|
נדמה שהיום, בעיצומה של שנת 2018, כבר אין צורך להציג את הביטקוין. שמו של המטבע הדיגיטלי הראשון בעולם כבר הפך לשגור בפי כל – וגם מי שאין לו כל קשר לתחום הפיננסים, הדיגיטל או מה שביניהם, יודע להצטער על כך שלא רכש ביטקוין או שניים לפני עשור. אלא שהביטקוין הוא רק אחד משורה של מטבעות דיגיטליים מסקרנים וחדשניים הקיימים כיום בשוק הבלוקצ'יין המתפתח – ובראשם האת'ריום, המטבע הדיגיטלי השני בגודלו בעולם ששווי השוק שלו מוערך כיום בכ־70 מיליארד דולר.
הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
מי שנמנה עם חלוצי האת'ריום הוא ג'ו לובין (53), הממוקם בחמישייה הפותחת של רשימת עשירי המטבעות הדיגיטליים של פורבס עם הון שמוערך ב־5־1 מיליארד דולר. לובין, יהודי אמריקאי שחגג בר מצווה בישראל, מנהל כיום ממקום מגוריו בניו יורק את קונסנסיס (ConsenSys), חברה מרובת־זרועות העוסקת בהקמת מיזמים מבוזרים, בעיקר על גבי פלטפורמת האת'ריום (ראו בוקסה נפרדת). החברה הייחודית שהקים מעסיקה למעלה מ־900 עובדים בתחומים שונים ומגוונים, עם קצב גדילה של כ־50 עובדים חדשים בחודש.
ג'וזף לובין. יזם, מוזיקאי ומיליארדר קריפטו | צילום: Ben Porway
לובין הגיע לתחום הבלוקצ'יין לאחר קריירה טכנולוגית ממושכת, שהתפתחה לכיוונים פיננסיים ועסקיים. "אחרי שסיימתי את הקולג‘, התעסקתי בתחום הרובוטיקה, עיבוד התמונה והבינה המלאכותית; לאחר מכן התגלגלתי לגולדמן סאקס, שם עסקתי בצד הטכנולוגי של ניהול הון, ומשם עברתי להקמת קרן גידור יחד עם שותף", הוא אומר.
"ההיכרות הראשונה שלי עם הביטקוין היתה לאחר אפיזודה קצרה של מנוחה בג‘מייקה שלקחתי כדי לעשות מוזיקה. הבנתי מיד את העוצמה של המטבע ואת הרעיון שמאחוריו – החזרת השליטה הפיננסית לציבור. סוף סוף, במקום להתלונן על המצב הכלכלי בעולם, מישהו מחליט לתקן אותו בעצמו ולבנות תחליף לשליטה המלאה של הגופים הפיננסיים על ההון שלנו.
מכיוון שהאקוסיסטם לא היה בשל, לא רציתי להקים מיזם בתחום – אבל החלום להחזיר את השליטה לידיהם של הפרטים בחברה, כך שיוכלו לנהל את המידע שלהם בעצמם מחוץ למונופולים שבחוץ, נשאר חי ובועט. כשפגשתי לראשונה את ויטליק (ויטליק בוטרין, הוגה ושותף מייסד של האת'ריום – א.ע.) וקראתי בשקיקה את מסמך המחקר הראשוני שלו למיזם האת'ריום, הבנתי מיד את הפוטנציאל העצום והחלטתי לתמוך".
על פי פרסומים שונים, לובין היה המשקיע הגדול ביותר במטבע האת'ריום בשנותיו הראשונות: "דמיינתי איך נוכל להנגיש את טכנולוגיית הביזוריות ולאפשר למיליוני מפתחים ברחבי העולם ליצור פלטפורמה נוחה ופשוטה ליצירת מיזמים על הבלוקצ'יין", הוא אומר.
