואדם ללא פרופיל ברשת החברתית גורר תגובות משתאות מהסביבה לאור פרט המידע הזה, טוויטר דווקא נותרה יחסית מיותמת. בעוד הברנז'ה הישראלית משתמשת בו בתדירות גבוהה יותר, לא הצליחו הציוצים מוגבלי התווים לעורר את הישראלי. ואכן, השפה הישראלית היא בעלת נטיה מובהקת לאותה צירופיות מוזכרת לעיל.