Forbes Israel Logo

בעקבות האקזיט: השווקים בעולם ממתינים למשאל העם הבריטי

הסיפור הכלכלי הגדול של השבוע הבא תופס עדיין רק כותרות שוליים בישראל. במשאל עם שיתקיים ביום חמישי הקרוב יכריעו תושבי בריטניה אם לצאת מהאיחוד האירופי או להישאר בו.

אנגליה היא הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד ואחד הנדבכים החשובים שלו. אבל לאנגלים תמיד היו הסתייגויות מהשותפות. הם לא קיבלו עליהם את האיחוד המוניטרי ולא ביטלו את המטבע הלאומי שלהם, והסתייגו מהחלטות רבות שהתקבלו במסגרת האיחוד וחייבו את המדינות החברות. כאשר חלק מחברות האיחוד, כמו יוון, איטליה, פורטוגל וספרד נכנסו למצוקה כלכלית וביקשו את עזרת מדינות האיחוד, השאירו האנגלים לגרמניה את הטיפול ותפקדו כשותף מודאג ורוטן.

ההחלטה לפרוש מהאיחוד עלולה להקטין את כוחו של האיחוד האירופי ואת השפעתו, ואולי אף לסלול את הדרך לפירוקו בעתיד. המשמעות המיידית תהיה פרישתה של בריטניה מהסכמי הסחר, המקנים לה עדיפות בסחר עם מדינות אירופה, באמצעות פטור ממכסים והגנות. השפעות נוספות שיכולות להיות לפרישה הן ירידת ערך היורו והתחזקות שער הלי"ש, ומהומה בשוקי ההון העולמיים שיידרשו להתאים את עצמם למערך החדש של הכלכלה העולמית. על פי ירידות השערים החדות שהיו בשבועות האחרונים בבורסות המערב, נראה ששוקי ההון אינם מקדמים את ה"ברקזיט" (Brexit – יציאת בריטניה) בברכה.

גלי ההדף של פרישת בריטניה יגיעו גם לחופי תל אביב, גם אם לא יהיה זה עדיין צונאמי. בריטניה היא יעד חשוב ליצוא, הסובל בימים אלה מירידה חדה, ויעד מועדף על התייר הישראלי.

"אנגליה היא שוק יצוא חשוב, אבל שוק יצוא ישיר, שאנחנו מייצאים אליו ללא קשר לשוק האירופי", אומר רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא, "אם הם ייצאו מהאיחוד, ייתכן שיהיה לנו אפילו יתרון: אנחנו נמשיך לייצא במסגרת ההסכמים הקיימים עם אנגליה, בעוד שמדינות אירופיות המייצאות לאנגליה במסגרת הסכמי האיחוד, יאבדו את עדיפותן. השוק הבריטי הוא שוק חשוב עבורנו, ואנחנו מייצאים לשם מוצרים תעשייתיים של טקסטיל ומזון, שירותים וחקלאות, אם כי השינוי לא יהיה להערכתי דרמטי. השפעה נוספת עשויה להתחולל מכיוון שערי המטבע. אם המטבע הבריטי יתחזק, יהיה לנו נוח יותר לייצא לאנגליה וגם מזה נרוויח".

מאידך היבוא מאנגליה יתייקר.
"אנחנו לא מייבאים משם הרבה מוצרים באנגליה, שהייתה פעם ערש המהפכה התעשייתית, אין כבר כמעט תעשייה".

אהד כהן, מנהל המינהל לסחר חוץ במשרד הכלכלה, מעריך שתעבור תקופת הסתגלות שתאפשר לישראל להתאים מחדש את הסכמי הסחר שלה, אם אנגליה תחליט, כפי שמעריכים רבים, לפרוש מהאיחוד. "בהסכמים שלנו עם האיחוד אין התייחסות למקרה שבו מדינה מחליטה לפרוש חד־צדדית. זה לא יקרה בן לילה, למחרת משאל העם", אומר כהן, "להחלטה לעזוב את האיחוד יש מבחינת אנגליה משמעות ענקית, מפני שהיא תיפרד גם ממערכת רגולציה שלמה ושינויים בתנועת הסחורות והאנשים. אני מניח לכן שיהיו הסדרי מעבר בכל הסכמי הסחר החופשי עם העולם שאינו חלק מהאיחוד האירופי ועם מדינות כמו ישראל, שווייץ או נורווגיה, ולכן נצטרך לחתום על הסכם סחר חופשי חדש עם בריטניה".

