בנק המטרות: מערכת היחסים הרעועה שבין שר האוצר ונגידת בנק ישראל

לפני שנה בדיוק, מסיבות שעדיין לא התבררו עד תום, הסיר פרופ' ליאו ליידרמן את מועמדותו למשרת נגיד בנק ישראל. לו ליידרמן לא היה מבריז לאחר שההודעה על מינויו כבר פורסמה, היה ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל נגיד כלבבו. אלא שהכלכלן שכל חייו ערג למשרה הרמה ברח, והסוף ידוע. התפקיד נפל בחלקה של קרנית פלוג, שניצבה אצל בנימין נתניהו בסוף הרשימה. מי שטען שרצה אותה עוד מתחילת הדרך היה דווקא שר האוצר יאיר לפיד.

אלא שמאז הזמן עשה את שלו ומערכת היחסים בין השניים הפכה למנומסת בסגנון אנגלי. במקום שלפיד יחבק אותה ויקבל מגורם נטול פניות תובנה מקצועית על מצב המשק (פלוג היא גם היועצת הכלכלית לממשלה), מצטייר הרושם שהוא הפסיק לספור אותה. פעם לפיד עוד היה נזהר בכבודה. אחרי הנזיפה בישיבת רבת המשתתפים על פרסום מודעת האבל הלא מוצלחת (של בנה של "עובדת קבלן" שנהרג ב"צוק איתן"), גם זה נעלם.

בשבוע שעבר, כששאלתי את לפיד כיצד הוא מודיע על העלאת יעד הגירעון כלאחר יד אף שידוע שבנק ישראל מתנגד לכך בתוקף, הוא הודה בקיומם של חילוקי דעות עם בנק ישראל. המחלוקת אינה נוגעת רק לתחום המסים, שפלוג סבורה שיש להעלותם. לפיד אינו מרוצה ממדיניות המט"ח של בנק ישראל ומהעובדה ששער החליפין ירד למחתרת.

לא סופרים אותה? פלוג | צילום: רויטרס

כמובן שהוא גם אינו אוהב, בלשון המעטה, את הכתף הקרה שהגישה לו פלוג בתוכנית אפס אחוז מע"מ לרוכשי דירות חדשות. יתרה מכך: הנגידה מתעלמת גם מהבקשות להגמיש את התנאים למתן אשראי בנקאי לקבלנים כדי לסייע בהגדלת התחלות הבנייה. בסביבת לפיד, וזה חדש, כבר נשמעים קולות זלזול בנוגע לרמה המקצועית בבנק ישראל. זה החל בוויכוח על גודלו האמיתי של הגירעון בתקציב ועל תחזיות הצמיחה. וזה נמשך באמירה הבאה מפי גורם באוצר: "בבנק ישראל עדכנו את תחזית הצמיחה במהלך 2014 לא פחות מארבע פעמים. איך אפשר להתייחס לתחזיותיהם ברצינות?".

פלוג שונה לחלוטין מקודמה פרופ' סטנלי פישר. לא היה מצב שהאוצר יתעלם מאזהרותיו של הנגיד לשעבר. באמצע 2012, כששר האוצר יובל שטייניץ הודיע על העלאת יעד הגירעון, הופיע פישר בישיבת הממשלה ושכנע שרים להתנגד למהלך מעל ראשו של השר. יש כאלה שיאמרו שפישר המליץ על פלוג כדי שיבינו לאילו נעליים גדולות היא נכנסה ואת גודל האובדן. למען האמת, פלוג קנתה את ההתעלמות ממנה ביושר. היא אומנם מונתה לנגידה ומדברת כנגידה, אבל מתנהלת כאילו היא עדיין מנהלת מחלקת המחקר. היא כמעט אינה מופיעה בתקשורת. בעצת מקורביה, שלשום ירדה עם חברי ההנהלה לביקור באשקלון ובאשדוד לאחר מספר שבועות של לחימה.

