בשקט בשקט באוקיינוס השקט: יפן בונה אי קטנטן ששולט בים

האיוֹן הדרומי ביותר של יפן הוא כל-כך קטן, כ-9 מטרים רבועים, עד שהוא לא אחת מושווה לסירה או לחדר שינה. באופן מוזר ומעורר סקרנות, הממשלה היפנית בטוקיו הוציאה כבר סכום מוערך של כ-600 מיליון דולר על מבנים, כמו שוברי גדלים ממלט ומפלדה, על מנת למנוע שחיקה של התוואי הזעיר. היא גם מטפחת שוניות אלמוגים כדי לגרום לו להבריק. מניעת השחיקה והאלמוגים החדשים יבצרו את האיון אוקינוטורי, ועמו גם את שליטתה של יפן בנתח ענק של מערב האוקיינוס השקט הטרופי המקיף אותו.

על אף שאיש אינו חולק על תביעתה של יפן לחזקה באוקינוטורי עצמו, מיקומו של האיון כשער כניסה אל האוקיינוס השקט המוביל לחלקים אחרים באסיה העלתה את חשדה של יריבתה הפוליטית המרכזית של יפן – סין. בייג'ינג במקרה סובלת כעת מפסיקת בית הדין העולמי לבוררויות בשבוע שעבר לפיה תביעתה של סין לחזקה ב-95% מים סין הדרומי היא חסרת צידוק חוקי והיא מפרה את זכויותיה הימיות של הפיליפינים. בית המשפט הבינלאומי גם אמר שהאיים הקטנים של סין בים הזה הם לא יותר מסלעים בלבד, והם לא עומדים כאזור כלכלי ייחודי. בייג'ינג השביחה שם את הקרקע מחדש והתקינה מתקנים צבאיים על חלקם.

האי היפני שמספק לה לשון יבשתית נרחבת | צילום: יוטיוב

באפריל האחרון יפן הראתה במסגרת התגוששות שהייתה לה עם טאיוואן שהיא רואה באוקינוטורי אזור כלכלי בלעדי החולש על שטח של 200 מיילים ימיים (370 ק"מ), מה שמעניק לה סמכות ושליטה על תנועת הספינות באזור, ותהיינה אלו מסחריות או צבאיות. משמר החופים היפני עצר ספינה טאיוואנית בתוך הרדיוס הזה. שני הצדדים תיקנו מאז את היחסים ביניהם ואף קבעו לשוחח החודש על האינטרסים המשותפים שלהן בים.

היסטורית, סין יותר עוינת כלפי יפן. כשהיא נפגעת כעת מהחלטת בית המשפט כנגד תביעותיה בים סין הדרומי, ההנהגה הקומוניסטית מרמזת להרים כעת קמפיין שיגרום לעולם לדעת מה יפן זוממת. הטענה לשלוט באזור המפרה את אמנת האו"ם על חוקי הים (UNCLOS), כפי שאמר דובר מטעם סין בחודש מאי. "יפן הפרה את החלטות ה-UNCLOS על ידי כך שהיא מקטלגת את אוקינוטורי כ-"אי", במטרה לטעון לחזקה (בשטח כלכלי בלעדי שכזה) ויצירת מדף יבשתי בהתבסס על כך", אמר הדובר. "סין אינה מכירה בטענת החזקה הלא חוקית של יפן".

טוקיו ובייג'ינג גם מסוכסכות על זכויותיהן בשדות נפט ובקבוצה של איים בלתי מאוישים בים סין המזרחי, ממש כאילו בהמשך למלחמת העולם השנייה, כשחייליה של טוקיו כבשו חלקים ניכרים מסין. יצא שאוקינוטורי יושב בעמדה שיכולה לחסום את הכלים הימיים של סין מגישה לאוקיינוס השקט, אבל הוא גם קרוב לנתיבי שיט שבהם נעות סחורות קריטיות עבור הכלכלה היפנית. ועל מנת להבליט אף יותר את חשיבותו של אוקינוטורי, יפן בנתה שם נקודת תצפית בת שלוש שכבות שיכולה לסרוק אחר ספינות ושלוח מיד את המידע למשרד לעניינו אדמה, תעשייה, תחבורה ותיירות.

האיון, שנמצא 1,700 ק"מ דרומית לטוקיו גם משך אש מצד שר החוץ הסיני וונג ווי ב-2015, במהלך פורום אזורי שכינס איגוד מדינות דרום מזרח אסיה. "לפני שהיא מעירה לאחרים, כדאי שיפן תתייחס קודם כל אל מה שהיא עצמה אמרה ועשתה", אמר וונג, כפי שהוא מצוטט באתר האינטרנט של המשרד שלו. "סין שונה מיפן. טענותינו לזכויות בים סין הדרומי קיימים מזה זמן רב. אין לנו צורך לחזק את העמדות שלנו באמצעות השבחת קרקעות מחדש".

Forestfarmer ,האי הדרומי של יפן הוא השער שלה אל הים הגדול | צילום: ויקיפדיה

ב-2012 ועדה של האו"ם אימצה את ההמלצות לאפשר ליפן להרחיב את המדף היבשתי שלה סביב אוקינוטורי על שטח של 310 אלף ק"מ מרובעים. ההשבחה מחדש של הקרקע על האיון עוררה המולה צנועה יחסית, להוציא את סין, מפני שהיא מתבססת בעיקר על הופעת אלמוגים טבעיים במקום על חומרים מלאכותיים, אומר פבריציו בוזטו, חוקר המתמחה ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת טמקנג בטאיוואן. "ההבדל הבסיסי ביותר בין המקרים הוא שבעוד שבמקרה הסיני אנו רואים השבחה של קרקע באמצעות אלפי טונות של חולות ובטון, במטרה פשוט לבנות איים, במקרה של אוקינוטורי ניתן לטעון שמדובר שימור הקרקע שלו עצמו", אומר בוזטו. סין יכולה לטעון למוסר כפול אחרי פסיקתו של בית הדין בעניינה, הוא אומר, אבל היות שהיא הטילה ספק בפומבי בתהליכי העבודה של בית המשפט יש להניח שהיא לא תלך לשם שוב על מנת לדון באוקינוטורי.

בכל זאת, גם יפן לא תארח מסיבות בריכה בינלאומיות נוצצות בלגונה של אוקינוטורי בקרוב. "ההערכה שלי היא שיפן תסתום למשך זמן מה עד שהדברים יירגעו", אומר נתן ליאו, פרופסור ללימודים בינלאומיים ודיפלומטיה באוניברסיטת מינג צ'ואן בטאיוואן. "אני לא חושב שיש לכך תזמון טוב במיוחד".