בשורה, לא בשורה, זה לא משנה: אולי זה באמת הזמן לקנות

נראה היה שהבחירות ביוון הן אירוע קריטי, ועבור האירופאים אולי הבחירות החשובות בחייהם. אבל בדיעבד הן לא הזיזו לשוק, ולא נראות עכשיו יותר חשובות מהבחירות הלא חשובות האחרות בגוש האירו, שהן בעצם כולן. אולי אי אפשר בכלל להעריך מראש חשיבות של אירועים, ואולי זה השוק שמגיב עוד קודם ביעילות מדהימה. הסופר דאגלס אדאמס נתן לגישה הזאת כמה דוגמאות מעניינות מתחומים אחרים. הוא מסביר למשל שהחברות הגדולות בעולם לא הבחינו בעלייתו של האינטרנט, אלא רק בשלב מאוחר ובמקרה אחר, כשתעשיית המחשבים העולמית לא הצליחה לחזות אירוע כמו סיום המאה (באג אלפיים). אז האם יש בכלל טעם לנסות לחזות מה יקרה מחר לשוק אם הפד יכריז-או-לא-יכריז על תוכנית מוניטארית חדשה? הייתכן שדווקא אי הכרזה תגרור את השוק לעליות?

זה מזכיר לי את נושא האחריות התקציבית והחוב האמריקאי, שנתפס על ידי רבים כנושא החשוב ביותר אי פעם, למעט כמובן המאה האחרונה, בה הוא ממש לא היה חשוב. בעבר הוא תמיד נפתר, "אחת ולתמיד", באופן קבוע ומוחלט על ידי דחייתו העיקבית. נראה לכם שהפעם זה יהיה שונה? למה, בגלל שהפעם התשואות על החוב האמריקאי כ"כ גבוהות? התשואות על החוב האמריקאי לא גבוהות (1.58% הבוקר)? אז מה אתם מודאגים ממנו? ואם כן, אז למה אתם לא משקיעים במניות, זו אולי הזדמנות.

תגיד, אתה משקיע או סוחר?

משקיעים הם אנשים שקונים ניירות ערך לשנים רבות, כדי לקבל את התשואה השוטפת. את האנשים האלה לא מעניינות פגישות פד ולא פגישות G20. הם מקבלים את ההחלטות הפיננסיות בעיקר על סמך יסודות כלכלים של החברה ופחות על סמך אירועים כלליים, שמשנים את המחירי המניות מדי יום. זה לא שמדיניות הבנק המרכזי לא משפיעה על החברה, אלא שהיא משנה פעם לכיוון X ופעם לכיווןY . לעומת המשקיע, עבור סוחר המפגש עם הפד הוא קריטי. הוא צריך להתכונן אליו, לבחור בגדים (חולצת המזל) לא לצאת לבלות לילה קודם ועוד.

הולכים לועידת הפד! אבל לא הבאתי כלום

רבים מצפים לגלות מחר, יום רביעי, מה הסיכוי לתוכנית הרחבה מוניטארית נוספת בארה"ב, כשהאפשרויות שעומדות על הפרק הן הארכה, הרחבה או ביטול תוכנית טוויסט, או בכלל השקה של תוכנית חדשה לגמרי QE3.

לגבי תוכנית טוויסט (החלפת אג"ח קצרות שברשותו באג"ח ארוכות): הבעיה –  אין לו כבר כמעט אג"ח קצרות, הוא החליף כמעט את כולן. אם ירצה להמשיך עם התוכנית הוא יוכל למכור רק אג"ח בינוניות עבור ארוכות. ולגבי תוכנית QE3- לפי הערכות אם תתקבל החלטה על הקלה כמותית זו תסתכם ב-400-500 מיליארד דולר ותהיה חייבת לכלול גם אג"ח מגובות משכנתאות והלוואות משקי בית.

לסוחרים מדובר בשאלות קריטיות, שקודם כל נבחנות תחת הפן הכלכלי. כלומר, כמה הצדקה יכולה להיות כעת להקלה כמותית נוספת, ומהפן השני כמה רמזים או סימנים הם הצליחו לאסוף ממקורות שונים. בשלב השני הם מאמינים כי אם הפד ירמוז, ובטח אם יודיע, על משהו שקשור בשורש ד.פ.ס – השוק יעלה, ואם לא השוק ירד ומבחינתם זו תהיה תגובה נורמלית לגמרי. אלא שהקלה כמותית איננה פיתרון קסם, ובשלב מסויים ההשפעה שלה מפסיקה להיות חיובית והופכת לשלילית. אם בתוכנית הראשונה השווקים טסו, בשנייה הם בקושי עלו ולאחר תוכנית טוויסט הם דשדשו, יתכן מאד שהגבול בין השפעה חיובית להשפעה שלילית הגיע בתוכנית הטוויסט ושההשפעות של תוכנית המשך יהיו דווקא שליליות. אבל בואו נראה אם תוכנית כזו היא בכלל ריאלית.

כמה הצדקה בכלל יש להקלה כמותית נוספת?

