| מוקדם יותר החודש, גולדמן זאקס סגרה את קרן BRIC שלה, כתשע שנים לאחר שהכלכלן הראשי שלה אז, ג'ים או'ניל, הטביע את המושג BRIC (ראשי התיבות של המדינות ברזיל, רוסיה, הודו וסין) אשר נמצאות באותה רמה פחות או יותר של התפתחות כלכלית מתקדמת. ב-2011 הצטרפה אליהם דרום אפריקה, והמושג שינה את שמו ל-BRICs. כבר שנים שקרן גולדמן מראה ביצועים מאכזבים, והיא התגלגלה להיות מוצר נרחב יותר של שווקים צומחים. אם כך, האם זמנה של BRICs כתמה של השקעה הגיע לקיצו?
רושיר שארמה, ראש השווקים הצומחים בחברת ניהול ההשקעות מורגן סטנלי, עונה על כמה שאלות בנושא, לאחר שכבר שנים הוא אומר ש-BRICs הוא רעיון מטופש.
כתבת ב-2012 על המשבר של BRICs. עכשיו, שלוש שנים לאחר מכן, האם הוכחת שאתה צודק?
"כן, אני חושב. כל ההייפ השיווקי של סוג השקעה זה, שמבוסס על מספר מדינות רק בגלל שראשי תיבות הן מגניבות – העידן הזה נגמר. הדאגה הייתה שההייפ לגבי השווקים הצומחים האלה היה גדול מדי, לאחר עשור של שגשוג, ושהבעיות שלהם זכו להתעלמות. הדאגות האלו התגלו כמוצדקות".
שווקים צומחים נמצאים תחת לחץ מתמיד כבר כמה שנים. האם הם מתחילים להראות איזה שהוא ערך?
"הכל משתנה, שום דבר לא קבוע. הבעיה היא שאנשים מפספסים את הנקודה. זוהי קבוצה הטרוגנית של מדינות שונות שנעות בכיוונים שונים. זה פופולרי לנסות לחשוב מה הולך לקרות לסוגים שלמים של נכסים. יש לכך ערך מסוים, מאחר ויש כמה פקטורים משותפים: רבים מהשווקים הצומחים תלויים בסין או ביצואני סחורות. אבל אנחנו עדיין מדברים על שווקים צומחים בדרך שהיא מופשטת מעט. הם מייצגים 40% מהכלכלה העולמית כעת, ומכסים טווח של מקומות שונים בעקומת ההתפתחות. מה שמניע מדינות עם צמיחה גבוהה לנפש, כמו קוריאה וטאיוואן, הוא מאוד שונה ממה שמניע צמיחה בהודו וניגריה. אנחנו עדיין צריכים לשים לב יותר לסיפורים אינדיבידואליים ולא לדבר על שווקים צומחים כהומוגניים".
מנהיגי מדינות ה-BRIC בימים טובים יותר ב-2010. בינתיים חלקם כבר הספיקו להתחלף | צילום: ויקיפדיה
אם זה המקרה, אילו שווקים לדעתך נמצאים במיקום טוב?
"חלק ממזרח אירופה נראה טוב לטעמי: פולין, צ'כיה, רומניה. היסודות נראים טוב. הן הצליחו לצאת מכל מעגל החוב של העשור האחרון, ניקו את המאזנים שלהן, הגירעונות הנוכחיים שלהן מטופלים כעת בצורה מסודרת, המטבעות שלהן זולים מאוד, והן היו בצל מדינות מערב אירופה בשל בעיות הצמיחה שלהן במשך השנים האחרונות. אבל מדינות מערב אירופה מראות סימנים של התייצבות או אפילו התרחבות נוספת, שיכולה להשאיר אותן במקום מכובד".
"בדרום מזרח אסיה, הפיליפינים ואפילו אינדונזיה נראים בסדר. הודו נמצאת תמיד במגמה מעורבת מאחר והיא מגוונת היטב והיא שוק גדול, למרות שיש שם אכזבה מסוימת לגבי מה שמודי (ראש הממשלה) עשה שם במונחים של עיתוי הרפורמות. ועדיין, קצב הצמיחה הכלכלית נראה במצב טוב. יש שם הזדמנויות".
הודו בולטת בכך שהיא יותר יבואנית ולא יצואנית סחורות, אבל נראה שלמרות הכל – כל השווקים הצומחים קיבלו מכה מסנטימנט ההשקעה הדל.
"ובכן, יש למעשה פיזור גדול במדינה, זה פשוט תלוי בתקופת הזמן. אם בוחנים את חמש השנים האחרונות לפחות, או מאז שהחלה ההרעה במצב הכלכלי של שווקים צומחים ב-2011, יש הבחנה די חדה. יש מדינות כמו הפיליפינים, שם שווקים כמעט והכפילו עצמם, ומדינות כמו רוסיה וברזיל, בהן שווקים ירדו ביותר מ-50% (בדולרים). בטווח הקצר נראה שהכל זז יחד, מאחר ויש התאמה גדולה על בסיס יומי, אבל אם מותחים את קו הזמן, רואים דפוס של התפצלות שהיה מאוד גלוי לעין בעשור הנוכחי".
