|
יש מונומנטים שמשנים לעד את פני העיר. כאלה היו מגדלי התאומים בניו יורק; כאלה הם מגדלי עזריאלי בתל אביב. יש מבנים שמשנים את אורח החיים של התושבים – למשל, שכונת יוקרה שמושכת לאזור קהל איכותי ומשנה את ההרכב הדמוגרפי, או מתחם קולנוע, גלריה מצליחה או מרכז עסקים, שמייצרים מקומות עבודה ומקפיצים את מחירי הנדל"ן.
גם ב־2014 צפויים להיחנך פרויקטים שיש "לפניהם" ויש "אחריהם": "היכל ארנה" בירושלים ו"אצטדיון סמי עופר" בחיפה ישנו את חוויית הספורט של האוהדים השרופים. במתחם "שרונה" בתל אביב מבטיחים לנו חוויה קולינרית שלא ידענו כמותה. ואילו "מגדל מאייר" משרטט קו רקיע חדש, ומוכיח – בדרך להפיכתו למגדל המגורים הגבוה בישראל – שאם יש משהו יציב בשוק הנדל"ן כיום, זהו שוק היוקרה התל אביבי.
ואם יש פרויקט שאי אפשר להתעלם ממנו – ובניגוד למרבית פרויקטי הנדל"ן הגדולים אינו מחזק את קו גדרה־חדרה העמוס ממילא – הרי שמדובר ב"עיר הבה"דים" בנגב הצפוני, פרויקט אשר יתרום לפינוי שטחים יקרים מפז במרכז הארץ, ועל הדרך גם יממש את חזונו של בן גוריון להפריח את השממה.
לקראת השנה החדשה בחר מגזין פורבס את הפרויקטים המעניינים ביותר – כאלה שצפויים לספק מקומות עבודה, להכיר לנו חוויות פנאי מסוג חדש ולשנות את העיר ואף את הסביבה שבה הוקמו. אותם הפרויקטים המדוברים שמחכים להם שנים ארוכות, וצפויים סוף כל סוף להיחנך ב־2014.
מתוכנן כבר שני עשורים. היכל ארנה בירושלים | צילום: יח"צ
זה לא רק ספורט: היכל ארנה ירושלים
באפריל 2014 זה אמור סוף סוף לקרות: ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, יגזור את הסרט החגיגי ו"היכל הארנה", או בשמו הרשמי "היכל הפיס", ייצא סוף כל סוף לדרכו. הפרויקט, שתוכניות ראשונות להקמתו עלו על הכתב עוד ב־1994, בתקופה שבה כיהן אהוד אולמרט כראש העיר, יכיל כ־11,600 מקומות ויהיה מגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל של העיר, הפועל ירושלים.
עלות הפרויקט הגרנדיוזי עומדת כיום – כך על פי נתוני עיריית ירושלים – על 390 מיליון שקל. מדובר בחריגה של עשרות מיליוני שקלים בהשוואה לתכנון המקורי מ־2006, שהוערך ב־124 מיליון שקל. בהקשר זה יש לציין כי דוח של מבקר עיריית ירושלים מסוף 2012 מתח ביקורת חמורה על ניהול הפרויקט וקבע כי "ממצאי הביקורת מצביעים על כשלים מערכתיים שנמשכו מראשיתו של הפרויקט ובמשך כל תקופת ניהולו".
אבל אם לא רוצים להרוס את החגיגה, ואכן יש כזו בירושלים, אתר האינטרנט של העירייה מאפשר לעקוב בלייב, 24 שעות ביממה, אחר התקדמות הפרויקט, הממוקם בסמיכות לאצטדיון הכדורגל "טדי" ואמור להיפתח בתוך חודשים ספורים. ההיכל, כך מקווים, אמור גם לתת פייט לא קטן ל"היכל נוקיה", שמשמש את קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב ומארח הופעות גדולות של זמרים מהארץ ומחו"ל.
עם חנוכתו יתקיים בהיכל בירושלים גמר גביע המדינה בכדורסל, משחק האולסטאר של ליגת העל בכדורסל ומופע תרבות בינלאומי. כמו כן יוצא בימים אלה מכרז להקמת משטח ההחלקה על הקרח הגדול בארץ בקומה התחתונה של ההיכל.
פעמיים עזריאלי: מרכז העסקים בחולון
לא עוד עיגול, משולש ומלבן – שני בניינים מלבניים ושניים ריבועיים ישנו את פני הנוף של חולון. מרכז העסקים החדש שמקימה בעיר קבוצת עזריאלי מיועד בעיקר למשרדי הייטק, וישתרע על שטח כולל של כ־120 אלף מ"ר (לשם השוואה, קניון עזריאלי בתל אביב חולש על 150 אלף מ"ר). חברות כמו סאפיינס, טלדור, קידום, קווים ואחרות כבר השכירו משרדים במרכז, ומקבוצת עזריאלי נמסר כי 30 אלף מ"ר כבר אוכלסו.