בעד: צמיחה מקרטעת, שיעור אבטלה גבוה, משבר באירופה, ירידת מחירי סחורות ואינפלציה מתחת למרכז היעד 2%. נגד: השוק לא ירד בצורה משמעותית שדחפה בעבר לתוכניות מוניטאריות, התשואות הקצרות והארוכות בשפל, אין עוד הרבה כלים מוניטארים שאפשר ל"בזבז". הערכה: לא מספיק רע כדי שהפד יכריז מחר על תוכנית מוניטארית חדשה. אם בכל זאת יחליט לפעול, סביר הרבה יותר שילך על התוכנית המתונה יותר, תוכנית טוויסט. שכן בשביל לצאת בתוכנית QE3 תדרש התדרדרות כלכלית יותר משמעותית.

מה, כבר הקימו קואליציה ביוון?

רק יומיים לאחר הבחירות,  וכנראה התתגבשה כבר קואליציה ביוון. מה, כבר? מי עם מי? מה איכפת לכם, מתגבשת וזהו. האם זה אומר שהממשלה החדשה רוצה שוב לפתוח במשא ומתן עם גרמניה. נראה לנו שהיא תנסה, מה יש לה להפסיד. אלא שלקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כבר כואב הראש, נמאס לה מהקדיחות של היוונים, והיא דאגה להכריז עוד קודם להרכבת הקואליציה ביוון, אתמול במפגש ה-G20, שאין לה שום כוונה לפתוח שוב את המשא ומתן ועליה לדבוק בהסכם שנחתם בחודש מרס. יופי, ואנחנו רוצים שלום.

הקרב על הבנק – איחוד בנקאי באירופה

כדי למנוע בריחת פיקדונות בנקאים ממדינות חלשות, בעיה אשר הטרידה את יוון ועכשיו את ספרד, הציעה הנציבות האירופית להקים איחוד בנקאי לגוש האירו כולו. איחוד כזה צפוי לכלול הצעה לקרן ביטוח פיקדונות ורגולטור בנקאות אירופאי, לו תהיה סמכות לנהל את עלויות חילוץ הבנקים גם ע"י אילוץ חלק ממחזיקי האג"ח לספוג הפסדים. זה תהליך שיעמוד בקנה אחד עם המגמה העולמית של העברת האחריות על הבנקים לבנק המרכזי. לפי הערכות וההצהרות המוקדמות, הצעה מלאה לאיחוד בנקאי אירופאי תתפרסם כבר בימים הקרובים.

"למה הבנקים באירופה לא רוצים להלוות לבנקים הספרדיים?" שאל קארל לאנו, מנכ"ל מרכז בריסל לחקר המדיניות הכלכלית באירופה ומומחה לרגולציה בנקאית, "כי הם לא סומכים על הרגולטורים הספרדיים". האם סיטיגרופ הפסיקה להלוות לקליפורניה? לא! מה שאנחנו צריכים זה מפקח אחד על הבנקאות ומערכת התנהלות אחת כמו בארצות הברית ואין לנו זמן לבזבז."

ועידת ה-G20 – איך זה לא מרגיע אתכם?

מנהיגי ה-G20 יסיימו היום ועידה בת יומיים, כשבטיוטה שיצאה ממנה הם התחייבו "לנקוט את כל האמצעים הנחוצים על מנת להגן על יציבות האזור, לשפר את מצב השווקים הפיננסיים ולנתק את ההשפעה ההדדית של הממשלות והבנקים". זה מושלם! מה יותר טוב מיציבות האיזור ושיפור מצב הבנקים והממשלות?! ובטח שהם מוכנים לעשות הכל. אבל רגע, מה זה הכל? הכל כולל הכל? אז יאללה, שיעבירו טריליונים לסגור את כל החובות. הם הסכימו רק לעלות את הסיוע הכולל לחומת האש של קרן המטבע לפחות מחצי טריליון דולר. זה מספיק? טוב, לא נהיה קטנוניים, הבטחה זו הבטחה. הם תמיד יוכלו להעביר עוד. אז אולי באמת כדאי לקנות עכשיו מניות?

אומרים לכם שתקבלו יותר במניות? תאמינו!

שוק האג"ח האמריקאי מבטיח לכם שבהשקעה באג"ח ל-10 שנים לא תקבלו פיפס אחד יותר מ-1.56% בעוד שוק המניות מציע לכם תשואה של 7.1% (הופכי של מכפיל הרווח), אבל ללא הבטחה. האם לסמוך על המניות? האם לפער הזה יש משמעות? בדיקה היסטורית במאה השנה האחרונות, מראה שכאשר ההפרש המדובר היה בטווח הנוכחי, של בין 5%-7.5% , בעשר השנים שלאחר מכן השיג שוק המניות בממוצע תשואה עודפת של קצת יותר מ-8%. אם ניקח את המצב כיום שבו תשואת האג"ח ל-10 שנים עומדת על כ-1.5%, מדובר יהיה בתשואה אבסולוטית צפויה של 9.5% בשוק המניות בעשור הקרוב.