כבר במהלך הפיתוח של פלטפורמת האת'ריום, לובין שלח יד למאגר מטבעות הביטקוין שברשותו, כדי לממן את הקמתה של חברת קונסנסיס, והוא מחזיק באחוז משמעותי ממניותיה: "הקמתי את קונסנסיס במטרה לפתח את שוק המסחר במטבע האת'ריום – לפתוח חנות אפליקציות, להשיק כלי מפתחים ולבנות מאפס את כל התשתיות לשוק חדש. צריך להבין, לא היה כאן כלום כשהתחלנו. רצינו לתת למפתחים את התחושה שהם יוכלו לבנות כל דבר. זאת הסיבה שקונסנסיס קמה ללא מבנה מגובש, ידענו שנצטרך לנוע לפי הצורך של השוק החדש, ויצרנו חברות ופיתוחים לפי הדרישות היומיומיות שמצאנו בקרב המפתחים והיזמים. אחרי שראינו את ההתלהבות של היזמים והחברות שפגשנו, התחלנו לגבש צוותים סביב רעיונות ולאסוף אותם לכדי חברות".
מיליארדי פניות ביום
קונסנסיס היא יצור חריג בנוף ההייטקי המוכר, והדבר ניכר בכל היבט של פעילות החברה. תחום המטבעות הדיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין טומן בחובו אתגרים רבים ליזמים, שכן הוא מצריך עבודה אינטנסיבית לצד עורכי דין, רואי חשבון ויועצי ניירות ערך, זאת מבלי להזכיר את ההון האנושי הדרוש להקמת מיזם בתחום. קונסנסיס מנסה לפצח את האתגר באמצעות מודל השקעה וחממה חדשני – ConsenSys Labs (ראו בוקסה), המציע ליזמים נבחרים משכורות לתקופת הפיתוח, ליווי משפטי והנפקת מטבע ללא תשלום.
"קוסנסיס נוגעת כמעט בכל תחום במשק בכלל ובאינטרנט החדש בפרט; החל במוצרי אבטחה ופיננסים ועד ייעוץ מלווה לפירמות ביטוח ומשרדי ממשלה. למשל, מוצר שלנו לניהול ואימות זהויות נמצא בשימוש ממשלתי בקנטון השוויצרי צוג, ומאפשר לאזרחים לגשת בקלות לשירותים ממשלתיים אונליין". גם בקרב קהילת המפתחים נרשמה הצלחה למוצרי החברה; הפיתוחים MetaMask ו־Infura, המאפשרים אימות זהויות ובניית מאגר נתונים על גבי הבלוקצ'יין, מתמודדים עם שישה וחצי מיליארד פניות ביום, פי שניים וחצי מכמות החיפושים היומית שגוגל מקבלת".
משרדי קונסנסיס. החברה נועדה לפתח את המסחר באת'ריום | צילום: William BodeIl III
עם פונטנציאל שכזה מגיעה גם התחרות: "לקונסנסיס יש לא מעט מתחרים שמנסים לבנות אקוסיסטם שלם למיזמים בתחום הבלוקצ'יין; RChain, DFINITY, EOS, Qtum, Cardano, ועוד", מפרט לובין. אולם נדמה שקונסנסיס מנצלת את הפער שפתחה, בהיותה הראשונה, כדי לבסס את היתרון התחרותי שלה על גבי מטבע האת'ריום.
מה גרם לך להבין שצריך להקים אקוסיסטם למפתחים?
"התאהבתי בביטקוין. התחום היה מוצף באנרכיסיטים נאיביים, ועם כמה שאני מזדהה איתם, הבנתי שהשוק יזרוק אותם החוצה, וזה בערך מה שקרה. כשפגשתי לראשונה את האת'ריום, זה היה מפתה מספיק להסתובב בעולם ולעבוד 16 שעות ביממה לטובת פיתוח התחום. היות שהתחלנו מוקדם יחד עם התפתחות המטבע והקמנו בהתחלה מוצרים שעוזרים למפתחים, הצלחנו למשוך אלינו את טובי המוחות בשוק, את המפתחים הטובים ביותר ואת היזמים המרשימים ביותר. הרבה אנשים הופיעו לי בדלת ואמרו שלא יעזבו בלי שקונסנסיס תעסיק אותם ותיתן להם את ההזדמנות לפתח מוצר. זה עדיין קורה, דרך אגב, אנחנו מקבלים היום פניות מכל תחום בשוק: אקדמיה, פיננסים, ועוד".