עיריית חולון, שמבינה את הפוטנציאל אשר טומן בחובו פרויקט הייטקיסטי שכזה לעתיד העיר ולפיתוחה, הסיטה עבורו לא מעט השקעות בתחום התשתיות ושיפור המרחב העירוני בסביבה.
כל אחד מארבעת הבניינים בפרויקט יתנשא לגובה של 13 קומות. בנוסף למשרדים, יכלול הפרויקט גם חניון בן 2,600 מקומות חניה ושדרת מסחר בשטח של 5,000 מ"ר. רשתות כמו ארומה, לנדוור, ריבר, טיב טעם ועוד כבר בונות שם את סניפיהן. עלות הפרויקט מוערכת בכ־800 מיליון שקל. שלב א' של הפרויקט צפוי להיחנך כבר בינואר הקרוב, כאשר עד סוף שנת 2014, הפרויקט אמור לעמוד כולו.
צילום: יח"צ
גדול וירוק: פרויקט ברנע באשקלון
הפרויקט הירוק באשקלון, שצפוי להיחנך בתחילת השנה הקרובה, ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר בשכונת ברנע הוותיקה, עם תצפית למושבי לכיש ולים. הוא יכלול 900 יחידות דיור העומדות בתקן 5281, שמוענק על ידי מכון התקנים הישראלי והמשרד להגנת הסביבה. אימוץ של תקן זה מביא לחיסכון של 25% בצריכת האנרגיה, וכן חיסכון של 30% בצריכת המים והקטנת פליטת גזי החממה והפסולת.
מחירי הדירות לא מפסיקים לעלות, אבל סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בשנה שעברה גילה כי 40% מהישראלים מוכנים לשלם 25 אלף שקל יותר על דירה ירוקה. הבנצ'מרק של תוספת 25 אלף שקל למחיר הדירה הוא לא מקרי. חברת שיכון ובינוי וחברת מכלוף בכור ובניו, שאחראיות על "פרויקט ברנע", מציינות כי התוספת הממוצעת לעלות דירה שנבנית על פי התו הירוק נעה בין 25 ל־40 אלף שקל.
על פי התקן מקפידים על תוספת בידוד לקירות, על פתחים לכיוונים מסוימים המנצלים את התנאים הקיימים, ומקפידים על תכנון גינות חסכוניות ועל חומרי בנייה מתאימים. בשלב הראשון של הפרויקט שווקו כ־116 דירות, ומפילוח הלקוחות עולה כי 27% מהדירות נמכרו לתושבי גוש דן והשפלה שמהגרים דרומה. בין האטרקציות שבאמצעותן משווק הפרויקט אפשר למנות לובי מעוצב הכולל מתחם משחקים לילדים, חנייה פרטית לכל דירה וקרבה ליציאה מהעיר ולתחנת הרכבת.
בטוב טעם: מתחם שרונה בתל אביב
קשה היה שלא לשמוע במהלך השנה האחרונה על "שרונה־מרקט", או שלא להיתקל במשפט שהודפס על שלטי חוצות "בקרוב תל אביב תאכל אחרת". מעבר לעלויות התכנון והבנייה שמסתכמות ב־530 מיליון שקל, השקיעה גינדי החזקות עוד 6.5 מיליון שקל בקמפיין המיצוב של המיזם הקולינרי הגרנדיוזי.
לפי הערכות, המיזם, שיכלול שטח מסחרי המשתרע על 8,700 מ"ר, ימשוך כ־120 אלף איש מדי יום ביומו. בגינדי מציינים שמחירי השכירות במרכז סבירים ומוסיפים כי נכון להיום כ־85% מכלל החנויות כבר הושכרו בהיקף הכנסה חודשי כולל של 2.6 מיליון שקל בחודש. בסך הכל מעריכים בגינדי, כי ההכנסה הכוללת משרונה־מרקט תעמוד על
כ־40 מיליון שקל בשנה.
שרונה־מרקט, שממוקם בקרבת עזריאלי, סמוך למתחם הטמפלרים שרונה, בנוי סביב שדרה מרכזית בת כ־200 מטר ועוטפות אותו שבע כניסות שיאפשרו גישה למתחם הסגור והממוזג מכל מקום. מרבית העסקים יהיו קמעונאים שימכרו חומרי גלם בתחום המזון, אך לצדם יהיו גם מסעדות, מעדניות, עמדות שף, ברים, דוכני אוכל, מאפיות ועוד.
