|
בטר פלייס אינה החזון הטכנולוגי הראשון ובוודאי לא האחרון הקורס כמגדל קלפים ומשאיר מאחוריו מאות עובדים ומשקיעים המומים ומאוכזבים. לכל אורך ההיסטוריה ניסו ממציאים ויזמים נועזים לשנות את פני העולם ברוח המחשבה והטכנולוגיה. לעתים רחוקות זה עבד, לעתים קרובות יותר כשל.
לרוב קורס הרעיון כבר בשלב הראשוני של שולחנות השרטוט או בדיקת ההיתכנות. אבל לפעמים גוברים הדמיון והחזון על שיקולי הקופה, משקיעים נסחפים אחר יזם כריזמטי והשיברון שבקצה ההרפתקה שקול ליפעת החלום. מרבית המיזמים קורסים בגלל חוסר יכולת היזמים לחזות את השינויים הטכנולוגיים והכלכליים המתרחשים במהלך הבנייה ועד שהמוצר יוצא לשוק. במקרים אחרים הם מתקשים לחזות את תגובת השוק למוצר.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
המקרה הדומה ביותר לבטר פלייס היה המקרה של היזם ירון איתן. בסוף שנות ה-80 היה איתן מלך ההיי-טק וג'יאוטק, חברת התקשורת שיסד, הוערכה במיליארד דולר. היא התיימרה לכבוש את העולם באמצעות רשת תקשורת אלחוטית בינלאומית לתקשורת בין מכוניות, ואיתן גייס מאות מיליוני דולרים בהנפקת איגרות חוב למשקיעים בינלאומיים מפורסמים כמו ג'ורג' סורוס ומשפחת ברונפמן הקנדית.
הכסף הושקע בפיתוח הטכנולוגיה החדשנית וברכישת רשתות אלחוטיות, בעיקר מתחנות מוניות. ב-1998 אזל הכסף בקופת החברה, הפיתוח הופסק, המשקיעים איבדו אמון והחברה קרסה. איתן כתב ספר על הפרשה ובשנים האחרונות חזר לפעול כיזם היי-טק למוד ניסיון.
שי אגסי, מייסד בטר פלייס | צילום: רויטרס
אחד הכישלונות המעניינים בעשורים האחרונים היה מיזם "אירידיום" של חברת התקשורת מוטורולה. הפרויקט נועד לספק תקשורת טלפונית לכל נקודה על כדור הארץ באמצעות רשת של 66 לווייני תקשורת. מוטורולה השקיעה לא פחות מחמישה מיליארד דולר במיזם השאפתני, אולם בשנת 1999 נאלצה חברת אירידיום להכריז על פשיטת רגל עם חוב של יותר ממיליארד דולר לנושים.
בעת קריסתה היו לחברה רק 27,000 מנויים, ולמרות הכישלון העסקי הם נמכרו תמורת 25 מיליון דולר בלבד ליזמים הממשיכים להפעיל את שירותי הטלפון הלווייני. הסיבה לכישלון: יזמי אירידיום לא חזו את התפתחות התקן הבינלאומי לתקשורת סלולרית GSM – שיאפשר שיחות בינלאומיות כמעט מכל מקום מאוכלס על פני כדור הארץ. התפשטות התקן החדש דחקה את הטלפון הלווייני לאזורים נידחים שאין בהם רשת סלולרית.
הניסיון הנועז ביותר לשנות את מנוע הבנזין – שפותח לפני יותר ממאה שנה ולא השתנה כמעט מאז – היה פיתוח "המנוע המסתובב" של ואנקל. המנוע הומצא בגרמניה בשנות ה-20 של המאה הקודמת על ידי המהנדס פליקס ואנקל, והרעיון המהפכני היה הנעה סיבובית כתחליף לתנועה הקווית של הבוכנות במנוע הרגיל. המנוע החדש נועד למנוע את בזבוז האנרגיה הנגרם בתהליך המתרגם את תנועת הבוכנה (לרוב מלמעלה למטה) לתנועה סיבובית.
הפעולה היעילה הבטיחה בין היתר חיסכון רב בדלק, הפחתה בזיהום האוויר והספק גבוה יחסית לנפח המנוע. בשנות ה-50 וה-60 נחשב הואנקל למנוע העתיד, ויצרני רכב רבים פיתחו גרסאות שלו למכוניות, משאיות ואופנועים. גם ישראל הגיעה מכונית ואנקל מתוצרת אאודי (RO 80). יצרנית הרכב הגרמנית NSU הייתה המובילה בפיתוח מנועי ואנקל והשקיעה יותר ממאה מיליון מארק בניסיון לפתח גרסה עממית של המנוע. אבל העניין במנוע החדשני דעך במהירות: המהנדסים לא הצליחו להתגבר על בעיות טכניות שהתעוררו, הפתרונות היו יקרים ולכן יכלו היצרנים לצייד במנועים רק דגמי יוקרה או מכוניות ספורט.
לאתר דה פוסט
|
