בעיות בהנפקה: כיצד מתכוון האיש החשוב של השעה לאושש את בורסת אחד העם?

הבורסה של תל אביב כונתה לא פעם "הקזינו הלאומי". אבל ההתעניינות העממית בשערי המניות שככה מזמן, אולי דווקא משום שהממשלה בכבודה ובעצמה העבירה חלק ניכר מחסכונות הפנסיה שלנו לניירות ערך הנסחרים בבורסה, וכל אחד הפך לספקולנט באמצעות שליח. הציבור למד בדרך הקשה שבורסה היא עניין למקצוענים, והמקצוענים למדו שהבורסה של תל אביב אינה אלא פינה אקזוטית ובלתי הכרחית בתיק ההשקעות שלהם.

פתיחת המשק להשקעות בחו"ל והשוואת שיעורי המיסוי אפשרה לכל משקיע לבחור בין השקעה במניית בבילון לבין השקעה בגוגל, בין ברקשיר האת'וויי של וורן באפט לאי.די.בי של נוחי דנקנר. התחרות הפכה לבלתי הוגנת. המשקיעים הזרים, שראו בישראל "כלכלה מתפתחת" הצומחת במהירות, משכו את מרבית השקעותיהם כאשר הוכרזנו כ"מדינה מפותחת" בעלת כלכלה יציבה ומתונת צמיחה. מחזורי המסחר צנחו והידלדלו, חברות שביקשו לגייס הון מהציבור העדיפו להשקיע בהנפקה בניו יורק, או אפילו בבורסת ה-AIM הבעייתית בלונדון, רק לא בבורסה הישראלית.

במקרים אחרים מעדיפות חברות להימכר למשקיעים זרים או מקומיים ולא לגייס הון מהציבור. הדוגמה הבולטת לכך היא תנובה, שיכולה הייתה להיות חברה ציבורית מעניינת אך העדיפה להימכר למשקיעים סינים. כך חדלה הבורסה למלא את התפקיד העיקרי שעבורו הוקמה: מוסד המסייע לחברות לגייס כסף מהציבור.

על הנייר הבורסה של תל אביב חיה ותוססת, מחזורי המסחר במניות מסתכמים בכמיליארד שקל ביום, וסכום דומה מתגלגל בשוק איגרות החוב. לא פחות מ-485 חברות רשומות למסחר בבורסה והן מציעות אפשרות להשקעה בכל ענפי הכלכלה.

כשישראל הפכה ל"כלכלה מפותחת" ברחו המשקיעים הזרים מהבורסה | צילום: אהוד כוהנים

אבל כשבוחנים את המספרים מתגלה מציאות בעייתית: כמחצית מהמסחר במניות מתרכז ב-25 המניות הגדולות, וכמעט כל יתר המסחר הוא ב-100 המניות במדד "תל אביב 100". במרבית החברות הקטנות והבינוניות בבורסה אין כל מסחר משמעותי, והן בבחינת "משקל מת" – חברות רשומות שאינן תורמות למחזורי המסחר ואינן מעניינות את המשקיעים.

האיש עליו כולם סומכים

זהו הרקע למאמציו הכבירים של שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, לנער את הבורסה. הוא הביא להחלפת צמרת הניהול של הבורסה, והחל ביישום המלצות שהגישה ועדה שהקים לשיפור המסחר. מחדש פניה של הבורסה אמור להיות יוסי ביינארט (58), שמונה לתפקיד המנכ"ל לפני פחות מחצי שנה ושמר מאז על דממה תקשורתית.

הוא איש פיננסים יליד ירושלים, מומחה לתשתיות תקשורת וניהול מסחר אלקטרוני בניירות ערך. בסוף שנות ה-80 עזב את ישראל ויצא לקריירה מקצועית בארה"ב. לפני שנבחר לתפקידו ניהל ביינארט בורסה אלקטרונית קטנה לניירות ערך נגזרים, NADEX. בשנות הגלות הארוכות שמר על קשר חם עם ישראל, ונראה שהמתין זמן רב להזדמנות לחזור לישראל בתפקיד ההולם את כישוריו. "חזרתי אחרי 26 שנים. זה היה חלום חיי לחזור", אמר לי השבוע בעיניים נוצצות, ומסר ד"ש למכר משותף מימי שירותו בגדוד שריון.

בחצי השנה האחרונה ביינארט בעיקר נפגש עם אנשים, איחה היכרויות ישנות שנפרמו, הכיר מקרוב רגולטורים ואנשי עסקים. כולם האירו לו פנים. כולם רוצים לראות בורסה תוססת המשמחת מגייסי הון ומשקיעים, וכולם הבטיחו את עזרתם במידת האפשר. "יש פה רוח גבית מכל הרגולטורים", אמר ביינארט, "הם מבינים שצריך לנקוט צעדים כדי ששוק ההון יעלה ויפרח, ואנחנו נהפוך כל אבן וננסה לתקן".

ביינארט אוהב את הביטוי "להפוך כל אבן" ומרבה לחזור עליו כשהוא מתאר את תוכניותיו ופעולותיו לפיתוח שוק ההון. גם בקשתו לבחון שוב את החלטת ההנהלה הקודמת לעבור לבניין החדש של הבורסה היא במסגרת אותו ניסיון "להפוך כל אבן" ולייעל את פעילות המוסד. הבדיקה אינה צפויה לשנות את ההחלטה, אבל היא תסייע לביינארט להדוף את הביקורת הציבורית על המעבר למשרדים החדשים בימי שפל בשוק ההון. השבוע, לאחר שגיבש לעצמו כיווני פעולה, החל ביינארט לחשוף חלק מתוכניותיו.