הנהלת המתחם מתגאה במיוחד בעובדה כי פושון, רשת המעדניות הגדולה של צרפת, תגיע לראשונה לארץ ותפתח סניף ראשון במקום. מיזם שרונה־מרקט, שהצליח לייצר באזז סביב הפתיחה, יצטרך להוכיח בקיץ 2014 שאכן מדובר באחד הפרויקטים הקולינריים המרשימים שהוקמו בישראל.
צילום: יח"צ
ניפגש בקופה: סינמה סיטי בירושלים
הסינמה סיטי בירושלים רחוק מלהסתכם רק באולמות קולנוע. למעשה, עוד לפני שנחנך הצליח המתחם להבעיר את אחת מסוגיות הזהות הכבדות ביותר שחבויות בדי.אן.איי הישראלי, ובראשן שאלת השבת.
פרויקט הסינמה סיטי הוא אחד מיישומי ההרחבה של חניון הלאום בעיר הבירה והוא נבנה בסמוך לקריית הממשלה ולבית המשפט העליון. פרויקט הקולנוע נקלע ללב שאלת הסטטוס־קוו של שמירת השבת בירושלים, כאשר התגלה כי כחלק ממערכת הסכמים שהביאו להקמתו – מערכת שאותה גיבשו גורמים מקצועיים בממשלה הקודמת – קיים תנאי המונע את הפעלתו בשישי־שבת. הרוחות בירושלים סערו ובמהלך החודשים האחרונים נערכו הפגנות של תנועות ירושלמיות. תנועת "התעוררות" אף הגישה בג"ץ בנושא, עתירה שמתוכננת לעלות לדיון בחודש מארס.
הפרויקט, שאמור לפתוח את שעריו בתחילת 2014, יכלול 19 אולמות קולנוע ואולם תיאטרון. כמו כן יכלול המתחם שטח מסחרי ובו בתי קפה ומסעדות, בהן הסניף הראשון של רשת ההמבורגרים מוזס בעיר. מעל קומת המסעדות יהיה קומפלקס ציבורי שיכלול את מוזיאון התנ"ך ואת מוזיאון הקולנוע, וכן יכיל המתחם חניון בעל 2,500 מקומות חניה. המתחם משתרע על 40 אלף מ"ר, וההערכות הן שעלותו נעה בין 500 ל־600 מיליון שקל.
חיים בסרט: גלובוס סיטי בכפר סבא
מסעדות, ברים, מרכז קניות, 20 אולמות קולנוע, שלושה בנייני משרדים וכמובן חניה בשפע – כך ייראו מתחם בתי הקולנוע "גלובוס סיטי" ומתחם המשרדים שמקימה חברת אושירה שבבעלות איש העסקים סמי קצב.
גלובוס סיטי, שיוקם באזור התעשייה בכפר סבא, ישתרע על פני שטח של 45 אלף מ"ר ויכלול בתי קולנוע ומתחמי בילוי וקניות בחמישה מפלסים. אולמות הקולנוע יהיו בשני המפלסים העליונים (על שטח של 12 אלף מ"ר). במקום אף תיבנה שדרה הוליוודית ייעודית לפרמיירות – לאורך השנים אירחה גלובוס גרופ פרמיירות בינלאומיות, בהן לקחו חלק שחקנים ובמאים נודעים כמו בן סטילר וקוונטין טרנטינו. היקף ההשקעה במתחם זה היא כ־300 מיליון שקל, ובנייתו צפויה להסתיים עד סוף 2014.
בסמוך לגלובוס סיטי תקים חברת אושירה מתחם משרדים ופאוור סנטר בשטח כולל של כ־70 אלף מ"ר. המתחם יכלול שלושה בנייני משרדים, והפאוור סנטר ייבנה על בסיס מרכז הקניות "מגה" הקיים, אשר ישודרג וישופץ, ויכלול חנויות של הום סנטר, רשת מחסני חשמל ודלתא. העלות של מתחם המשרדים והפאוור סנטר עומדת על כ־500 מיליון שקל.
צילום: יח"צ
מיישבים את הנגב: פרויקט עיר הבה"דים
מרוב דיבורים וציפייה, כמעט אפשר היה לשכוח שהפרויקט הצבאי הענק מגיע לקו הסיום ואיושו יחל ב־2014. "עיר הבה"דים", או בשמה הרשמי "קריית בן גוריון", תשתרע על פני שטח של 250 אלף מ"ר ותכיל שמונה בסיסי הדרכה למגורים ופעילות של אלפי חיילים ומאות עובדים חיצוניים.
המהלך, שיוביל לכך שחלק לא מבוטל מצה"ל יועבר לדרום, יאפשר פינוי של כ־20 מחנות צבאיים במוקדי נדל"ן חיוניים ברחבי הארץ – בעיקר באזור צריפין, גלילות ותל השומר. במשרד לפיתוח הנגב והגליל מעריכים כי הפוטנציאל של המעבר הצפוי מסתכם ב־1.5 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מצריכת שירותים ומעבר משפחות חדשות.
על הפרויקט ועל יישומו אחראית חברת מבט לנגב בבעלות חברת מנרב (44.4%), קרן נוי (26.6%), אלקטרה בע"מ (17.3%) ורד בינת (11.6%). מחברת מנרב נמסר כי היקף ההכנסות הצפוי בפרויקט הוא 6 מיליארד שקל, וכי כבר היום עובדים בהקמת העיר יותר מ־1,000 איש ביום.
בסיס ההדרכה הראשון שיחנוך את פרויקט הבה"דים הוא בית הספר לשלישות (בה"ד 11), שנמצא כיום בצריפין, וצפוי לעבור דרומה בסוף 2014. בשלוש פעימות עתידיות שמתוכננות ל־2015, יעברו כ־9,000 חיילים נוספים – כך שסך הכל ישרתו בעיר כ־11 אלף חיילים עד סוף שנה זו.
שטח המתחם יכלול חדרי אוכל (המטבח צפוי לספק יותר מ־30 אלף ארוחות ביום), חדרי מגורים וכיתות הדרכה, זאת לצד מטווחים, בתי כנסת ומתקני ספורט. כמו כן הוקמו גם מועדון רווחה, אולם כנסים (שישמש בערבים גם כבית קולנוע) וספרייה, וכן יוכנסו רשתות מוכרות של בתי קפה ומסעדות.
בעיטת פתיחה: אצטדיון סמי עופר בחיפה
מפלס ההתרגשות בחיפה עולה. אחרי דחיות בלוחות הזמנים, אחרי שכבר שמעו את ראש העיר חוזר ומספר על האצטדיון המתקדם ביותר בארץ, ואחרי שעשרות כתבות כבר תיארו את התאורה המיוחדת, את הגג המוזהב ואת האטרקציות שיציע, בתחילת השנה הקרובה אמור "אצטדיון סמי עופר" לפתוח את שעריו. האצטדיון, שמכיל קרוב ל־32 אלף מקומות ישיבה, יחליף את "קריית אליעזר" – האצטדיון הנוכחי והמיתולוגי של החיפאים, שמשמש אותם מאז 1955.
הכל התחיל בספטמבר 2009, אז נחתם הסכם בין עיריית חיפה לחברה לישראל (בבעלות עידן עופר, בנו של סמי עופר ז"ל) על תרומה בסך של 20 מיליון דולר לבניית האצטדיון. מאוחר יותר באותה שנה נחתם גם הסכם עם המועצה להסדר הימורים על תרומה בסך 135 מיליון שקל, והעבודות החלו.
בכניסה הוצב לאחרונה "פסל השלום העולמי" של הפסל הסיני יאו־יואן, שגובהו 12 מטר ומשקלו 40 טונות. האצטדיון יכלול גם חנויות וכיכר עירונית, שעתידה לשמש גם לאירועים והופעות. בצמוד נבנה מרכז מסחרי על שטח של כ־20 אלף מ"ר, שיכלול מתחם בתי קולנוע גדול ומסעדות בעלות של 200 מיליון שקל. עלותו הכוללת של האצטדיון מוערכת בחצי מיליארד שקל.
בעיריית חיפה ובהתאחדות לכדורגל שוקדים בימים אלה על השקה בומבסטית. אחת האופציות שנבדקות ברצינות היא להביא באביב 2014 את נבחרת ארגנטינה וכוכב הכדורגל הגדול ליונל מסי. אם ייצא הדבר לפועל, תערוך ארגנטינה משחק הכנה מול נבחרת ישראל, רגע לפני המונדיאל בברזיל.
צילום: יח"צ
השמים הם הגבול: מגדל מאייר בתל אביב
ברוטשילד 36 בתל אביב נבנה בימים אלה הבניין שיהפוך רשמית בסוף 2014 לבניין המגורים הגבוה ביותר בישראל – 42 קומות שיתנשאו לגובה 180 מטרים, וזאת לאחר שקיבל אישורי הגבהה. הפרויקט, שאותו יזמה חברת ברגרואין רזידנטיאל, הוא ראשון בארץ לאדריכל האמריקאי־יהודי ריצ'רד מאייר, זוכה פרס פריצקר. המגדל, הקרוי על שמו, יכלול 141 יחידות דיור ושטח מסחרי ובו 600 חנויות, מסעדות ובתי קפה.
כצפוי, מחירי הדירות במגדל אינם מתאימים לכל כיס. מחירן של הדירות הצנועות מתחיל ב־5 מיליון שקל ונע צפונה, כאשר הדירה היקרה ביותר מתומחרת ב־170 מיליון שקל. נכון להיום, 70% מסך יחידות הדיור כבר תפוסות ומחכות לסיום הפרויקט. עלות ההקמה של המגדל מוערכת בכ־200 מיליון דולר.
|
