גיזת הזהב: מה יהיה עתידו של ענף הטלוויזיה המסחרית בישראל?

תזכיר החוק שפרסם השבוע משרד התקשורת הכניס את ענף הטלוויזיה לסחרור. שר התקשורת גלעד ארדן עשה לכאורה את הדבר המתבקש והצפוי ביותר: נוכח הוודאות הכמעט מוחלטת שערוץ 10 ייסגר בסביבות דצמבר הקרוב, יש למנוע מערוץ 2 להפוך למונופול, ולפצלו לשתי חברות שידאגו להמשך קיומם של שני ערוצים מסחריים.

כל ענף הטלוויזיה צפה את המהלך, אבל איש לא העריך שמשרד התקשורת והרשות השנייה, המפקחת על ענף הטלוויזיה המסחרית, יכתיבו לוח זמנים קצר כל כך, ולמעשה בלתי אפשרי. על פי החוק, אמור המהלך כולו להסתיים עד סוף חודש מרץ הקרוב. במועד זה אמורות שתי החברות – קשת שבשליטת משפחת ורטהיים, ורשת שבשליטת משפחת עופר וחברת אנדמול – להציג מתכונת שידורים לשבוע שלם, לקבוע מי ימשיך להחזיק בחברת החדשות של ערוץ 2 ולהקים חברת חדשות חדשה.

בפועל לוח הזמנים קצר בהרבה: השינוי מצריך חקיקה שתתחיל להתנהל בכנסת רק באוקטובר, ורק לאחר שיאושר החוק במלואו, בסביבות דצמבר במקרה הטוב, יוכלו החברות להתחיל ביישומו. חברת החדשות המשותפת צפויה להימכר לאחת הזכייניות במכרז דו־צדדי, המכונה "במבי" (Buy me or I buy you): צד אחד נוקב במחיר שהוא מבקש תמורת חלקו, והצד השני אמור להחליט אם לקנות או למכור את חלקו למציע במחיר שנקבע.

החברה שתישאר ללא חברת חדשות תצטרך להקים חברה משלה. אם ערוץ 10 ייסגר אפשר יהיה לרכוש ממנו את חברת החדשות שלו, או, מה שהגיוני יותר, לשכור חלק מהעובדים שייפלטו בעקבות הסגירה. אולם אם יצליח ערוץ 10 לממש את התוכנית ולהשיג את האישורים הנדרשים כדי להפוך ל"ערוץ חדשות", תסתבך מאוד ההיערכות החדשה בענף הטלוויזיה המסחרית.

גם אם ערוץ 10 ייעלם, לא ברור עדיין מה סיכוייהם של שני הערוצים החדשים להתקיים ולהרוויח כסף לאורך זמן. את השנה הנוכחית יסיימו זכייני ערוץ 2 בהפסד כבד, שרובו נובע מהשיתוק שאחז בענף הפרסום במלחמת צוק איתן. גם ההמשך אינו מבשר טובות: המיתון במשק צפוי להעמיק, ועל פי הערכות רבות צפויה גם התמתנות בשוקי ההון העולמיים, שתשפיע על המשק. ענף הפרסום הוא אחד הראשונים להיפגע ממיתון, שכן סעיפי הפרסום קלים יחסית לקיצוץ.

צילום: מרק ישראל סלם

מאידך גיסא, צפויות הוצאות הזכייניות להאמיר: הן יצטרכו להשקיע בתכנים חדשים, לעמוד ב"חובות רגולטוריות" להפקת תוכניות איכות בשווי של כ־400 מיליון שקל, ולשאת בהוצאות ההקמה של חברת חדשות חדשה, שתפעולה עולה כ־100 מיליון שקל בשנה. סך כל ההשקעה נאמדת בכ־400 מיליון שקל לפחות, לכל אחת מהזכייניות.

ברשות השנייה, הגורם המקצועי המייעץ למשרד התקשורת במהלכיו מול הערוצים המסחריים, לא מודאגים. הערוץ מחזיק בחוות דעת של חברת הייעוץ גיזה, הקובעת שעלות הפיצול תסתכם ב־200 מיליון שקל בלבד, ושההשקעה במהלך תוחזר בתוך 6 עד 11 שנים. גיזה גם בטוחה ששתי הזכייניות ירשמו רווח תפעולי שנתי שינוע בין 33 ל־47 מיליון שקל.
גיזה זינגר אבן היא חברת ייעוץ רצינית, וגופים רבים במשק נשענים על שירותיה. אולם תחזיות וניתוחי רווח והפסד אינן הצד החזק שלה, והניסיון לנחש את רווחיות הענף לטווח ארוך גובל בשרלטנות.

אם מישהו חושב שכלכלני גיזה גילו שיטת פלאים לחיזוי כלכלי, הוא מוזמן לקרוא את הדוח שחיברה החברה לפני עשור, לקראת השקתו של ערוץ 10. גם אז הגישה גיזה למשרד התקשורת בדיוק את הדוח הכלכלי שביקש לראות: יש מקום להקים ערוץ מסחרי נוסף בישראל, קבעה חברת הייעוץ רבת המוניטין, והציגה תחזית מבטיחה שעל פיה יציג הערוץ החדש רווחים כבר בתוך שלוש עד חמש שנים מיום הקמתו. המציאות הייתה, כאמור, שונה לחלוטין.

הערוץ הצליח להתקיים כמעט עשור שלם ללא בסיס כלכלי לקיומו. בעלי המניות נטשו אותו, הוא מעולם לא הצליח לעמוד בהתחייבויות שלקח על עצמו במכרז להקמתו, ומעולם לא הציג אפילו רבעון אחד של רווח. רק החשש מסגירתו ומהפיכתו של ערוץ 2 למונופול בתחום הפרסום בטלוויזיה הניע את משרד התקשורת להעניק לערוץ 10 עוד ועוד הקלות ודחיות, עד שלאחרונה הבין השר גלעד ארדן שכלו כל הקיצים: אם לא יימצאו בעלי כיסים עמוקים שיוכלו לערוב להתחייבויות הערוץ ולהמשך הפעלתו התקינה, ייסגר הערוץ בסוף השנה, כאשר יאזלו המזומנים בקופתו.