Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

בלב שקט: המחשבון שיגלה לכם עד כמה אתם בסיכון להתקף לב

קשה שלא להיבהל כששומעים סיפורים על אדם כזה או אחר שבוקר בהיר אחד לקה בלבו, ומת. אז אם רעיון התקף הלב חולף לעתים גם בראשכם כמחשבה מאיימת, ייתכן שהמחשבון המקוון שפותח על ידי ה־Joint British Societies, הוא זה שיוכל לתת מענה בדיוק לשאלה הזאת.

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי BMJ, גיבשה קבוצת ארגונים בריטיים מספר המלצות למניעת מחלת לב. רבות מהן דומות לקווים המנחים שכבר קיימים – הימנעו מעישון, עסקו בפעילות גופנית, אכלו דגים, שמרו על משקל בריא. אולם הערך המוסף כאן הוא שסיכון ארוך טווח, נוסף על סיכון קצר טווח, מובא בחשבון באלגוריתם המשמש את מחשבון "גיל הלב" החדש.

לכל הכתבות, העדכונים והדירוגים – עשו לנו לייק בפייסבוק

הדבר מספק לרופאים מושג ברור הרבה יותר בנוגע לשאלה מי מצוי בסיכון בטווח הרחוק, מי צריך להתחיל לשנות את הרגליו כבר עכשיו ומי עשוי להפיק תועלת מתרופות.
"רוב החישובים של סיכון לב מביאים בחשבון רק את הטווח הקצר שלנו, או עשור", מסביר פרופ' ג'ון דינפילד, מנהל מחלקת מניעת מחלות לב במרכז הרפואי UCLPartners, ואחד מעורכי המחקר. "אלא שכדי להגיע לחיזוי אמיתי של מחלה, צריך להביא בחשבון סיכון על פני תקופת זמן ממושכת בהרבה. השאלה הראשונה שמפנים אלינו תמיד היא האם הכוונה מאחורי המחשבון תהיה לתת יותר סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול)", אומר דינפילד ומסביר שזה ממש לא כך. "הכוונה היא לתת סטטינים לאנשים הנכונים בזמן הנכון", הוא מבהיר, "במקום סתם לתת סטטינים ליותר אנשים".

כמו ספינה טובעת

מחשבון הלב מביא בחשבון כמה משתנים הקשורים לסגנון החיים, ומחשב "גיל לב" אמיתי, בדומה מאוד לאופן שבו הגיל הכרונולוגי הכולל של מישהו עשוי להיות מבוגר יותר או צעיר יותר מגילו הביולוגי. המחשבון מיועד בראש ובראשונה לרופאי עזרה ראשונה, אולם בקיץ תצא גם אפליקציה המיועדת לציבור הרחב, שיוכל להזין פנימה את המשתנים של עצמו. אחד היתרונות של המחשבון שהוא יכול לחזות כיצד שינויים מסוימים בסגנון החיים עשויים להשפיע על- הסיכון לאורך זמן. "למשל", אומר דינפילד, "הוא יכול לענות על שאלות כמו ‘מה יקרה אם אפסיק לעשן? אם אתחיל להתאמן?' – כל הרעיון הוא להעצים אנשים ולעזור להם לקחת אחריות על הסיכון של עצמם".

מחשבון הלב. לוקח בחשבון סיכונים ארוכי טווח

ניקח לדוגמה מעשנת בת 35 עם לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה והיסטוריה משפחתית של מחלות לב. גיל הלב שלה יהיה 47. אבל אם היא תפסיק לעשן ותפחית את רמת הכולסטרול ואת לחץ הדם שלה, יחזור גיל הלב שלה לאחור ל־30. הסיכון שלה ללקות בהתקף לב בעשר השנים הבאות יצנח מ־2% ל־0.25%.

עובדה נוספת שהמחשבון מביא בחשבון היא ששינוי סגנון החיים היום לא ישנה באופן משמעותי את הסיכון מחר – אלא אך ורק אם השינוי הזה בסגנון החיים יישמר. "מי שיבצע שינויים לאורך זמן ויתמיד בהם – יצליח לחולל שינוי", מסביר דינפילד. "השקעה בעורקים שלך דומה קצת לחיסכון כסף לפנסיה: אם את מפרישה כסף בגיל 64, לא תהיי עשירה בגיל 65. אבל זה משתנה בטווח הארוך. אם את מתחילה לדאוג ללב שלך בגיל 30 או 40, ייתכן שלעולם לא תעלה השאלה האם את זקוקה לסטטין או לא. ובזה אנחנו מעוניינים".

הדבר שבו זה מסתכם, כפי שטוענים רבים בשנים האחרונות, הוא שאנחנו זקוקים לשינוי עמוק באופן שבו אנו מסתכלים על מחלות. "מניעה היא הרבה יותר יעילה", אומר דינפילד, "והיא מעניקה תמורה טובה בהרבה מסתם לדחוף סטטין. במחקר שלנו הדגמנו את הערך של סגנון החיים בטווח הארוך, דבר שאינו עולה בבירור במחקרים קצרי־טווח. אנחנו חושבים שזה יהווה טיעון עוצמתי בעד מניעה".

אם נחזור שוב למקרה ההיפותטי של אותה אישה בת 35 שהזכרנו קודם, הרי שהיא מאופיינת בסיכון רב הניתן לשינוי. אם היא תסומן בשלב מוקדם מספיק, תשתכנע שעליה לבצע שינוי באורחות חייה, ואכן תעשה זאת ותדבוק בכך, יפחתו סיכוני הלב שלה בשיעור עצום. וזה, טוען דינפילד, יעיל בהרבה מלחכות שמחלת לב תתפתח – ואז לנסות לטפל בה.
"לעתים קרובות שואלים אותנו, ‘למה לא כולם עושים את זה?'", אומר דינפילד. "זה משום שבתרבות שלנו מלמדים אותנו לטפל בבעיות, במקום לתכנן אסטרטגיות למניעת מחלות. זה לא אומר שזה לא יעיל – זה יכול לעזור קצת. אבל זה דומה קצת לסידור מחדש של הכיסאות על סיפון הטיטאניק. בשלב שמתחילים לקחת תרופות, זה כבר מאוחר מאוד. אנחנו מנסים להזיז את מחוגי השעון לאחור. האם לא יהיה זה הגיוני יותר לסמן מחלה בזמן שהיא מתפתחת על פני שנים רבות? זהו השינוי התרבותי שאנחנו מבקשים ליצור".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן