Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

גיל שויד: “אני רוצה לפעול בישראל, אני מקווה שלא יצליחו לשבור אותי”

הבוקר התקיים כנס שוק ההון של משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר ופירמת PwC Israel, תחת הכותרת "בדרך לנאסד"ק עוצרים בת"א", בו נכחו מספר בכירים בתעשיית ההייטק והכלכלה הישראלית. ...
יובל הירשהורן

הבוקר התקיים כנס שוק ההון של משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר ופירמת PwC Israel, תחת הכותרת “בדרך לנאסד”ק עוצרים בת”א”, בו נכחו מספר בכירים בתעשיית ההייטק והכלכלה הישראלית. כשמו כן הוא, הכנס עסק בסוגיית האסטרטגיה הכלכלית בה נאלצות, או בוחרות, חברות רבות בתחום ההייטק הישראלי להתמודד עם הקושי שהשוק המקומי מייצר. מספר לא מבוטל מהן מבצעות אקזיטים ונרכשות על ידי חברות מעבר לים, דבר שגורם להון ולידע לצאת מהמדינה. גם חברות גדולות וחזקות, שפועלות בישראל, נאלצות להתחבט בשאלה אם הדבר עדיין משתלם להן מבחינה כלכלית לאור שינויים תכופים במדיניות המס.

גיל שויד, מנכ”ל ומייסד חברת פיתוח התוכנה הישראלית צ’ק פוינט היה נואם מרכזי בכנס, ובדבריו התייחס לקושי שניצב בפני חברות כמו שלו במציאות הכלכלית שנוצרה בישראל. “המעשים של מדינת ישראל דוחפים החוצה חברות ישראליות. בשנים הראשונות היו אמנם חוקים לא רלוונטיים, אבל הייתה אווירה שמדינת ישראל היא מקום אטרקטיבי. בשנים האחרונות בוצעו המון רפורמות, יותר בירוקרטיה ויותר מדי רגולציה”, אמר. “עורכי הדין ורואי החשבון שלנו המליצו לנו בתחילת הדרך להירשם בישראל, אבל כיום נטל המס הפך להיות פי 4 ויש תחושה של עליהום על כל החברות בישראל. זה מעלה את השאלה ‘בשביל מה אני צריך את זה?'”, הוסיף שויד.

“המצב היום בעייתי ושום דבר לא משתנה. נבחרי הציבור עסוקים בדברים אחרים. אני רוצה לפעול כאן בישראל, ואני מקווה שלא יצליחו לשבור אותי, אבל ייתכן שבעתיד נשלם 50 מיליון דולר מיסים לישראל ובמקום אחר בעולם נשלם עוד 300 מיליון דולר מסים. אנחנו כבר כפופים לרגולציה בכל השווקים שבהם אנו פועלים, אז השאלה היא האם אשאר כפוף גם לרגולציה הישראלית או לא”, הציג שויד את הדילמה שבפניה הוא ניצב.

לדבריו של שויד, מאז שנות ה-50 המדיניות במדינת ישראל היא למשוך משקיעים זרים לארץ. “כסף זר זה טוב ועוזר, אבל גם כסף מישראל הוא טוב, ולמדינה הוא יעשה אפילו טוב יותר”.

גיל שויד בריאיון לדנה וייס בכנס “בדרך לנאסד”ק עוצרים בת”א” | צילום: יוסי זליגר

שויד התייחס גם ל-“תרבות האקזיט” שנאמר עליה כי היא מאפיינת את תחום ההייטק הישראלי, ואמר כי זו תופעה שמאפיינת את התעשייה באופן כללי בעולם. “בתחום הסייבר לדוגמא ישנן 1,400 חברות פעילות בעולם ולא כולן יכולות להיות פלטפורמות נפרדות. התוצאה המתבקשת היא שתהיה קונסולידציה – חלק מהחברות הופכות להיות חברות גדולות בפני עצמן וחלקן נקנות והופכות להיות חלק מפלטפורמה שכבר קיימת. זה חלק מה- DNA של התחום”, הוא מסביר. “התשתית בארץ טובה, יש מנהלים טובים, ישנן יכולות שלא נופלות מהיכולות בעולם ולכן אפשר לייסד חברה ולהפעיל אותה ללא אקזיט. חשוב שיהיו חברות ישראליות גדולות כעוגן, לצד חברות בינוניות שמייצרות אקוסיסטם”.

בין הדוברים בכנס היו כאמור נציגים של שוק ההון, משקיעים פרטיים ודמויות מפתח בתחום ההייטק הישראלי. עו”ד חנינא ברנדס, שותף מנהל במשרד נשיץ ברנדס אמיר, אמר כי: “דוח הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, ותיקון חוק ניירות ערך שבוצע לאחריו, מאפשרים ליזמים וקרנות המבקשים לממש את השקעתם לבצע הנפקה בבורסה בת”א ובכך לאפשר הן לכלכלה הישראלית והן ליזמים השאת הערך של אותן חברות”. חנינא אף הוסיף ואמר כי הוא “מקווה שההקלות השונות יובילו לכך שבאומת הסטארט-אפ תהיה גם בורסה שתחום התמחותה הוא מחקר ופיתוח, שתמשוך אליה משקיעים ישראלים וזרים כאחד, כשם שהידע והטכנולוגיה הקיימים כבר מושכים מזה זמן רב. אם הדבר יצליח, יתכן ונוכל להקים כאן מיני נאסד”ק.”

מזווית אחרת, חנינא טען גם כי על המנהיגים “להקציב מדי שנה תקציב משמעותי נוסף ליחידות הטכנולוגיות של צה”ל, על מנת שאלה תוכלנה לגייס לשורותיהן כמות גדולה יותר של כישרונות, בנוסף על אלה המגויסים כיום, ובכך להרחיב באופן דרמטי את “ייצור” כוכבי ויזמי העתיד”.

גיא פרמינגר, ראש מגזר ההייטק בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Israel PwC, הוסיף ואמר כי “רק כ- 25% מהחברות הישראליות שנסחרו בנאסד”ק בין השנים 2012-2015, נרשמו קודם לכן בבורסה בתל אביב”. לדבריו, על מנת למשוך חברות לרישום בישראל, יש למצוא פתרון לאטרקטיביות של האלטרנטיבה – המשך גיוס הון פרטי. בגלל החשש ממחזורי המסחר הדלילים, המחסור באנליזה והמסחר בשווי נמוך יותר מהשווי שניתן לקבל בשוק הפרטי.