את הופעותיה הבודדות (האחרונה בראיון בערוץ 10) היא מעניקה לטלוויזיה. היא מופיעה כמי שכפאה שד, ואת דברי הביקורת משמיעה בנימה המזכירה הקראת מתכון לעוגה. כשנמתחת עליה ביקורת היא לא משיבה אש, אלא פשוט שותקת. לפיד מבין בחושיו הפוליטיים שהתעלמות מבנק ישראל תפגע בו פוליטית. לכן בהופעותיו הפומביות (כמו השבוע בערוץ 2) הוא מנסה להחליק את המחלוקות וממשיך להרעיף שבחים על בנק ישראל. מאחורי הקלעים הוא עוקץ, מבקר ומתעלם.

השבוע פורסם דוח מבקר המדינה הנוגע לבור בתקציב 2012/2011. בתגובת האוצר הוסבר שהלקחים נלמדו, שמעמדו של הכלכלן הראשי חוזק, שיש מעקב שוטף אחר הביצועים ושהתקציב הדו־שנתי בוטל. אחד מלקחי הדוח, שספק אם ייושם, הוא הצורך לשמוע את תובנותיו של גורם בלתי תלוי כמו בנק ישראל. גם אם במשרד האוצר יבחרו להתעלם מעצותיהם, כדאי שלפחות ישמעו וידעו את המצב הפיננסי האמיתי ובפני מה הם ניצבים.

היו ימים בבנק ישראל

בימים האחרונים נקלעה הנגידה לסוגיות בעלות ניחוח מורבידי. זה התחיל במודעת האבל חסרת הטקט, שבגינה ספגה פלוג ביקורת לא מוצדקת – היא כלל לא ידעה על העניין; ואילו השבוע פורסמה הודעה לעיתונות בעקבות מותו של יקיר פלסנר, לשעבר המשנה לנגיד.

על פי נוסח ההודעה, הנגידה, ההנהלה והעובדים "מביעים צער" על מותו ומציינים שהוא היה "כלכלן מוערך ומותו מהווה אבידה לקהילה הכלכלית בארץ". לו הדבר היה תלוי במשה מנדלבאום, הנגיד באותה תקופה שבה הועסק פלסנר בבנק המרכזי, ההודעה לא הייתה מתפרסמת.

פלסנר שימש כמשנה לנגיד בשנים 1982-1985 כשנגיד הבנק היה משה מנדלבאום. פלסנר לא מונה אלא הוצנח האוצר בזמנו יורם ארידור. יחסי מנדלבאום ארידור היו רעועים בלשון המעטה, ושר האוצר לא היה שבע רצון מתפקוד הנגיד. פלסנר "הוצנח" על תקן האיש של ארידור, בתקווה שבעקבות כך יסיק מנדלבאום את המסקנות. הנגיד כמובן לא ראה בעין יפה את המינוי ופירש אותו כהתערבות בוטה מצד שר האוצר.

בעקבות המינוי הנחה מנדלבאום את חברי הנהלת בנק ישראל לנתק מגע עם פלסנר ולא לשתף איתו פעולה בשום מצב. כשיועץ הנגיד גדעון שור "נתפס" בשיחת מסדרון עם פלסנר הוא ננזף על ידי הנגיד. פלסנר החזיק מעמד ומנדלבאום נאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות פרשת ויסות מניות הבנקים. האם האפשרות למינוי פוליטי קיימת גם במצב הנוכחי? ממש לא. אחד מהישגיו הגדולים של סטנלי פישר הוא חוק בנק ישראל החדש, שמבטיח את עצמאות הבנק. נדין טרכטנברג, המשנה החדשה לנגיד (ואשתו של), מונתה ללא התערבות ובהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר.

שיטת החיסולים של לפיד

זה כבר הפך למנהג קבוע. כל אימת שלפיד נאבק במה שהוא מכנה תופעה פסולה מוסרית וציבורית, הוא אינו מסתפק ב"ביקורת כללית" המתאימה למבקר המדינה. הוא מנמיך לגובה העיניים ומשגר טיל מונחה לייזר למרכז גופו של האיש שבמוקד הביקורת. בדרך נשכחת העובדה שאין מדובר במוחמד דף אלא במנהלים שפעלו בדרך חוקית. הבעיה שהם לא פעלו על פי מדריך לפיד החדש. שר האוצר יורה במישרין או באמצעות שליחיו כמו החשבת הכללית או הממונה על שוק ההון.

