|
אי קטן בקצה אירופה כורע תחת כובד המשקל של הבנק המתמוטטים שלו. נשמע מוכר? כמו איסלנד ואירלנד לפניה, גם קפריסין נאבקת כדי למנוע מהמגזר הבנקאי רב המעללים לגרור את המדינה מטה.
הפרלמנט של קפריסין דחה את ההיטל הגורף המוצע על הפיקדונות כתנאי לחילוץ האירופי, ומציב את עתיד המדינה בסימן שאלה. אבל ניסיון העבר של איסלנד ואירלנד מראים כי לא משנה כיצד תחליט קפריסין להתמודד עם המשבר, הנזק הוא בלתי נמנע.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
בעוד ברייקיאוויק אפשרו לבנקים להיכשל ונקטו בפיקוח על ההון, מה שהפך את מימון כלכלתה לקשה לביצוע, הלאימה דבלין את רוב המגזר הפיננסי שלה, מה שגרר נטל חוב גדול פי 4 ושנים של צנע.
שתי המדינות צומחות שוב, אולם נותרו עם בעיות בסיסיות כשמשקי הבית בשתיהן טובעים עדיין בחובות הקשורים בדיור. האבטלה באירלנד תקועה על 14%, ואיסלנד חוששת מהסרת הפיקוח על ההון, מחשש לפגיעה ביצוא קרנות זרות.
ההפגנות בקפריסין | צילום: רויטרס
כל זה אינו מבטיח לקפריסין דבר: הבנקים שלה נפגעו אנושות בשל התערבותו של גוש היורו, והמגזר הפיננסי שלה תלוי בכסף מרוסיה. המדינה שצרותיה נובעות מקשריה עם יוון ומהפסדי ענק של שני הבנקים הגדולים ביותר שלה, בנק קפריסין ו-Marfin Popular, צריכה היתה לסבול את החלטתם של מנהיגי גוש היורו בסוף 2011 להפחית את שווי ההחזקות במגזר הפרטי של האג"ח היווניות הממשלתיות.
בסך הכל, נזקקת קפריסין ל-17 מיליארד יורו, שווה ערך כמעט לתפוקה השנתית של כלכלתה, כדי להציל את הבנקים ולהתמודד עם גרעונות הממשלה. יחסית לחבילות החילוץ ליוון ולאירלנד העומדות על 240 מיליארד יורו ו-67.5 מיליארד יורו בהתאמה, עבור אי זה בו שוכנים רק מיליון תושבים, מדובר בנטל גדול, המעיד בפני עצמו כמה גדול ומסורבל נהיה המגזר הבנקאי שלה.
|