ההחלטה לפרוש מהאיחוד עלולה להקטין את כוחו | צילום: fotolia

קריסת היורו עשויה להשפיע עלינו?
"היורו כבר קרס. שוויו היה 5 שקלים לפני שנה והיום הוא בסביבות 4.25 שקלים. כאשר 30% מהיצוא שלנו הוא לאיחוד האירופי, אנחנו כבר ב־15% פחות. אבל אני לא חושב שהזעזוע באנגליה הוא הגורם הישיר לכך. כמובן שירידה נוספת בערך היורו תפגע עוד יותר ביצוא הישראלי".

ססמאות ללא אשראי

ההכרזות הדרמטיות על פיצול חברות האשראי מהבנקים והסרת החסמים להקמת בנקים חדשים שייצרו תחרות בענף, מוגזמות מאוד. שום בנק חדש לא יקום בעקבות ההמלצות, וגם חברות האשראי שיופרדו מהבנקים ימשיכו לעשות בדיוק מה שהן עושות היום: לספק שירותי סליקה ובצדם שירות אשראי נוח ולא זול במיוחד. הן בוודאי לא ישפיעו על רמת הריכוזיות בענף.

שר האוצר כחלון ויו"ר ועדת התחרותיות של הכנסת אלי כהן משווקים ססמה קליטה שנשמעת טוב: תוספת בנקים תגביר את התחרות. גם בנק ישראל חשב פעם כך ועודד הקמת בנקים קטנים. כתוצאה מכך יש היום במערכת לא פחות מ־15 בנקים. העובדה שתתקשו למנות יותר מחמישה־שישה מהם מלמדת על גודל טעותם של כהן וכחלון.

יזם נמרץ וכשיר המעוניין להפעיל בנק בישראל יכול לרכוש במחיר נוח יחסית כמעט כל אחד מהבנקים הקיימים, ועוד יגידו לו תודה. אבל לבנקאות הישראלית אין קונים, ושום דבר בהמלצות הנפלאות של ועדת שטרום אינו משנה עובדה זו. להפך: אם נצליח להגביר את התחרותיות בתחום האשראי, באמצעות גופים חוץ בנקאיים, ליזמים יהיה כדאי עוד פחות להקים בנק או לרכוש בנק קיים.

עם הבטחות פופוליסטיות ובלעדיהן, הולכת הריכוזיות בענף ומתערערת. פוטנציאל הרווח הנאה באשראי למשקי בית ועסקים מושך אליו יזמים רבים, ומדיווח שפרסמה השבוע המפקחת על הבנקים חדוה בר ניכרים סימנים של תחרות והגברת הפעילות בתחומים אלה.

סימנים נוספים אפשר היה לראות בתנועת הגופים המוסדיים, המנהלים מאות מיליארדי שקלים של חסכונות ציבור, לכיוון שוק האשראי הצרכני. למוסדיים אין מערכות משלהם למתן הלוואות קטנות והערכת יכולת ההחזר של הלווים. אבל הם חוברים לחברות אשראי המתמחות בהלוואות קטנות, ויכולות לתווך בין ההון העצום של קרנות הפנסיה והלווים. כך למשל רכשה חברת ניהול ההשקעות פסגות 20% ממיזם ההשקעות השיתופיות בלנדר, וחברת ניהול ההשקעות מיטב רכשה נתחים ממיזמי האשראי eloan ופנינסולה.

בצד הפוטנציאל הגדול של עסקות אלה בתחום התחרות באשראי, יש בהן רגישות מיוחדת, שכן מדובר בהלוואות מכספי הפנסיה של הציבור. תפקידו העיקרי של משרד האוצר הוא לפקח ולהסדיר את השילוב בין הגופים האלה, בלי לנסות "להנדס" תחרות חסרת בסיס כלכלי.

לאתר מעריב

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.