| מאז שביצי הדינוזאור התגלו לראשונה ב-1923, הן משכו את תשומת ליבם שלו חוקרי מאובנים ואחרים. רוי צ'פמן אנדרוז היה אחראי על החיפוש אחר מאובני אדם, כאשר הוא עשה זאת גם באחד המקומות הגדולים בעולם בהם ישנם מאובנים בסלע גיר, הצוקים הבוערים (The Flaming Cliffs) במונגוליה, אתר עשיר בביצי דינוזאורים וקליפות ביצה. מאז תגלית ביצי הדינוזאור בתחילת המאה ה-20, חוקרי מאובנים היו מסוגלים להשתמש בטכנולוגיות חדשות כדי לשבור את המסתורין מאחורי ביצי דינוזאור ולמצוא מידע רב על הביולוגיה, ההתנהגות והסביבה האקולוגית של הדינוזאור.
כמו ציפורים
כיום אנחנו יודעים שכל הציפורים הן דינוזאורים, אבל עד כמה דינוזאורים אכן התנהגו כמו ציפורים? למרות שהתנהגות לא ממש מתאבנת, פעם ביובל חוקרי מסוגלים יכולים למצוא עדות להתנהגות שנשמרה במאובן. בתחילת שנות ה-90, עדות כזו נמצאה על ידי צוות חוקרי המאובנים AMNH במדבר הגובי במונגוליה. המאובן הזה, בו דינוזאורית האובירפטורית Citipati דוגרת בקן שלה, נקרא 'ביג מאמא'. הוא לא רק אחד ממאובני הדינוזאורים המרשימים שאי פעם התגלו, אלא הוא גם מוכיח שדינוזאורים דגרו על הקנים שלהן בדיוק כמו ציפורים מודרניות.
מאז חוקרי מאובנים כמו דיוויד וריצ'יו לומדים את הנקבוביות של קליפות ביצי דינוזאור, ובכך חושפים למעשה את הצורה והמבנה של קנים של דינוזאורים. וריצ'יו ועמיתיו אמדו את הנקבוביות ואת הולכת אדי המים בקליפות ביצים של הדינוזאור Troodon מצפון אמריקה, כדי לבחון עד כמה, אם בכלל, הם נקברו עמוק בקן במשך הדגירה. מהממצאים שלהם עלה כי האם בוודאי ישבה, בדומה לציפורים, על ראש הקן, בעוד שחלקו היה קבור.
לפעמים יש גם עוברים
מניסיון אישי, למצוא ביצת דינוזאור זו חוויה נהדרת, אבל היא מרגשת אף יותר כאשר בתוך הביצים יש עצמות קטנות. מציאת עובר דינוזאור זה מאורע נדיר מאוד, אבל זה קרה כמה פעמים, במיוחד בסביבות כמו מונגוליה וסין שנשמרו בצורה מדהימה. אחד מראשוני העוברים התרופודיים (סוג של דינוזאור) שהתגלו, היה של דינוזאור אובירפטור שנקרא Citipati. חוקר המאובנים מארק נורל והעמיתים שלו, תיארו את התגלית הזו ב-1994 אחרי שהם מצאו קנים וביצים של דינוזאורים במדבר גובי. מאז, עוד עוברים התגלו כמו אלו של התרופוד Torvosaurus בפורטוגל ושל הזאורופודומורף בסין.
חומרים בקליפת הביצה יכולים לספק מידע על הסביבה בה הדינוזאור חי | צילום: fotolia
המדענים אף מסוגלים להשתמש בטכניקות הדמיית טומוגרפיה ממוחשבת (CT) כדי לראות את פנים הקליפה מבלי להזיק לה, והם יכולים לקבץ מחדש את העצמות לתוך השלד כדי להבין לאיזה דינוזאור הן שייכות. בשנה שעברה, הרכבה מחדש באמצעות סריקת CT של ביצת דינוזאור, הראתה כי הוא היה בוודאי ציפור, אבל עדיין מדובר בטכניקה מרשימה למדי – ובהחלט מבטיחה עבור עתיד חקר המאובנים בצורה שאינה פולשנית.
צבעוניים מאוד
אחד מהתחומים החמים ביותר של חקר מאובנים כיום הוא בחינת העקבות הכימיות של מאובנים וקישורן לצבעים חיים. זה נעשה כבר עם נוצות, אבל כעת הראו שזה עובד עם קליפות ביצי מאובנים. במאמר שפורסם ב-PeerJ בשנה שעברה, החוקרת ג'סמינה ויימן ועמיתיה השוו את הפיגמנטים בביצי אמו כחולות לעקבות כימיות בקליפות ביצי דינוזאור, תוך כדי שימוש בכלי ניתוח כימי שנקרא ספקטרומטר המוני. ויימן יכלה להבחין בכך שהפיגמנטים שנמצאו בקליפות ביצי האמו אשר הופכות אותן לכחולות, הופיעו גם בקליפות ביצי הדינוזאור. כלומר, גם לדינוזאורים היה אולי צבע כחול.
מידע אקולוגי
קליפות ביצים עשויות מסידן פחמתי ונוצרות בתוך גוף הדינוזאור, ולכן משקפות את המזון והמים שנצרכים על ידיו. המשמעות היא שאפשר לבחון את המידע הכימי של קליפות הביצים, ובמיוחד איזוטופים של חמצן ופחמן. האיזוטופים האלו יספרו לנו באיזו סוג של סביבה הדינוזאור חי ואיזה סוג של מזון הוא אולי אכל.
ב-2013 פרסמתי מחקר על מחקר כזה שעסק בקליפות ביצים של אובירפטור ממונגוליה. הראיתי כי הסביבה של גובי הייתה יבשה ומוגבלת במים גם לפני 80 מיליון שנה, בדומה מאוד למה שהיא כיום. עבודה דומה נעשתה על קליפות ביצי דינוזאור מצרפת ורומניה. קליפות ביצי דינוזאור מספקות תשתית נוספת שיכולה להיות מנותחת באמצעים כימיים בניתוח סביבות קדומות, ולהרחיב את הידע שלנו גם על דינוזאורים וגם על הסביבות שהם חיו בהן.
בשנה שעברה החוקר רוב איגל מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, השתמש בקליפות ביצי דינוזאור כדי לגלות את טמפרטורת הגוף של דינוזאורים ולקבוע האם הדם שלהם היה קר או חם. עם יכולות ניתוח כימיות חדשות שמתפתחות, לא יהיה מפתיע לגלות שימושים נוספים לקליפות ביצי דינוזאור שיופיע בעתיד הקרוב.
|
|
