את מצבו העגום של הדולר אפשר לסכם בשלוש אבחנות:
1. הגירעון במאזן התשלומים האמריקאי הוכפל פי 3 מאז שנות ה-80, וכעת מהווה 5-2.5% מהתמ"ג.
2. חלקו של הייצור בתמ"ג ירד ל-11%.
3. ענף השירותים מייצא פחות ופחות.
כל הנתונים הללו מנבאים רעות למטבע האמריקאי. מלבד ניסיון – לא ריאליסטי בעליל – להגדיל את תפוקת הייצור ב-50% ולמכור את התפוקה לחו"ל, ארה"ב לא תוכל לחלץ את עצמה מהבור בו היא נמצאת, לפחות לא כל עוד היא דוגלת במדיניות סחר חופשי.
היעד הסופי של התהליכים הללו יהיה כמעט בוודאות התרסקות טוטאלית של הדולר. במקרה כזה, כפי שאמר קובע המדיניות הכלכלית בימיו של רונלד רייגן, קרייג רוברטס, הקונים בוולמארט ירגישו שהם נמצאים ברשת הכלבו היוקרתי נימן מרקוס.
רוצים להישאר מעודכנים בכל החדשות והדירוגים? הירשמו לניוזלטר של פורבס ישראל, הורידו את האפליקציה, עשו לנו לייק בפייסבוק או עקבו אחרינו בטוויטר.
למרות שהיה המטבע החזק בעולם במשך יותר מחצי מאה, הדולר שרד בשנים האחרונות רק הודות ל"נדיבותם" של זרים: ממשלות מזרח אסיה ששמו את יהבן על יצוא, בעיקר ביפן ובסין, רכשו כמות אדירה של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות כדי לשמור על שערי המטבע שלהן נמוכים. מדינות מזרח אסיה יכולות להמשיך לרוקן מתוכן את המגזר היצרני בארה"ב, אך הגומי הזה יכול להימתח רק עד גבול מסוים, והוא עומד להיקרע.
צילום: רויטרס
כמובן, הסברה הרווחת היא שמטבעות אחרים נמצאים בצרות, לא הדולר. בגיליון האחרון של האקונומיסט, לדוגמא, מפורטות מספר בעיות שטחיות במקומות אחרים בעולם, ומוערך שם שהדולר בדרך לזינוק. מה שחסרה שם היא התייחסות לסחר הבינלאומי. בטווח הארוך, נתוני הסחר יקבעו את גורלו של המטבע האמריקאי – וכשלונו של האקונומיסט להתייחס אליהם מדגים את החשיבה השגויה שגורמת למדינות אסיה לזלזל בשפיות המעצמות המערביות.
בואו נמלא את החסר: ב-12 החודשים האחרונים הגיע הגירעון המסחרי האמריקאי ל-426 מיליארד דולר, בניגוד לגוש היורו שרשם עודף של 208 מיליארד דולר. אפילו יפן הציגה עוצמה מפתיעה, עם עודף של 56 מיליארד דולר.
השאלה היחידה שנותרה היא מתי בדיוק ימשכו מדינות מזרח אסיה את השטיח מתחת לרגלי הדולר? מי שאומר לכם שהוא יודע את התשובה לכך הוא הוזה או משוגע. לא רק שקובעי המדיניות במזרח אסיה שומרים על הקלפים המוניטריים קרוב לחזה, הם גם מנוסים מאוד בפעולות שמיועדות לייצר מיני-דרמות כדי להטעות את כולם.
אם המצב יישאר כך, ולא נראה שיש משהו שיכול לשנותו, בתוך חמש שנים הדולר יצעד בדרכה של הליש"ט, ויקרוס אל תוך עצמו.
|