אז בניתם חברה שמקימה חברות. איך מתכננים דבר כזה?
"לא דמיינתי שהחברה תתגלגל ככה, אם כבר זה משהו שהיקום הוביל אליו. גם הכניסה לשוק הישראלי התחילה מצירוף מקרים. במהלך ראיון עבודה סטנדרטי עם דרור אביאלי, עובד חדש שבמקרה היה גם ישראלי, עלתה השאלה מדוע אין פעילות של קונסנסיס בישראל, ומשם הכל התחיל להתגלגל. מעבר לתפקידו בחברה, דרור יהיה הנציג בישראל יחד עם רייצ'ל אפשטיין".
בעוד כשבועיים אתם מתכננים להכריז על תחילת הפעילות בישראל. מה החזון שלכם כאן?
"אנחנו בונים פעילות משמעותית בישראל, מכיוון שישראל היא הסטארט־אפ ניישן, ולא כדאי לפספס כזה שחקן משמעותי בשוק. עד עכשיו בישראל, בדומה לעמק הסיליקון, לא הרגשנו שצריכים אותנו, במקומות הללו יש ליזמים אפשרות להקים מה שהם רוצים ויש להם היכולת הטכנולוגית לעשות זאת.
"לאחרונה זיהינו הזדמנות להסתער על השווקים הללו גם בגלל מקרה פייסבוק וקיימבריג‘ אנליטיקה, וכל תחום הגנת התוכן של המשתמש. מי שער למתרחש מבין, שהמשתמשים כבר מבינים את הכוח העצום בידיים של התאגידים, והרעיון של הביזוריות והשליטה הבלעדית של המשתמש על המידע שלו מתחיל להישמע הכרחי ומתבקש.
בישראל יושבים היום מיטב המוחות הטכנולוגיים והמחקריים בתחום הביזוריות והקריפטוגרפיה, ועד היום לא היינו מיוצגים במקומות הללו, שבהם התעשייה נמצאת בשיא עוצמתה. כל זה הולך להשתנות בקרוב".
הקיבוץ המבוזר הראשון
"אנחנו רואים את עצמנו כאורגניזם, גוף אחד, קבוצה אחת, שבה כל אחד מבצע משהו אחד להצלחת כל הארגון. בדומה לקיבוץ, כולם פועלים למען מטרה משותפת. יצרנו גוף שיודע להרים מיזם, כשמסביב מוצעים לו כלל השירותים והחיזוקים שהוא צריך מכל כיוון בתחום הבלוקצ'יין". מספר לובין. "אתה יכול לומר שקונסנסיס היא הקיבוץ המבוזר הראשון", הוא צוחק.
לובין. "השיא של הנפקות המטבע המשוגעות מאחורינו" | צילום: Ben Porway
"יזם יכול להתחיל לפתח מוצר מסוים, ולאחר שהשיק אותו,
הוא יכול לעבור למיזם אחר בתוך הארגון. יצרנו חופש תנועה למפתחים ויזמים, שמבטל את תחושת המיצוי בחברות רגילות וסולל לעובד את הדרך לדבר הבא".
בוא נדבר קצת על חוסר היציבות של השוק. נראה שהעולם עובר ליותר רגולציה על הנפקות מטבע והידוק הפיקוח על יוזמות בשוק, לאן אנחנו הולכים מפה?
