אנשים דומים לדגים: מה אפשר לאהוב במשבר הזה?

"על אחד מענפי התאנה הצומחת בחצר תלויה כל השנים קערית מוחלדת. אולי דייר אשר נפטר מזמן השליך אותה אי-פעם מחלון הקומה הגבוהה ובתוך כדי נפילתה נתפסה בענפים.
כאשר נכנסנו לגור כאן, כבר מכוסה חלודה היתה הקערית מבעד לחלון המטבח. ארבע, חמש שנים. גם רוחות החורף החזקות לא הטיחוה ארצה. ובכן, בבוקר חג ראש השנה עמדתי אני ליד כיור המטבח ובמו עיני ראיתי איך נשרה הקערית מן העץ. רוח לא נשבה בה, חתול או צפור לא זיעזעו את הענפים. רק חוקים חזקים שאינני יודעת אותם הבשילו אותו רגע" ("מיכאל שלי", עמוס עוז)

כאשר נכנסתי לתפקיד הכלכלן, ראיתי מבעד לנתונים הכלכליים חובות של מדינות רבות, כנראה של אנשים שפעם חיו שם ולקחו אותם. החובות הללו החלידו עם השנים ושרדו משברים רבים. ובכן, יום אחד ישבתי אני מול מסכי המחשב ובמו עיני ראיתי איך הבשילו חוקים חזקים ומוטטו את יוון.

גם משברי חובות מעולם לא נפתרו ביום אחד, הם פשוט דועכים להם בהדרגה, כפי שבסוף 1932 התברר יותר ויותר שחובות ממשלתיים לא עומדים לפירעון. ההתאוששות אז לא החלה עד שהפד נטש לבסוף את תקן הזהב, מה שמביא לחשוב שגם הפעם יבוא הפיתרון דרך המערכת המוניטארית. המשבר ביוון לא ייפתר ביום, ואפשר להניח שייקחו לו עוד שנים רבות.
רבים מסתכלים על יוון בעיניים של בעלי חברה שצריכים לקבל החלטות מיידיות. אבל בניהול ובגמישות של מדינה- הפיזיקה שונה: יציאה מגוש היורו לגבי יוון אינו הפתרון הרצוי, הוא יחזיר אותם שנים אחורה. למעשה, גם המתנגדים לתוכניות הצנע אינם באמת רוצים לעזוב את הגוש. האידיאל מבחינתם יהיה להישאר, אבל עם פחות צנע. עזיבה של יוון נראית לרבים בלתי נמנעת, אך למעשה היא גם על גבול הבלתי אפשרי.

מדד הפחד, ה-VIX, חזר לטפס ל-22.3 נק', רמתו הגבוהה ביותר מאז חודש ינואר, ומאותת שהמשקיעים חוששים ממהלך פתאומי של השווקים. תשואות האג"ח החדשות של יוון (אלה שהונפקו לאחר ההסדר) זינקו מ-18% לפני חודשיים ל-29% הבוקר כשהשוק מאמין שהיא לא הולכת בדרך הנכונה. זה בדיוק הזמן להתכונן לעונת הדייג.

– "מנהיגים הולכים בעיקבותינו מלפנים, הם מובילים בדרך בה אנו הולכים ממילא" (ברגן אוונס)

יציאה של יוון מהאיחוד היא על גבול הבלתי אפשרי.היוונים מתנפלים על הבנקים המקומיים כדי למשוך את כספם, מתוך חשש שזה יומר לדרכמות. ללא הזרמת נזילות דחופה, הבנקים ביוון יתחילו ליפול כמו זבובים. בהיסטוריה ראינו במצבים כאלה שלוש ברירות: הזרמת נזילות לבנקים (ע"י הבנק המרכזי), הלאמת הבנקים (ע"י הממשלה), או חקיקה שאסרה על משיכת כספים ולאחר מכן שחיקתו (אינפלציה/פיחות/מיסוי/תספורת).
מתוך שלושת האפשרויות, נראה שרק בקשת נזילות מהבנק המרכזי באירופה היא הפיתרון המעשי. הלאמת הבנקים לא צפויה לעזור במקרה של יוון, כיוון שממשלת יוון עצמה אינה בעלת פירעון, ולכן הריצה אל הבנקים תימשך; האפשרות של איסור משיכת כסף מהבנקים לא נראה אפשרי שם פוליטית. מצד אחד אלה שמצדדים בתוכניות הצנע – מנסים לדחוף לפתרון של הישארות באיחוד, וכך לפיתרון של הזרמת נזילות ולא לפתרון של איסור משיכת כסף; ומצד שני, אלה שמתנגדים לצנע – הרי נוקטים בגישה לפיה הצנע הוא גזירה קשה, אז איך הם יסגרו לציבור את הכסף בבנק, הרי העם ירתח עליהם. הקושי במערכת הבנקאית לצאת מהאיחוד הוא רק דוגמה אחת מיני רבות; בעיה נוספת היא גביית המיסים-  או יותר נכון, אי גביית המיסים: יוון לא מצליחה לגבות מיסים מתושביה, אז איך היא תתקיים מחוץ לאיחוד, רק ע"י אינפלציה?

פעם ראיתם מדינה שניתקו לה את החשמל? הקושי של ממשלת יוון לגבות מיסים הביא אותה בשנה שעברה לנסות לגבות חלק מהמיסים דרך חשבונות החשמל. אלא שניחשתם נכון, מה שקרה זה שגם את חשבונות החשמל היוונים הפסיקו לשלם. כעת עומדת יוון גם בפני משבר אנרגיה, ורק זה היה חסר להם. קונצרן האנרגיה היווני חייב הזרמת נזילות של רבע מיליארד יורו עד לסוף יוני כדי להימנע ממשבר אנרגיה ארצי. העניין הוא שהיוונים, שהתרגלו כבר לא לשלם מיסים, למדו כעת שאפשר גם לא לשלם חשבונות חשמל. נראה לכם שמדינה תוכל לוותר על חשמל כדי לצאת מגוש היורו?