צילום: רויטרס

את זירת הקרב הוא ממקד בתופעות המתכתבות יפה עם רחשי לב הציבור, שלגבם נוצר קונצנזוס תקשורתי כמעט מוחלט. אם בעקבות כך תבעיר התנועה לאיכות השלטון מדורה – מה טוב. מי יתנגד לצורך בטיפול בשכר הבכירים? מי יתנגד לניקוי אורוות במגזר הציבורי, או בגופים פיננסיים שאינם פועלים על פי הנורמות?

את שכר הבכירים מינף לפיד לגבהים שלא היו ידועים עד כה. הוא הסתייג פומבית מהתגמול למנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח. בהמשך החטיף למנכ"ל הפניקס אייל לפידות, שהפך מבחינתו למייצג כל הרע בנורמות הניהול בישראל. דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, המשיכה בזימון חברי דירקטוריון הפניקס לשיחת הבהרה. בדרך לא שכח לפיד את הנהלת בנק המזרחי. בהמשך נטפל לפיד לנגידה קרנית פלוג שננזפה בפורום רב משתתפים על אותה מודעת אבל.

הבא בתור ברשימת החיסול (אך לא האחרון) הוא פרופ' עודד שריג, לשעבר הממונה על שוק ההון באוצר. שריג עשה לטעמו של לפיד מעשה כשר אבל מסריח, כשהעז להסכים להצעת שלמה אליהו להתמנות כיו"ר מגדל. על פי מדריך לפיד העדכני היה עליו לדחות את ההצעה. הממונה לשעבר השאיר הודעה ללפיד, שלא חזר אליו. גם מנהל לשכתו דני וסלי הבטיח לחזור אבל זה לא קרה עד לרגע זה. לא שלפיד אינו מעריך את שריג. כשביקש לפרוש מהאוצר, ניסה שר האוצר בכל דרך אפשרית לשכנעו להישאר תוך שהוא מחמיא: "אתה האחרון שארצה שתעזוב. אתה עושה עבודה רצינית וחיוני שאדם כמוך יישאר באוצר".

סלינגר תמכה במינוי. היא הבהירה לשריג שכדאי שייענה להצעה בחיוב וחשוב שהמינוי יתרום לאיכות הממשל התאגידי במגדל. אחרי מחמאות אלה סלינגר כבר אינה יכולה כמובן להתנגד למינוי אך גם לא לתמוך בו פומבית. איך יוצאים מהפלונטר? ניחשתם נכון. נפגשים עם הדירקטוריון, הפעם בת"א. ראוי ששר האוצר יגלה עניין גם בנושאי מיקרו כלכלה. עם זאת חיוני שהתעניינותו תתמקד בגופם של דברים ולא בגופם של אישים. לא ראוי ולא מכובד ששר אוצר יפגע אישית במנהלים שאינם נמנים עם ארגון חמאס. גם אם מדובר בחזירות או במעשים לא ראויים, אין מדובר בפורעי חוק. גם אם מישהו שינה את הכללים תוך כדי תנועה, אסור עדיין להפוך את המנהלים לנוכלים ולעברייני צווארון לבן.

בסלולר יוצאים מהבונקר

חברות הסלולר תפסו השבוע מחדש את מקומן הראוי במרכז הבמה התקשורתית. עם פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השני מתברר שהמצב בענף לא רע. כך גם חושבים האנליסטים של ענף התקשורת. נטישת הלקוחות בשלוש החברות הגדולות נבלמה ונאמדת בעשרות אלפים בודדים. פלאפון סיימה את הרבעון השני ברווח של 106 מיליון שקל, ירידה של 1.9% בהשוואה לתקופה המקבילה. סלקום סיימה ברווח של 79 מיליון שקל – גידול של 18%. פרטנר סיימה ברווח של 46 מיליון שקל – זינוק של 130%.

