ארבעה דברים שיזמים יכולים ללמוד מסביבת העבודה של דנמרק

כדי לקבל תובנות גדולות יותר ומידע ממקור ראשון, מנקודת מבט פנימית וחיצונית, פנתה איימי גוטמן לכריסטופר מלינג, מנהל Copenhagen for the WIn) #CPHFTW), ארגון ללא מטרות רווח שמייצג את קהילת הסטארט-אפים הדנית. בנוסף שוחחה גוטמן עם גאווין מור, בריטי שחי בדנמרק ומכהן כראש המותג והמסחר בסטארט-אפ הדני Betting Expert, קהילת טיפים בתחום הספורט. מלינג ומור חולקים כאן ארבעה שיטות עסקים דניות שיזמים ברחבי העולם יכולים להטמיע כדי להפוך את הסטארט-אפים שלהם למצליחים יותר.

עבודת צוות

תרבות העבודה הדנית מתמקדת בעבודת צוות, במקום לגרום לעובדים לצאת אחד נגד השני. כולם מתחרים על תשומת הלב של הבוס או המנהל, אבל התחרות לא נבנית באותה הדרך שהיא קיימת במדינות אחרות. היעדר האווירה האכזרית הזו יוצרת מקום עבודה פחות לחוץ ויותר הזדמנויות לשיתוף פעולה. בדנמרק, מסביר מלינג, "מעודדים אנשים להתעניין בעבודה משותפת בגלל שזה מהווה יתרון לכולם. אם יש לכם מדיניות עבודה דרקונית בחברה, אתם תיצרו אווירה של תחרות קשוחה שלא תורמת לעבודת צוות, במיוחד בסטארט-אפים קטנים".

המשמעות של חורפים ארוכים, בהם השמש זורחת ב-9 בבוקר והשקיעה מתחילה ב-4 אחר הצהריים, היא שעובדים מבלים את כל שעות היום שלהם יחד. מור מציין שהוא היה מופתע לראות הפסקת צהריים קבוצתית "כפויה". "כולנו אכלנו ארוחת צהריים באותו הזמן ובאותו המקום, אפילו הבוס". לעובדים לא אכפת, בניגוד למקומות אחרים, מאחר והם לא צריכים להיות תלויים בהפסקות צהריים כדי לסיים את המשימות האישיות.

הדנים מעודדים את העובדים למצוא לזהות בעיות ולמצוא להן פתרונות | צילום: fotolia

מבנה שטוח, לא היררכי

כפי שמור מצביע על כך, המנהלים בדנמרק לרוב אוכלים לצד הצוותים, כך שזוהי מעין הרחבה של עיצוב ותכנון חלל משרדי פתוח. "אם אני רוצה לדבר עם המנהל שלי", אומר מור, "אני רק צריך ללכת ולגעת בכתף שלו. אין שום דלת לדפוק עליה, שום מזכירה". החלל הפתוח מסיר את ההיררכיה וכך הסביבה הופכת באופן טבעי את זרימת המידע מלמעלה למטה לאורגנית יותר.

המבנה החברתי שדוגל בהתלהבות בשוויון זכויות בדנמרק, נותן לאינדיבידואלים ערך שווה. מלינג מציין שהערכים האלה מתורגמים לתרבות המשרדית בה השקפות ודעות מבוקשות בכל הדרגים החברה, לא משנה מה התפקיד.

אוטונומיה

חשיבה ואוטונומיה עצמאית הן ערך גבוה בתרבות העסקית בדנמרק בדיוק כמו עבודת צוות. ועדיין, השתיים יכולות להתקיים יחד. מור מסביר שאם ישנה גמישות ללכת לתור אצל רופא השיניים בזמן שעות העבודה, מדובר בשינוי מרענן לעומת ניסיון להתאים אותו מחוץ לשעות העבודה. סוג כזה של אוטונומיה יכול להעניק לעובדים את התחושה שנותנים בהם אמון והם מוערכים.

הקונספט הזה, לדברי מלינג, מתרחב מעבר לשעות עבודה גמישות ואמץ את הגישה היזמית לעבודה. "מנהלים מחפשים מידע ותובנות על רוב ההחלטות שמשפיעות על החברה". הוא מוסיף שבמקום להניא את הצוות מזיהוי בעיות מחוץ לתחום ההתמחות שלהם, העסקים הדנים מעודדים את העובדים לאתר בעיות או דרכים שהחברה יכולה לעבוד טוב יותר לפיהן, ולספק פתרונות בין אם הם רלוונטיים למשימות הישירות שלהם או לא. סוג זה של הכללה הופך כל עובד לבעל עניין ומשריש את הרעיון שהקול של כל העובדים נשמע ופועל לטובת החברה.

סגנון ניהולי רחום

היתרונות הנדיבים של האבטלה בדנמרק הופכים את החברות לתחרותיות בגיוס עובדים – דבר שלפי מלינג יכול להוביל למקומות עבודה טובים יותר. "סגנון ניהולי בו המנהל יודע רק פרטים בסיסיים על עובדיו ייכשל כאן. לדעת את השם של בני הזוג של העובדים והאם יש להם ילדים, הוא דבר חיוני. אם לא תדעו, לא תקבלו את התשוקה שלהם לעבודה. הם צריכים להאמין בכם כמנהלים. תשקיעו בהם, בצורה אותנטית, כאדם לאדם. זה לא חייב להיות היררכיה שטוחה. כולם מכירים בכך שהבוס לוקח את ההחלטה הסופית ואחראי לכך, אבל מערכת היחסים היא שוויונית יותר ומכירה בכך שאנחנו כולנו בני אדם לפני כל דבר אחר. אחרת, אם אתם רק הבוסים שלי ולא בני אדם, אני אולי אעזוב ואבחר בוס טוב יותר".