עם יוון או בלי יוון – בורסות אירופה יעלו בעשרות אחוזים. כאמור, יציאה מגוש היורו היא על גבול הבלתי אפשרי מבחינת יוון- מלבד ההלם הכלכלי שהיא תעבור בגלל חדלות הפרעון של המדינה, שיבוא לידי ביטוי בקריסת שירותיים ציבוריים, היא תיאלץ לעבור גם הלם כלכלי של החלפת מטבע (שהוא בעצמו על גבול הבלתי אפשרי, בשל היכולת של הציבור לשמור על היורו שלו), הלם כלכלי של קריסת הבנקים (שכאמור לא ניתן לעצירה כמעט מלבד הישארות בגוש היורו), הלם כלכלי של פשיטות רגל המוניות של הסקטור הפרטי (שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו ביורו לחברות, לקוחות וספקים בחו"ל) ועוד. המחיר הוא כה גבוה, שאין כמעט סיכוי שיוון תוכל לעמוד בו. במידה שיוון אכן תישאר בגוש היורו, יגיבו כנראה בורסות אירופה בעליות חדות, שכן הדבר ייתן אופטימיות לגבי המדינות האחרות. אם היא בכל זאת תצא מגוש היורו, כנראה שהמכה שתחטוף תהיה כל כך קשה עד שהדבר עשוי דווקא להכשיר את התנאים ואת דעת הקהל במדינות כמו ספרד ואיטליה לרפורמות קשות, ובנוסף ישאיר את אירופה בלי הצרה הזאת שנקראת יוון, מה שיזניק גם כן את בורסות אירופה. החשש שיציאה של יוון תגרור לריצה אל הבנקים בספרד ואיטליה הוא אינו חשש סביר כיוון שבמקרים הללו סביר יותר שהבנק המרכזי באירופה יזרים להם כל כמות נזילות שתדרש עד שהחשש הזה יעלם לאחר מספר ימים של פאניקה. זה בדיוק, למקרה ששכחנו, זמן להתכונן לקראת עונת הדיג.

זה רק עניין של זמן עד שנתחיל לקבל התערבות של בנקים מרכזיים. להערכתנו, סביר שהפתרון למשבר יהיה בסופו של דבר בעיקר מוניטארי. אנו מעריכים כי יוון תיאלץ בסופו של דבר לחזור לבקש סיוע, ותהיה מוכנה שוב להיכנס למרכז השיקום האירופאי. הבנקים המרכזיים בעולם ייכנסו בכל מקרה לפעולה, באירופה ימשיכו להוריד ריבית ורכישות אג"ח יעלו שוב על השולחן, בארה"ב יתחילו שוב לעסוק בתוכנית ה-QE3 ולאותת על סביבת ריבית אפסית לתקופות ארוכות, לאחר שאתמול מספרי חברי פד ציינו כי רכישות אג"ח נוספות יתכן יהיו הכרחיות.

אנשים שהולכים לדוג ומשחררים את הדג גורמים לכך שהדג יאחר למשהו. "למה איחרת?" לכדו אותי! "שקרן, תראה את הבפנים של השפה" (מיטץ' הדברג)

מה אפשר לאהוב במשבר הזה? אפשר להסתכל על המשבר באירופה גם בדרך של תיקון עוול. הסתבר שהיו בעולם כמה מדינות שקנו מאיתנו סחורות ושירותים שתמורתם שילמו בכסף שלקחו כהלוואות בלי כיסוי. כלומר, רכבים, דלק, מזון, ריהוט ועוד, שעברו ליוון ושות' – היו יכולים להגיע אלינו. למזלנו, עלינו עליהם מוקדם יחסית בזכות משבר הסאב-פריים בארה"ב, שחשף את הרמאות. יותר מזל משכל. בלי המשבר הזה בארה"ב, כנראה היינו ממשיכים להעביר סחורות ושירותים לרמאים האלה ולגלות רק בשלב מאוחר יותר במה מדובר. נכון שבטווח הקצר נרגיש שנפגענו, בעיקר בעקיפין, אבל באמת שמדובר בסכום קטן יחסית, ויש לנו עוד הרבה לקוחות טובים בעולם, שבתמורה גם ייצרו לנו סחורות ושירותים. בסופו של דבר, לאחר ההתאמות הכלכליות בעולם למצב החדש, נקבל יותר מהתוצר העולמי, כשמדינות ה-PIIGS יקבלו פחות ממנו.

"אנשים דומים לדגים, שניהם מסתבכים כשהם פותחים את הפה"

אה, וגם. ספרד מפלרטטת עם תשואות של משבר. ביום ה' האחרון יצאה ספרד להנפקת אג"ח בסכום של 2.5 מיליארד אירו. הביקושים היו יפים וספרד הצליחה לגייס את כל מה שרצתה – אך נאלצה לשם כך להסכים לשלם תשואות שהמשיכו לעלות. התשואה של ספרד ל-10 שנים הגיע הבוקר ל-6.3%, כאשר מגמת העלייה מטרידה, ובמיוחד שהקידומת הבאה שלה היא 7%, רמה שנחשבת לבלתי אפשרית לשירות החוב לאורך זמן. זה בדיוק הזמן להתכונן לעונת הדייג.