התוצאות מהוות הישג לענף הפועל בסביבה עסקית מאתגרת. הן הושגו לאחר תהליך התייעלות מקיף שכלל פיטוריהם של יותר מ־10,000 עובדים. בניגוד למה שמכרו לנו בעקבות רפורמת כחלון, רק מאות מהם נקלטו בחברות החדשות. שר התקשורת גלעד ארדן רוצה להצטייר כחדשן וכמיטיב עם הצרכן. אף שאת "המכה הגדולה" כבר עשה כחלון, לארדן יש עדיין כר פעולה נרחב למדי. הוא יכול לפעול להוזלות השיחות הבינלאומיות (פלאפון הרימה את הכפפה והציגה השבוע חבילת שיחות מוזלת). שר התקשורת גם יכול להאיץ את כניסת חברות הסלולר לטלוויזיה באינטרנט. סלקום קלטה את המסר והשבוע מסרה על מינויו של יניב גרינוולד למנהל תחום טלוויזיה ותוכן בחברה.

ארדן גם הציע סוכרייה בדמות הקדמת לוח הזמנים לכניסה לדור הרביעי (4Gבסלולר). בענף משוועים למהלך שיווקי שיהווה מבחינתם מנוע צמיחה עתידי. הדור הרביעי בסלולר הוא מהלך פורץ דרך המאפשר מכירת תכנים חדשים, שלא לדבר על פלאפונים משודרגים. את מהלך שדרוג הרשתות הובילה פרטנר. בעקבותיה הזדרזו סלקום ופלאפון.

למורת רוחם של המתחרים, סלקום משווקת את עצמה תחת המותג דור 4.5 ו־LTE ADVANCED. היא משעבדת לצורך הפרסום תקציב נכבד בהיקף שלושה מיליון שקל. המהלך יוצר מראית עין של רשת מהירה יותר, אף שבפועל כל הרשתות מציעות מהירות גלישה נמוכה מהמצופה מרשתות הדור הרביעי. השבוע קבעה הרשות השנייה כי מדובר בהטעיה וסלקום נדרשה לתקן את הפרסום. וכשהמצב מתייצב, גם החברות אינן חוששות לפתוח את תקציבי הפרסום, ופרטנר תצא לקראת סוף החודש בקמפיין חדש. חברות הסלולר הפכו למפרסמות העיקריות לאחר הפסקת האש, כשהן משאירות מאחור את הבנקים ואת רשתות המזון.

להציל את המציל

"צוק איתן" נתן מכה כלכלית קשה לתושבי הדרום, וזה לא חדש. רשימת הניזוקים כוללת את ענף המלונאות, התיירות, החקלאות ועסקים קטנים ובינוניים מהדרום עד מרכז הארץ. מה שחדש הוא עומק המכה שספגה תעשיית העמותות. בישראל פועלות 35 אלף עמותות, 10,000מתוכן מאוגדות באמצעות ארגון "מנהיגות אזרחית" המנוהלת על ידי אריה רוגל.

אלה כוללים עמותות כמו אלו"ט לטיפול בנכים, פעמונים (לייעוץ פיננסי), העמותה לקידום החינוך וער"ן (עזרה ראשונה נפשית). העמותות ספגו מכה הנאמדת ב־30 מיליון שקל, ותקציבן של חלק מהן אזל בעקבות הסיוע לתושבי הדרום. כך למשל עמותת "לקט", העוסקת באיסוף עודפי מזון כמו פירות וירקות לחלוקה לנזקקים. העמותה שבראשה עומד גידי קרוך נפגעה מהלחימה כי לא יכלה לאסוף את שאריות הגידולים בשדות. אריה רוגל פנה לפני שבועיים לשר האוצר בבקשה לסיוע והתריע מפני המצב, אך ללא הועיל. השבוע פנה פעם נוספת. אשת העסקים איריס שטרק הפעילה בתחום העמותות (חברה בעמותת ידידי בית החולים מאיר), מתריעה מפני המצב: "העמותות ספגו מכה קשה. ב־9 בספטמבר נקיים ערב גאלה לגיוס כספים לבית החולים מאיר.

בגלל המצב אנשים תורמים פחות. חייבים לצאת בקמפיין המעודד אנשי עסקים לתרום ולהחזיר חלק מהרווחים לקהילה". הבעיה הקשה תתעורר בתקופת החגים. נזקקים שבנו על כך שיצליחו לעבור את החג בסיוע העמותות, עלולים למצוא את עצמם ללא אוכל. מבחינתם, את ראש השנה לא רק שלא יהיה אפשר לגמור, אלא יהיה בלתי אפשרי להתחיל.