בשר מתורבת: הכירו את תעשיית הבשר שלא פוגעת בחיות

"בעוד חמישים שנה נוכל להשתחרר מן האבסורד שבגידול עוף שלם רק כדי לאכול את החזה שלו או את הכנף, ונגדל את החלקים האלה בנפרד על מצע מתאים" – וינסטון צ'רצ'יל (1931).

בדרך כלל קשה להאמין לתחזיות עתידיות, שלא לדבר על חזון לשינוי האופן שבו העולם מייצר בשר. זה נשמע כמעט מטורף לומר בקול רם שיום אחד לא נצטרך עוד תרנגולות, פרות, ועוד שורה ארוכה של בעלי חיים אחרים למטרות אכילה. עם זאת, נראה כי החזון של וינסטון צ'רצ'יל לגבי "בשר נקי" היה מדויק להפליא, אם כי הוא איחר בכמה עשורים (הוא חשב שאנחנו היינו מבינים את זה עד שנות ה-80). באופן מפתיע, זה כבר לא תלוש מהמציאות לראות את היום בו הבשר שאנו אוכלים ייוצר באמצעות מדע, ולא בהקרבתם של בעלי חיים.

טעימה מבשר מתורבת

הרעיון מאחורי בשר נקי, או בשם הבמה שלו "בשר מתורבת" הוא פשוט למדי, ונבע משאלות שעולות לגבי כל ענף ברחבי העולם: איך אנחנו יכולים לעשות את זה טוב יותר? איך אפשר להוריד עלויות? לנוכח ההשפעה העצומה שיש לייצור בשר על הפלנטה שלנו, לא קשה להבין מדוע העולם התחיל לחפש חלופה טובה יותר.

אז איך זה עובד? בתור התחלה לוקחים תאים מבעל חיים חי כלשהו ומביאים אותם למעבדה. התאים מוכנסים לתוך נוזל המסייע לתאים להתרבות, ובעצם נוצרת פעולה המחקה את התפקיד של דם הזורם בחיה. לאחר מכן התאים מוכנסים לתוך ביוריאקטר, מתקן המשמש לגידול תאים בתהליך של תרבית תאים, על מנת להפוך אותם לרקמות השריר. מה שנשאר הוא בשר הזהה מבחינה מולקולרית לבשר שאנו קונים בסופר או באטליז. ההבדל הוא שהבשר הזה דורש פחות מים, אנרגיה ואדמה. הוא גם אינו מכיל אנטיביוטיקה, הורמוני גדילה או מחלות הנמצאות במזון כמו סלמונלה.

לקיחת תאים מבעלי חיים יוצרת בשר נקי ללא כל פגיעה בחיה | צילום: Fotolia

עם כמה טוב שכל זה נשמע, ישנם ספקות רבים בנוגע לשאלה למה בכלל צריך לעשות את זה. האם לאכול בשר בדרך בה אוכלים כבר במשך דורות רבים אינו דבר טבעי? ובכן, זה תלוי בהגדרה שכל אחד מאיתנו נותן למונח "טבעי". לדוגמה, תרנגולות באמריקה מושבחות להיות גדולות פי 4 מהגודל הטבעי שלהן. בנוסף, בשל התנאים הצפופים והמוגבלים בהן הן חיות, הן מקבלות כמויות גדולות של אנטיביוטיקה כדי למנוע מהן לקבל מחלות. האם זהו מצב טבעי?

אסור לשכוח שאנחנו חיים בעולם בו עד שנת 2050 האוכלוסייה תגיע לתפוסה של תשעה מיליארד בני אדם. אם יש לנו סיכוי להאכיל כל כך הרבה פיות מבלי לשרוף את כדור הארץ ואת המשאבים היקרים שלו באותו הזמן, אנחנו צריכים להתחיל לחשוב אחרת על מה אנחנו אוכלים ואיך אנחנו מייצרים את מה שאנחנו אוכלים.

