|
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את ריבית חודש פברואר ברמה של 0.1%, ובכך יצרה רצף של 12 חודשים בהם היא נותרה ברמה מינימלית זו ללא שינוי. החלטת הוועדה מגיעה על רקע הנתונים הסותרים על מצב המשק הישראלי, נועדה בין היתר להחזיר את שיעורי האינפלציה במשק אל תוך יעד יציבות המחירים שקבע הבנק (1-3%). מרבית ההערכות גורסות כי מדיניות מוניטארית זו תיוותר בעינה גם בחודשים הבאים, ולמשך זמן רב.
בין הסיבות שהובילו להחלטת הוועדה ניתן להצביע על התנודתיות במחירי האנרגיה בעולם, המשפיעה בטווח הקצר על המשך ירידת שיעור האינפלציה מזה, ועל השיפור היחסי שניכר בשוק העבודה בישראל ברבעון האחרון של שנת 2015 מזה, עם העלייה בשיעור המשרות הפנויות ובשכר הממוצע. עוד לקחה חלק בשיקולי הוועדה הפעילות המעורבת שהציגו שווקי העולם בחודשים האחרונים, כאשר אירופה מציגה מגמה חיובית, ארצות הברית נתונה במגמה מעורבת ואילו השווקים המתעוררים מצויים במשבר. על רקע זה, גם להערכה כי הפד לא יעלה את שיעור הריבית באמריקה החודש השפעה על החלטת הוועדה.
במהלך חודש ינואר האחרון נחלש מעמדו של השקל אל מול הדולר האמריקאי בכ-2% (0.4% במונחי שער החליפין בנומינלי-אפקטיבי). רמה זו מקשה על צמיחת הייצוא בישראל ומהווה שיקול נוסף להותרת הריבית על כנה.
מנכל"ית בנק ישראל פלוג. הריבית נותרה על כנה | צילום: מרק ישראל סלם
ציון בקר, סמנכ"ל החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל, התייחס להודעת הבנק: "הבשורה היא לא השארת הריבית ברמה של 0.1%, אלא לאיזו תקופה. לדעתנו, בנק ישראל לא יעלה את הריבית במהלך 2016, לנוכח צמיחה מתונה יותר ברבעון הרביעי של 2015, ועקב אי השגת יעד האינפלציה במשק".
עוד הוא מוסיף כי בשבוע האחרון הרגיעו נגידי מדינות מרכזיות בעולם (כמו אנגליה, יפן והבנק המרכזי-אירופאי) והודיעו שהמדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה ותשמור על ריביות נמוכות. "גם ארה"ב תשחרר צפירת הרגעה דומה בשבוע הבא כאשר הבנק המרכזי-אמריקאי יאותת על קצב העלאות ריבית מתון יותר, ותלוי מידע שיתפרסם אודות תוצאות המשק הריאלי" הוא מרחיב.
יתרה מכך, בקר מתייחס גם להתרחבות השיח אודות הסיכונים הגיאו-פוליטיים בעולם, ואומר שאם בשנת 2015 התרכז השיח סביב בעיית הצמיחה בסין, הרי שהשנה הוא רחב הרבה יותר וכולל את החשש ממלחמת סונה-שיעה ברחבי המזרח התיכון, משבר המהגרים באירופה, משברים פוליטיים בתוך גוש היורו (בצל גל ההגירה) ומצוקת המדינות שמתבססות על ייצוא נפט. כל אלו ימשיכו לעמוד בלב הזירה הבינלאומית וישפיעו בין היתר גם על המדיניות המוניטרית בעולם, ובישראל.
|
