|
רוב המשקיעים הפרטיים בישראל יש אג׳נדה ברורה לגבי הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות: התמקדות במניות גדולות, לרוב מתוך מדד המעו״ף, לצד כמה מניות "חלום״, חלקן מצליחות לנסוק וחלקן לא.
ואכן, עד לפני מספר שנים, הורכב התיק הישראלי הממוצע משיעור משמעותי מאוד של פיקדונות ואג״ח ממשלתיות, לצד השקעה צנועה במניות מקומיות. אולם בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בתיק נכסי הציבור הודות לרכיב חדש: אג״ח קונצרניות.
במהלך השנים תפס רכיב האג״ח הקונצרני נתח משמעותי מתיק ההשקעות הישראלי, חלקו הגדול על חשבון אג״ח ממשלתיות וחלק קטן יותר נלקח על חשבון שיעור ההקצאה המנייתית בתיק.
הסיבה לכך פשוטה; אג״ח של חברות הן קודם כל התחייבות כלפי המחזיקים לשלם להם ריבית ואת קרן האג״ח במועדים קבועים מראש, בדומה לאג״ח ממשלתיות. עם זאת, במידה והחברה מגיעה למצב של חדלות פירעון, בעלי האג״ח הופכים בעל כורחם לבעלי המניות דה־פקטו וזכאים להיפרע מנכסי החברה.
צילום: רויטרס
לכן, כל עוד המצב העסקי של החברה תקין, משקיעיה מדברים על האג״ח שלה במונחי תשואה לפדיון, אולם כשהמצב משתנה לרעה, מתחילים לדבר גם על מחיר האג״ח ומה הוא מגלם במקרה של הסדר חוב/פירוק.
האנלוגיה הזו מחייבת אותנו כמשקיעים להגדיר אילו אג״ח ברכיב הקונצרני הן השקעה "קלאסית״ ואילו נמצאות במסלול שדומה יותר למניות. הגדרה זו דומה מאוד לזו מתחום המניות: רוב הכסף מגיע למניות של חברות גדולות ויציבות מבחינת נכסים, תזרים מזומנים, הכנסות ורווחיות, וחלק מועט הולך לחפש הזדמנויות בחברות קטנות. באופן חלוקה זה, הסיכון להפסד ההשקעה במלואה נמוך יחסית.
מאותו רציונל, עלינו לבצע הפרדה ברכיב הקונצרני בין איגרות חוב במסלול האג״ח ה״מסורתי״ לבין אג״ח במסלול של מניות. באופן דומה לרכיב המנייתי, נקצה את מרבית החשיפה הקונצרנית לאג״ח של תאגידים עם נכסים, רווחים ויחס מינוף נמוך ואת היתרה לאג״ח של חברות בעלות סיכון גבוה יותר.
איך נבחין בין שני סוגי האג״ח? לגבי הסוג הראשון, פשוט נגדיר לעצמנו את התאגידים הפיננסיים והריאליים שאנחנו מעריכים ברמה גבוהה מאוד את שרידותן בשנים הקרובות. למשל, הבנקים וחברות הביטוח הגדולות בתחום הפיננסי וחברות יציבות ורווחיות בעלות נכסים בתחומי המזון, התקשורת, הנדל״ן והתעשייה בישראל. אין ספק שכל משקיע יסכים על שמות שונים, אבל באופן כללי, מדובר בקבוצה מצומצמת למדי של תאגידים בישראל.
לצד ההשקעה באג״ח הקונצרניות הנ״ל, רצוי לשלב השקעה באג״ח של חברות אחרות שאינן עומדות בקריטריונים לעיל. לאור ההסתברות לקיום אירועי אשראי בהשקעה באג״ח קונצרניות מסוג זה, יש לבצעה בפיזור רחב תוך בחינה פרטנית ומדוקדקת של כל אג״ח, כולל התייחסות לתרחיש של חוסר יכולת פירעון ודרישה לפיצוי משמעותי על הסיכון.
לסיכום, בשנים האחרונות תופס האפיק הקונצרני נתח הולך וגדל בתיק ההשקעות הישראלי. עם זאת, חשוב ואף הכרחי לבצע את ההפרדה בין אג״ח קונצרני "אמיתי״ לבין אג״ח חברות אחרות, כדי ליצור תיק השקעות מאוזן עם תנודתיות נמוכה ופיצוי הולם עבור הסיכון.
|