"אין ספק שהשיא של הנפקות המטבע המשוגעות שראינו בעבר כבר מאחורינו. תמו הימים שהיה אפשר לגייס כל כך הרבה כסף ללא פיקוח. אנחנו רואים שמיזמים היום חוזרים לאמץ את שיטת גיוס הכסף הישנה מקרנות הון סיכון. אנחנו מדברים עם הרגולטורים בהרבה מדינות, כולל בארצות הברית. ישנן מדינות שסוגרות אופרציות בתחום הקריפטו, חלק דווקא מאוד נלהבות לאמץ אליהן את השוק".
מה אתה חושב על המחיר הנוכחי של ביטקוין ושל שאר המטבעות הדיגיטליים?
"אנחנו לא חברת מטבעות, אנחנו חברה טכנולוגית. אנחנו מקדמים את הטכנולוגיה ולא את מחיר המטבע. אני כן יכול לומר שאנו רואים איך מוצרים מבוססי מטבע מגבשים סביבם מוצרים חיים ומשמעותיים ומלאי ערך, דבר שישפיע באופן חיובי על ערך המטבעות שלהם".
העונה האחרונה של סדרת הטלוויזיה המצליחה "עמק הסיליקון" עסקה בטכנולוגיית הבלוקצ‘יין והנפקת מטבע. נראה שהתחום הגיע למיינסטרים.
מה אתה חושב על עתיד הטכנולוגיה הזו – היא כאן כדי להישאר?
"אין לי ספק שהבלוקציי‘ן כאן כדי להישאר. אם עד היום חברות קמו ובנו מאגר נתונים סגור לעצמן ופעלו לבד לרווחת עצמן ללא חיבור החוצה, היום, באמצעות הבלוקצ‘יין, אתה יכול לבנות מאגרי נתונים שיודעים לדבר אחד עם השני, לבנות חברות שעוזרות אחת לשנייה ולהצעיד את האנושות קדימה. אתמול, למשל, הכרזנו בכנס הבלוקצ'יין בניו יורק על שיתוף פעולה עם ענקית השרתים אמאזון – הוא יאפשר שיתוף מאגרי נתונים של חברות שונות.
"היתרון העצום השני של המהפכה הזו הוא היכולת להנפיק אסימונים (מטבע דיגיטלי שמבוסס על פלטפורמת בלוקצ'יין קיימת – א.ע.) לכל דבר. מכרטיסים להופעה של ביונסה, דרך גיוס הון, אימות זהויות ועד אחסון מידע. נוכל לאבטח את המידע של כל אסימון כזה, והגישה אליו תהיה בשליטת המשתמש בלבד".
אתה חושב שבעוד חמישים שנה מהיום יהיו תעשיות, כמו בנקים וחברת כרטיסי אשראי, שפשוט ייעלמו?
"חברות כרטיסי האשראי כבר לא יהיו פה בתקופה הדי קרובה, וילדים בני 12 כבר לא יפתחו חשבון בנק, כי הם יוכלו לשמור על ההון שלהם לבד. הבנקים יישארו, אך יצטרכו לפנות לתחומים אחרים, כמו השקעות וסיכונים ופחות ניהול החשבון שלך".
אילו מכשולים אתה רואה בשנים הקרובות?
"אנחנו לא רואים מכשולים, אנחנו רואים אתגרים. קשה היום לגייס אנשים טובים לתחום, התעשייה מתקדמת במהירות, וישנו אתגר לרגולטור להתמודד איתה. אני מאמין שבשנה הקרובה נגלה מה העמדה של רשויות לניירות ערך ברחבי העולם כלפי האסימונים, דבר שישפיע משמעותית על מספר מיזמים קיימים, אבל בטווח הרחוק הפיקוח והרגולציה יחזקו את הקהילה. גם בישראל, נשמח להיענות להזמנה מצד הרגולטור ולהסביר יותר על הטכנולוגיה והעוצמה הטמונה באימוץ שלה".
הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
