השימוש במערכות מידע גיאוגרפי (GIS) שינה באופן משמעותי את הדרך בה אנו מדמים, מבינים ומנתחים דעות קדומות. מפות תמיד היו הדרך בה יכולנו להמשיג את הטופוגרפיה של היקום. כעת, השימוש במערכות מידע גיאוגרפי נותן לנו הסתכלות רחבה יותר על אי השוויון הטבוע במדינה יותר מאי פעם. לפניכם כמה פרויקטים המבוססים על ניתוח מרחבי שמטרתם לחשוף את הדעות הקדומות והנטיות הגזעניות איתן מתמודדים אנשים מידי יום.
מיפוי לינצ'ים
ב-2015, הניו יורק טיימס כתבו על הפרויקט של "היוזמה לצדק שוויוני" (EJI – Equal Jastice Initiative) שאוסף מידע על לינצ'ים היסטוריים שהתרחשו בין שנים 1877-1950 ב-12 מדינות דרומיות, ממחיש אותו ומציג מפה של כל המקרים הידועים. הפרוייקט מדגים מספר גבוה של לינצ'ים, בעיקר בארקנסו ולואיזיאנה, ונותן קול ויזואלי לעבר הכואב. בנוסף, הארגון הציג תוכניות לבניית מוזיאון ואנדרטה לזכר לינצ'ים באלבמה, בסמוך לאתר ידוע לשמצה שעסק במכירות פומביות של עבדים. המפות של מעשי האלימות המזעזעים והבסיס עליו המוזיאון יבנה הם הוכחה לזיכרונות הקשים שפעמים רבות קשורים לגיאוגרפיה.
מיפוי בתי ספר ציבוריים בתחילת 2014, מספר התלמידים הלא לבנים עלה על מספר התלמידים הלבנים בבתי הספר הציבוריים. המכון האורבני מציג באתרו מידע שחושף דעות קדומות שרווחו לאורך זמן. "הפרויקט לזכויות אזרח" מראה שילדים שחורים מופרדים כיום באותה מידה שהופרדו בסוף שנות ה-60. מיפוי המידע על ההרכב הגזעי בבתי ספר ציבוריים מדגים את חוסר הקשר בין סטודנטים לא לבנים לסטודנטים לבנים גם היום.
תלמידים שחורים בבתי ספר "לא לבנים" בשנים 2011-2012 | צילום: U.S. Department of Education, National Center for Education Statistics
"גזע ורכוש"
ההיסטוריון, קולין גורדון, וצוותו מאוניברסית לואה מיפו מספר התפתחויות בעיר סיינט לואיס במהלך שנות ה-20. אחת המפות, "גזע ורכוש", מ-1916 מציגה את הפקודה שיצרה את הבלוקים בהם שחורים יכולים לגור. האתר מספק מסמכים היסטוריים והוא אחת הדרכים להבין את המתח הגזעי הקיים בסנט לואיס גם היום.
מיפוי אלימות משטרתית האתר שממפה את האלימות המשטרתית בארה"ב מצהיר כי הפרויקט "הוא מחקר משותף שאוסף נתונים מקיפים של הרג על ידי שוטרים ברחבי הארץ, במטרה לכמת את ההשפעה של אלימות משטרתית על קהילות". אחד הממצאים החשובים העולים ממנו הוא ש"דירוג פשעי האלימות בערים לא משנה את הסיכוי להרג על ידי שוטרים. לדוגמא, למחלקות המשטרה בערים בופלו וניוארק יש דירוג נמוך של אלימות משטרתית למרות נתוני פשיעה גבוהים, בעוד שבספוקן ובייקרספילד יש אלימות נמוכה יחסית ודירוג גבוה של אלימות משטרתית.
להתסכל בקנקנן ולא על צבע העור שלו | צילום: fotolia
מיפוי אי שוויון פרויקט של אוניברסיטת ריצ'מונד מדגיש את "מסורת הקווים האדומים", דחיית שירותים פיננסיים, בשנות ה-30 וה-40 בארה"ב. בשנות ה-30, ארגון ההלוואות "The new deal's home owners", שמומן על ידי הממשלה, יצר מפה לפי צבעים של ערים בארה"ב שהשתמשו בקריטריון הגזעי כדי לדרג את סיכוניי ההשאלה והביטוח. האתר "מאפשר למבקרים לבחור מעל 150 מפות אינטראקטיביות ובסביבות 5000 תיאורים של אזורים ומספק הצצה לתקופת השפל בארה"ב, בעינהם של יזמים, מתווכי נדל"ן, שמאים ומודדים". ניתוח מרחבי מסוג זה מאפשר לנו לא רק לראות איך גזענות פעלה באופן ממוסד, אלא גם איך החלטות היסטוריות ממשיכות להשפיע על ארה"ב כיום.
אלה רק חלק מהפרויקטים שמשתמשים במידע גיאוגרפי כדי להמחיש גזענות בארה"ב. כמו תמיד, מפות נותנות לאנושות הבנה טובה יותר של היקום שלנו, גם אם מדובר בנוף מכוער להביט בו.
|