גבירותי ורבותי: הסינים באים לעשות עסקים

לשני האירועים האחרונים יש מועד תפוגה קצר. הזכייה בגביע היא משהו כמו בושם: כיף להריח, אבל מומלץ שלא לשתות. אחרי הכל הגביע הושג על ידי פועלים זרים אמריקאים ששכרה מכבי.

עם הסינים הסיפור שונה. סין מבחינת נתניהו היא ההוכחה שעם ישראל אינו עם לבדד ישכון, ישראל הינה יעד מבוקש לעסקים והס מלהזכיר את המילה חרם. בפגישה עם הסינים לא ביקש נתניהו להפעיל את מנופי הלחץ שיש לסין על איראן כדי להסיט אותה מתוכנית הגרעין. את זה הוא הבין שלא ישיג. הוא בסך הכל ביקש לשתף את סגנית ראש הממשלה האורחת בתחושותיו האישיות. "אנחנו בעיצומו של חג לאומי", אמר, "אתמול חזינו בגאווה בניצחון קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בגביע אירופה. זוהי שעת חגיגה גדולה ובאותה השעה אנחנו חוגגים את שיתוף הפעולה עם סין".

הסינית מלמלה כמה מילות תודה ללא הבעת פנים. אחרי הכל, היא נשלחה לישראל כדי לקדם את הסחר בין המדינות ולזכות בטכנולוגיה הישראלית, גם אם הדבר כרוך בידע בסיסי בכדורסל. אלא שהביקור התקיים בעיתוי מביך משהו. יום לפני כן פורסם בארה"ב כי הממשל מתכוון להעמיד לדין חמישה קציני צבא סינים באשמת ריגול סייבר נגד חברות תעשייתיות אמריקאיות. הסינים הכחישו כמובן, אבל באותה עת מצאו אוזן קשבת דווקא בישראל, שאמורה להיות קשובה להלכי הרוח בארה"ב.

הביקור אצל נתניהו היה חלק מתפריט מגוון יותר של שבוע סין בישראל. אתמול הסתיימה ועידת החדשנות בת"א (ה־MIXIII) שבה השתתפה משלחת סינית שמנתה לא פחות מ־400 איש. בהמשך נחתם הסכם עם המדען הראשי לשיתופי פעולה בתחום המחקר והפיתוח. לקינוח סוכם על הקמת מרכז מחקר המשותף לאוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת צ'ינגחואה בבייג'ינג, בהשקעה של 300 מיליון דולר.

ישראל בת שמונה מיליון התושבים זוכה ללא פחות מהערצה בקרב השלטונות הסיניים. בניגוד לאנטישמים המזהים יהודי כקומבינטור על פי אורך אפו, הסינים מתייחסים ליהודי כעם סגולה ומחפשים כאן טכנולוגיה בתחומי החקלאות, איכות המים, איכות הסביבה, הכימיקלים, המזון, התרופות וההייטק. הם היו מתים גם לקבל טכנולוגיה צבאית, מל"טים, מערכות טיסה ועוד, אבל כאן קיים וטו אמריקאי מוחלט.

הביזנס עם הסינים מתקדם לא רע. כימצ'יינה השקיעה במכתשים אגן (אדמה). ברייט פוד מחפשת את הגבינות האיכותיות של תנובה ותרכוש את השליטה בה. קבוצת המשקיעים מהונג קונג מתעניינת בכלל ביטוח כדי ללמוד את סודות החיסכון והניהול הפנסיוני.בנק לאומי ניצל את ההזדמנות ומנסה להפיק תועלת ממה שנראה כדבר הבא בעולם העסקים הבינלאומי.

בשבוע שעבר חנך הבנק נציגות בנקאית ישראלית ראשונה בשנחאי, הנחשבת לניו יורק של המזרח. בראש הנציגות יעמוד אייל שמעוני, שהספיק ללמוד יפה את השפה. חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד חתמה על הסכם לסליקת כרטיסי ענק הפיננסים הסיני יוניון פיי. כדי לקבל מושג באילו סדרי גודל מדובר, נציין שהסינים הנפיקו 4.3 מיליארד ומשאירים מאחור את ויזה אינטרנשיונל ומסטרקארד.

בסין כבר פועלות פירמות ישראליות כמו טבע, נילית, קבוצת תיירות (בבעלות רונן רחמים בנו של בעל השליטה לשעבר בקשרי תעופה), שטראוס מים ועוד. הקהילה הישראלית במקום מונה 2,000 איש, מספר שבמונחים סיניים נחשב לטעות סטטיסטית.

המעגל הסיני

את המהלכים לפתיחת הנציגות בסין, שתהפוך בתוך שלוש־ארבע שנים לסניף, יזם יו"ר לאומי דוד ברודט לפני כשלוש שנים, זמן קצר לאחר מינויו כיו"ר הבנק. ברודט סוגר בסין כמה מעגלים, והראשון הוא היהודי.

הקשר היהודי לסין בכלל ולשנחאי בפרט עובר דרך יהדות עיראק. יוצאי בגדד גילו את הפן המסחרי של סין כבר לפני 170 שנה. למשפחות כמו ששון, כדורי, חרדון, שחמון וסומך יש מניות יסוד בכלכלה הסינית.

דוד ברודט. סוגר מעגל | צילום: יח"צ

בעוד מעצמות ימיות כמו בריטניה התגוששו על הסחר המפוקפק באופיום, יהדות בגדד, התוססת כמו שמרים בעוגה, פיתחה את קשרי המסחר הבסיסיים, תשתיות החשמל, מלונות ומוצרי המזון והטקסטיל. שנחאי, הונג קונג ומקומות נוספים בסין לא היו יחידים. כוחה של יהדות בגדד ניכר גם בפיתוח קשרי מסחר עם מדינות נוספות כמו סינגפור, שעם מייסדיה נמנה דיוויד מרשל (במקור דאוד משעל), הודו ובריטניה (לונדון). ענקית הפרסום הבריטית סאצ'י אנד סאצ'י (המקצוע המקורי של מייסדיה – שענות) נוסדה על ידי יוצאי עיראק.

מהפכת מאו צה טונג הקומוניסטית ב־1949 וההלאמה הטוטאלית של הרכוש, אילצה את יהודי בגדד לעזוב. הם לא היו לבד. בתחילת המאה ה־20 הגיעו לשנחאי יהודים שמוצאם ברוסיה. אלה ניצלו את הרכבת הטרנס־סיבירית כדי להגר לחרבין שבצפון־מערב סין ומשם לשנחאי. אחת מאותן משפחות מהגרים קשורה לברודט, וכאן נסגר מעגל נוסף. מדובר במשפחתה של נורה אשתו, שנולדה בשנחאי והוריה נאלצו לעזוב את העיר עם עליית הקומוניסטים כשהייתה בת שנתיים.

"בנק לאומי חייב להיות מכויל להתפתחויות הכלכליות במשק. המשק הישראלי הוא מוטה יצוא ופעילות בינלאומית ואין ספק שסין היא הזירה הכלכלית הלוהטת הצומחת והמבטיחה. שמנו רגל בסין אבל אנחנו עושים את זה מאוד בזהירות", אמר ברודט בשבוע שעבר.

השיחה, בהזמנת בנק לאומי, התקיימה בשבוע שעבר בשנחאי, כשהוויכוח סביב תקציב הביטחון התלהט. ברודט, שעמד בראש הוועדה בנושא הקרויה על שמו, סירב להגיב לוויכוח היצרי. את שהיה לו לומר כתב בדוח המפורט שפורסם כבר ב־2007.

כיצד אתה מרגיע את החוששים מהענק הסיני, מאופי הממשל ומהאפשרות לגניבת סודות מסחריים?

"צריך לשקול כל דבר לגופו של עניין. היצואנים יודעים שהשוק הסיני אוהב מוצרים ישראליים. היצואנים יודעים להתאים את עצמם לדרישות. הפעילות הבנקאית הסינית מתנהלת על פי הסטנדרטים המקובלים במערב. הסינים מעוניינים להשקיע לא רק בישראל אלא במערב כולו. כבר נעשו מספר עסקאות ואפשר להירגע: אין בכוונתם לגנוב את המפעלים אלא אולי להעביר טכנולוגיות מסוימות.

"מכתשים אגן, שנרכשה על ידי כימצ'יינה, ממשיכה לפעול בישראל ופתחה מיזמים אחדים בסין. ברייט פוד הסינית אינה מתכוונת להעביר את הפרות הישראליות או את מחלבות תנובה לסין. הם מעוניינים לגוון את מוצרי החלב מעבר למוצרים הבסיסיים שיש להם.

"גם בעסקת כלל ביטוח אני לא מבין את הבעיה. הסינים צריכים לקיים את הרגולציה הישראלית, והם כבר התאימו את פעילותם לדרישות הרגולטור. אני לא חושש מפגיעה בזכויות המבוטחים", אומר ברודט.

הביקור נערך ימים אחרים לפני ביקור ולדימיר פוטין בשנחאי. מנשר שחולק לתושבים מלמד משהו על השיטה הסינית. המנשר כלל הנחיות מפורטות כיצד להתנהג במהלך הביקור. גם לאופן תליית הכביסה התייחסו השלטונות.

אני שואל את אייל שמעוני, מנהל הנציגות, כיצד ישתלב לאומי במפת העסקים של סין. "אנחנו שחקנים לטווח ארוך ולא נמדדים בטווח של חצי שנה", הוא עונה. "אנחנו מסייעים כיום לחברות ישראליות לקבל אשראי בגיבוי בנק לאומי".

לדבריו, "בשום מצב אחר הפירמות לא היו מקבלות אשראי מבנק סיני. נחתם פרוטוקול פיננסי בין ישראל לסין המסייע ליצואנים בפרויקטים גדולים כמו בתי חולים, חקלאות, התפלה ועוד. הוא מעניק שתי הטבות חשובות: פטור מהיטלי יבוא ומתן אשראי ל־15 שנה בריבית מועדפת. היקף העסקאות בין המדינות נאמד ב־400 מיליון דולר לשנה. נסייע לסינים להשקיע בחברות ישראליות באמצעות לאומי פרטנרס".

אנחנו על המפה

בשבוע שבו נזכרנו במשפט הבלתי נשכח של טל ברודי לאחר ניצחון מכבי ת"א על צסק"א ("אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה"), נולדה הגרסה הפיננסית של ברודט: "אנחנו בנק ישראלי עם נוכחות בינלאומית. נעקוב אחרי הלקוחות הישראלים ונשרתם בכל מקום על המפה. יש לנו נוכחות מסחרית בארה"ב, באנגליה, ברומניה ובסין", הוא אומר.

שכחת את הבנקאות הפרטית, אני מזכיר. "לא שכחתי. יש לנו בנקאות פרטית בשווייץ ובלוקסמבורג, אבל לנוכח השינויים הרגולטוריים אנחנו דנים במידת המעורבות שלנו לעומת העבר. יהודי העולם ניצלו עד היום את הרגולציה הלא קפדנית ושמו את הכספים בבנקים ישראליים. השינויים חיסלו בפועל את בנקאות ה'אוף־שור' (בנקאות ללא פיקוח). צמצמנו פעילות עם לקוחות אמריקאים".

אבל רק לפני שנתיים קניתם את בנק ספדיה השווייצרי בלמעלה מ־150 מיליון פרנקים שוויצריים. טעיתם?

"העסקה בוצעה בעולם רגולטורי שונה. השינויים התרחשו לאחר שהעסקה נחתמה. ייתכן שזו הייתה טעות. כרגע אנחנו לא חושבים בכיוון של קניית עוד בנק. השינויים כיום דרמטיים ואני לא יכול לחשוב מה יהיה עם הבנקאות השווייצרית בעוד חמש שנים. הם יצטרכו לחפש פרנסה אחרת".

אתה יו"ר הבנק בארה"ב ואיבדתם יותר מ־500 מיליון שקל. מה המסקנות מאז?

"לאומי ארה"ב עבר בשנתיים האחרונות שינויים מרחיקי לכת. השלמנו תוכנית התייעלות מקיפה הכוללת סגירת סניפים ופעילויות. כיום אנחנו עובדים בניו יורק, בקליפורניה (סניף פאלו אלטו), בשיקגו, במיאמי ובלוס אנג'לס."החלפנו את מערכת המחשוב ומיקדנו את הפעילות. הגדלנו את הפעילות בשוק ההון על חשבון פעילויות אחרות. נגענו כמעט בכל תחום, כולל שינוי מבנה ההנהלה והדירקטוריון".

מונית כיו"ר הבנק בארה"ב לזמן קצוב של שנה. בקרוב יעברו שנתיים. אז אתה נשאר?

"בגלל השינויים אישר המפקח את הארכת כהונתי. אבל אני מתכוון לסיים את תפקידי בארה"ב לקראת סוף השנה. ימונה יו"ר דירקטוריון אמריקאי מקרב הדירקטורים הנוכחים. בחודש הבא נציין 60 שנות פעילות בארה"ב.

"התחלנו ממשרד קטן לא רחוק מהוול־סטריט. אני שמח שאנחנו עושים היום את אותו הדבר בסין. תמיד נהיה במקומות שאנחנו צריכים להיות בהם".

האם אתה רואה אפשרות שבנק סיני יקנה בנק ישראלי?

"זה לא יקרה בעתיד הקרוב. הרגולציה הישראלית בבנקאות אינה מסוגלת להעריך מספיק את הרגולציה הסינית. אבל אני בהחלט יכול לחשוב על האפשרות שאחד הבנקים הסיניים יפתח כאן נציגות".

F16, לא כולל מע"מ

מאז דחיית דוח ברודט ניתן היה להפעיל על גודלו של תקציב הביטחון שיטת הימורים חדשה של הפיס. יש תקציב בסיסי, עדכונים, סיוע חוץ, העברות, הוצאות תלויות הכנסות ועוד ועוד.