יזמי הבשר המתורבת מנבאים כי בשר נקי יעלה על מדפים בתוך חמש שנים, ויוכל להתחרות בבשר "קונבנציונאלי" בתוך עשר שנים. למרות שצרכנים רבים מביעים עניין בבשר התרבותי, ישנם מכשולים רבים שיש להתגבר עליהם קודם לכן באמצעות מחקר ופיתוח.

חברות כמו "ממפיס בשרים" משתמשות בטכניקות ארוכות טווח של הנדסת רקמות כדי לפתח מוצרי בשר נקיים כמו כדורי בשר ועוף. הדוגמה הטובה ביותר של תהליך זה כיום במערכת המזון שלנו הוא אנזים הגבנה המהווה מרכיב מפתח בתהליך ייצור הגבינה.

תופעה מתרחבת?

ניתן לטעון כי המכשול הגדול ביותר בפיתוח תעשיית הבשר המתורבת הוא היכולת להתרחב. זה דבר אחד לעשות ניסיון אחד במחיר גבוה מאוד, אבל זה סיפור אחר לייצר מוצר שיהיה מספיק כדי להאכיל את כל העולם. הצלחה תדרוש פתרונות אוטומטיים על מנת לאזן את עלויות העבודה ואת מחירי הבשר נמוכים ככל האפשר. שינוי גנטי יכול להפוך את התהליך לקל ומהיר יותר, אך מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אסר על ביצועו. ייצור בשר בדרך זו ייראה כמו ייצור במבשלת בירה או חממה, ולא כמו במעבדה.

למרות הקושי, יש כבר מי החליט לעזור בנושא. במסגרת הפעילות האסטרטגית של חברת המזון "טייסון" להשקיע בפתרונות כדי להאכיל את האוכלוסייה הגוברת, טייסון ניו ונצ'רס פועלת על מנת לבחון הזדמנויות להשקיע בחלבונים חלופיים כולל בבשר תרבותי.

תרצו לטעום?

השאלה היא האם הצרכנים מוכנים לשים בשר נקי על המזלג שלהם? אם ישווקו אותו כראוי, בשר מתורבת יכול להיות מותג יוקרה. כשחושבים על זה, הסיבה שאנחנו אוכלים ביצים, עוף ובשר, מתוך כל מאות אלפי מינים של בעלי חיים זה לא בגלל שהם בעלי החיים שהכי טוב לאכול אותם, אלא עקב השתלשלות האירועים ההיסטוריים.

בעלי החיים שאנו אוכלים היו אלה שחיו ליד בני אדם והיה קל לטפל בהם. כאשר אנו מסירים את בעלי החיים האלה מן המשוואה הזו, נפתחות בפנינו אינספור אפשרויות. כעת תהיה גישה לכל תחכום ביולוגי שיעלה על הדעת בעת פיתוח מוצרי מזון חדשים. חברות מזון יוכלו לטפל במרכיבים שלהם כך שיתאימו באופן מושלם עבור המימוש המיועד שלהם. חברה כמו ג'לטור, תוכל לווסת את המאפיינים של הג'לטין אותו היא מייצרת, כמו מידת הנוקשות או טמפרטורת ההיתוך שלו; חלבון ביצה יוכל להיות ללא האלרגנים הנפוצים ביותר; בשר יהיה ללא חיידקים.

לבקשת הבית הלבן, האקדמיה הלאומית למדעים (NAS) קיבלה לאחרונה משימה לזהות אילו מוצרים ייוצרו ככל הנראה באמצעות ביוטכנולוגיה בעשר השנים הקרובות. הדו"ח שהתקבל, שנכתב על ידי יותר מתריסר מדענים מובילים, קבע כי בשר מתורבת הוא תחום בעל פוטנציאל צמיחה גבוה.

אמנם קשה לתפוס את האפשרות של הוצאתם בעלי החיים ממערכת המזון שלנו. עם זאת, לאור התקדמות מדהימה שנעשתה, יש סיכוי גבוה שהתחזית של וינסטון צ'רצ'יל עשויה להתגשם אחרי הכל.