ביינארט הוא מומחה בינלאומי למסחר בניירות ערך ערך, מטבעות וסחורות. אבל מיד כשנכנס לתפקידו הבין שהבעיה העיקרית של הבורסה הישראלית היא מחסור בניירות הערך הפשוטים והבסיסיים, דלות ההיצע במניות להשקעה והתנוונות שוק ההנפקות. חברות ישראליות אומנם מגייסות הון, אבל הן פונות לבורסות זרות או למשקיעים פרטיים, ומדירות רגליהן מהבורסה.

"התחרות שלנו היא לא עם הבורסה של ניו יורק", אמר השבוע. "יש הרבה חברות בהיקף עסקים של 100־200 מיליון דולר, אבל הן אינן גדולות מספיק כדי לגייס הון בניו יורק, ורבות מהן מעדיפות להימכר למשקיעים פרטיים. אנחנו יכולים לשכנע אותן להנפיק מניות בבורסה הישראלית".

מחפשים פתרונות

ברוח הרעיונות להפרטת הבורסה שהעלה בעבר האוזר, מבקש ביינארט להקים בבורסה מחלקת שיווק, שתשווק את רעיון ההנפקה בקרב חברות המבקשות לגייס הון, ובמקביל להציע שירותי תמיכה לחברות שייכנסו למסלול ההנפקה בבורסה. "לא מספיק להגיד לחברות תפרסמו תשקיף ותנפיקו", הוא אומר, "צריך לעודד אותן".

נרגש לחזור לישראל בתפקיד בכיר, יוסי ביינארט | צילום: יח"צ

כדי להעמיק את שוק ההון ולהגדיל את היצע המניות מציע ביינארט להכניס למסחר גם מניות של חברות זרות, שנרשמו והנפיקו בבורסות אחרות. זה רעיון פשוט המיושם במאות בורסות ברחבי העולם: אם יש מספיק ישראלים המחזיקים במניות פייסבוק, למשל, או גוגל, אין סיבה שלא ינהלו ביניהם מסחר במניות אלה גם בבורסה הישראלית. המגבלה העיקרית על מסחר כזה היא חוק ניירות ערך, שאינו מתיר מסחר במניות של חברות שאינן רשומות בבורסה. אבל את החוק אפשר לשנות, במסגרת שינויים נרחבים שמבקשת רשות ניירות ערך לערוך בו.

החקיקה לא תספיק: בכל בורסה חזקה במערב מנוהל המסחר במניות הפעילות על ידי "עושי שוק". חברות ברוקרים גדולות המחזיקות במלאי של ניירות ערך, ומבטיחות מסחר שוטף ותקין במניה. עושי השוק מספקים היצע מול ביקושים שמתעוררים, וביקוש מול היצעי יתר. הם גם משאילים ניירות ערך לעסקת "מכירה בחסר" ("שורט"). פעילותם של עושי השוק בבורסות המפותחות מאפשרת את המסחר במניות של חברות שאינן רשומות בבורסה, ומשפרת מאוד את הסחירות במניות קטנות.

ללא עושי שוק פעילים קשה גם להנפיק מניות של חברות קטנות, מהסוג שביינארט רוצה לגייס לבורסה. ללא עושי שוק גדולים ואמינים, יודע גם ביינארט, אין סיכוי של ממש לשקם את השלולית הזניחה ברחוב אחד העם.

בעבר דנה הבורסה רבות בצורך להגביר את פעילותם של עושי השוק. אולם מבדיקותיו של ביינארט עולה שעושי השוק של הבורסה הישראלית הם בעיקר חברות ברוקרים קטנות שאינן יכולות לתרום הרבה למסחר ולנזילות. מי שיכולים לשאת בעול הם הבנקים הגדולים, שרואים בפעילות זו פוטנציאל מסחרי לא קטן.

אולם הפיקוח על הבנקים בישראל מוכתב במידה רבה על ידי טראומות עתיקות, ובבנק ישראל לא שוכחים את מעורבות הבנקים בשוק המניות, שמוטטה את המערכת הבנקאית בתחילת שנות ה-80.

"הגברת מעורבותם של הבנקים במסחר במניות טומנת בחובה סיכונים ליציבות המערכת הבנקאית והפיננסית, זאת בין השאר בהתחשב בלקחים שהופקו ממשבר מניות הבנקים שפרץ ב-1983 והמשבר הפיננסי שפרץ בעולם ב-2008", נכתב בדוח השנתי של בנק ישראל, המציין גם את ניגודי האינטרסים שעלולים להיווצר מפעילותם של הבנקים בשוק המניות, לבין חובתם לדאוג ללקוחותיהם.

בבנק ישראל, אגב, מותחים ביקורת על הצעות נוספות שהעלו ביינארט והאוזר לשיקום הבורסה, כולל דרישתם להפחית את המיסוי על רווחי הון בבורסה. "ההצעה מתעלמת מההשפעה הפוטנציאלית של הפחתת המס על פעילויות אחרות ועל התפלגות ההכנסות במשק", נאמר בדוח.

החלטתה של הנגידה קרנית פלוג להאריך את כהונתו של המפקח על הבנקים, דודו זקן, אינה מבשרת טובות למי שמקווים לשינוי של ממש ברגולציה על שוק ההון והמערכת הבנקאית.