מזל שתא"ל ראם עמינח, היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, הוא רואה חשבון במקצועו. את נתוני התקציב הוא שולף בזריזות של סטודנט המתכונן לבחינות המועצה. בעניין התקציב הוא אומר ל"מעריב־סופהשבוע": "קיימת אי ודאות נוראית בתקציב הביטחון. נכנסתי לתפקידי ב־2011 ואף פעם לא ידעתי מה גובה התקציב שלי. אין שום סיכוי בעולם שבשנת 2015 התקציב יהיה 52 מיליארד שקל (51 מיליארד שקל ב־2014 ותוספת מיליארד שקל להתייקרויות)".

ראם עמינח. אי ודאות נוראית | צילום: מתוך ויקיפדיה

לדברי עמינח, "זה אומר שתקציב צה"ל יירד מ־26 מיליארד שקל השנה ל־22.4 מיליארד שקל ב־2015. אם הצבא הפסיק השנה פעילויות בחודש מאי, עם פחות 4 מיליארד שקל, המשמעות היא שאת 2015 לא נוכל אפילו להתחיל".

למרות האזהרה, במשרד הביטחון ערים לכך שאחת הבעיות היא יחסי הציבור וההסברה הגרועים. מעת לעת מודלפים פרטים על הוצאות מיותרות על נספחים בחו"ל, חוסר יעילות בכוח האדם, חגיגות קטנות ועוד. לא שאין עדיין במה לחסוך, אבל לא במספרים הגדולים.

כמחצית מתקציב הביטחון, שהסתכם ב־2014 ב־51 מיליארד שקל, הוא קשיח. יכולת התמרון בהוצאות היא אפס. מדובר בין השאר בתשלומי פנסיות (7.4 מיליארד שקל) לגמלאי צה"ל ובקצבאות הנכות והמשפחות השכולות (5 מיליארד שקל). סעיף הוצאה נוסף הוא תשלומי מסים נוספים, כולל תשלום מע"מ על הסיוע הביטחוני האמריקאי (2.4 מיליארד דולר בנטו). הידעתם שעבור מטוס F16 המגיע לישראל משלמים 18% מע"מ, כאילו מדובר במכונית?

כמה מהתקציב נשאר לצה"ל לצורכי התעצמות, אימונים ומשכורות אנשי הקבע (10.4 מיליארד שקל לשנה)? 26 מיליארד שקלים בלבד, שנכון ל־2014 הם כ־2.5% מהתוצר במשק. כיוון שחלק הארי של תקציב הוא קשיח, צה"ל הוא הקורבן המיידי לכל דרישת התייעלות.

צעדי התייעלות נעשו. מספר משרתי הקבע קוצץ ביותר מאלף. טייסות נסגרו וחטיבות שריון ואגדים ארטילריים חוסלו. במשרד הביטחון אומרים שצה"ל הגיע לקו האדום, אבל השבוע נוצר הרושם שהקו האדום כבר נחצה. אז מה עושים?

במשרד הביטחון חושבים על פתרונות מחוץ לקופסה, שבמרכזם הנכונות לוויתור על "תקציבים סוציאליים" באופיים, שהקשר בינם לבין הביטחון הוא מקרי בהחלט. העברתם לאחריות הביטוח הלאומי היא פתרון אפשרי.

בצה"ל מתלבטים. מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל מוכן לוותר על חלק מסמכויותיו ולהעבירם לוועדה חיצונית בלתי תלויה. עם זאת, הוא דורש שהקשר הישיר עם המשפחות השכולות והנכים לא ינותק. גם בפרה קדושה אחרת מוכנים במערכת הביטחון לגעת, ואלה תשלומי הפנסיה.

"אין שום סיבה שגם הפנסיה לפורשי הצבא לא תשולם בהתאם לסעיף 12 לתקציב. מדוע שהמדינה תהיה אחראית לתשלום הפנסיות לעובדי משרד החינוך אך לא לעובדי מערכת הביטחון?", אומר לי גורם ביטחוני בכיר.

מדובר במהלך לא פשוט המעורר חילוקי דעות בתוך המערכת ומחוצה לה. באוצר לא מתלהבים מהפתרון. החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו מוכנה לשקול בחיוב את הפתרון, בתנאי שמלוא הסמכויות הנוגעות לתנאי הפרישה יועברו לאוצר.

האם זה יקרה? ועדת ברודט 2 ("ועדת לוקר" בגרסתה העדכנית) חייבת להעלות את סוגיית ההפרדה על ראש שמחתה. אם השינוי יקרה, יתגלה שתקציב מערכת הביטחון יצטמק ויהיה הרבה אחרי תקציבים עתירי הוצאות כמו תקציב החינוך, הבריאות ואולי אפילו התחבורה.