אז אם BRIC היה גימיק ודרך לא טובה להשקיע, איך אנחנו צריכים להשקיע?
"הפוקוס צריך להיות על מנהלים אשר מתמקדים במדינות – ובוחרים את המדינות הנכונות, יותר מאשר סוחרים במדינות צומחות כישות הומוגנית. בסופו של דבר, הביצועים של ניהול פורטפוליו פעיל הם טובים יותר יחסית, וסיבה חלקית לכך היא בשל מנהלי המימון ששמים לב לסיפורים אינדיבידואליים או למניות. פסיביות, בשווקים צומחים, היא פשוט טעות. קניית המדד היא רעיון פגום בשווקים צומחים".
הרבה כסף עדיין זורם במדדים.
"אבל הסוג הזה של נכסים הוא הטרוגני. זאת הנקודה שלי".
כל כך הרבה תשומת לב בשווקים הצומחים מופנית לעבר סין: המודל הכלכלי, תחזיות הצמיחה, שוק המניות שלה. איך אתה רואה את זה?
"תחזיות הצמיחה בסין התקררו והן הרבה יותר מפוכחות היום, אבל הן עדיין גבוהות מדי. יש כמה סיבות לכך. אני לא חושב שיש מישהו שמאמין לשיעורי הצמיחה הנוכחית שהם מדווחים עליהם. זה חייב להיות נמוך מהשיעור בגובה 7% שהם מדווחים".
"אבל אפילו עם צמיחה של 4%-5% בסין, יש לה אתגר גדול. קודם כל בגלל העובדה שרמת החוב בסין עדיין גדלה פי שתיים מהקצב שקשה מאוד למדינה לצמוח ב-6% כאשר אוכלוסיית העובדים מתכווצת בשל גילם. הדמוגרפיות בסין הפכו לשליליות. התחזיות הן עדיין גבוהות: 4%-5% הוא השיעור הבסיסי, או אפילו השיעור במקרה הכי טוב".
עדיף להשקיע בסקטורים מסוימים בשווקים הצומחים | צילום: fotolia
לפני כשנתיים ראינו כיצד שווקים צומחים היו רגישים אפילו לתחזית של העלאת שיעורי הריבית על ידי הבנק המרכזי בארה"ב. האם השווקים עיכל את כל זה כעת, או האם הם עדיין רגישים?
"בהשוואה ל-2013, אז היו לנו התקפי זעם של הפחתות" רכישות אגרות חוב על ידי בן ברננקי, מסביר שארמה, "ההבדל הגדול עכשיו הוא הגירעון העכשווי של רבות מהמדינות האלה, שהצטמצם בהרבה. בהודו ואינדונזיה, למשל, הרגישות פחתה בהרבה ממה שהייתה. אם הבנק המרכז יגדיל את הריבית בשיעור גדול יותר מהמצופה, יש טווח פגיעות, אבל הרבה פחות מאשר עד לפני כמה שנים מאחר ודברים השתנו".
"בנוסף, המטבעות נפלו בשיעור גבוה בשווקים הצומחים. כמה מהם נראים יחסית זולים כעת, כמו מקסיקו, דרום אפריקה, הפיליפינים ומזרח אירופה. הם יותר נוחים כעת במונחים של מצבם החיצוני".
יש גם תפיסה שאומרת שהדרך הטובה ביותר לשחק בשווקים הצומחים היא להשקיע במדינות המתפתחות, שמובילות רבים מהעסקים שלהם בשווקים הצומחים. מה אתה חושב על זה?
"אני עדיין חושב שהחשיפה הטובה ביותר לשווקים צומחים תגיע מחשיפה למדינה ספציפית, מאחר ואפילו תאגידים רב לאומיים החליטו להשליך את הרשת שלן באופן קצת יותר מדי נרחב. תאגידים רב לאומיים יכולים לפעול בכמה דרכים כדי להשיג תוצאות טובות".
יש כאלו שאומרים שבמקום מדינה ספציפית, עדיף להשקיע בתמות ובסקטורים מסוימים בשווקים הצומחים: כמו שחברת ההשקעות Temasek עושה עם התיאוריה שלה על מעמד הביניים ההולך וגדל, לדוגמא. אם הולכים בדרך הזו, האם יש סקטורים שבולטים במיוחד?
יש כמה סקטורים שנראים טוב. שירותי הבריאות – עם בעיית ההזדקנות במדינות השווקים הצומחים שתמיד דיברנו עליה בעולם המפותח – נראים כמו סקטור מכובד, כאשר מדינות רבות במזרח אסיה מתמודדות עם שינויים דמוגרפיים. אבל, שוב, כמה מהתמות האלה הן לא כל כך פשוטות. אם מסתכלים על בנקאות, יש כמה מדינות בהן יש שיעור חדירה גבוה מאוד של בנקים, ובאחרות הוא עדיין מאוד נמוך. בהודו, יש פיצול בין התחזיות לבנקים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. אז כן, יש תמות, אבל צריך להגדיר אותן בהתאם למה שמחפשים".
|
|
