“גם הישראלים עלולים לקום בבוקר ולגלות שחדרו להם לפרטיות”

בימים האחרונים, לאחר חשיפתה של פרשת ההאזנות לאזרחים האמריקאים על ידי ה-NSA, מתברר שוב עד כמה מדויקת הייתה נבואתו של הסופר ג'ורג' אורוול בספר 1984 שנכתב לפני יותר מ-60 שנה. הגילויים האחרונים, לפיהם הממשלה האמריקאית אספה מידע על האזרחים, חידשו את הוויכוח ההיסטורי לגבי כמה רחוק צריכה הממשלה ללכת מבחינת ריגול על אזרחיה.

חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן

"המקרה של ארצות הברית והמציאות בישראל הם שני דברים שונים", אומר ד"ר נמרוד קוסלובסקי, שותף בקרן JVP ומרצה במסלול ללימודי סייבר באוניברסיטת תל אביב. "המשפט הישראלי מספק הגנה רחבה יותר על זכויות האזרח ועל זכות הפרטיות שלו. נכון שיש צווים מסוימים שגם בלי בקרה משפטית מלאה מספקים הרשאות, אך המציאות בארה"ב ובישראל מהבחינה הזו שונה".

צילום: רויטרס

"ארה"ב יכולה לעשות מה שישראל ואולי שום מדינה אחרת לא יכולה לעשות", ממשיך קוסלובסקי. "כ-80% מהתעבורה עוברת דרך רשתות אמרקאיות, כך שזה נותן למדינה כח עצום שנגיש עבורה. אם ישראל תפנה לגוגל ותבקש כמויות של מידע על אזור גיאוגרפי מסוים, היא לא תשתף פעולה".

אולי גוגל לא, אבל מה עם ספקיות האינטרנט הישראליות?
"הצווים בארה"ב ניתנו על ידי בית משפט שעוסק בעניינים אלו והוא הוציא צווים רחבים מדי שהעלו סימני שאלה על כשרותם", טוען קוסלובסקי. "בישראל גם יש ביקורת על כך שיש צווים שהם רחבים מדי אבל הפרקטיקה כאן עובדת אחרת, אי אפשר לבוא ולבקש אריזות של מידע ואותן לנתח, אתה צריך לבוא עם חשד פרטני, ספציפי וסביר כדי שזה יקרה".

שי בליצבלאו, מנכ"ל מגלן טכנולוגיות הגנת מידע מצטרף לדבריו של קוסלובסקי, ואומר שלגופי המודיעין הישראלים שאמונים על הדברים יש פתרונות אחרים, "פתרונות הרבה יותר יעילים והרבה יותר ממוקדים, כך שלכאורה אין בכלל את הצורך לפעול באותה צורה".

"יש לגופים בישראל את היכולת לעקוף את המערכת כך שאפשר לעקוף את הספקיות ולספק פתרונות ברמת סינון גבוה ויעילה", טוען בליצבלאו.

"אזרחי ישראל לא יכולים להיות רגועים"

המקרה בארה"ב מגיע לכותרות בדיוק שנה אחרי שבג"ץ, בראשות הנשיאה דאז דורית ביניש, דחה עתירה נגד חוק נתוני התקשורת החדש, המאפשר לרשויות בישראל לקבל נתונים מחברות התקשורת: סלולר, טלפוניה קווית וספקי האינטרנט השונים. "זה חוק פוגעני וצריך לעשות בו שימוש זהיר", אומר עו"ד דן חי, ראש תחום הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין.

הדיון בבג"ץ העלה ללב השיח המשפטי והציבורי את האיזון האיזון בין החשש מפני פגיעה בפרטיות של האזרח על ידי השלטון אל מול היתרונות שמעניקה הטכנולוגיה בשביל לשמור על בטחון המדינה. עו"ד חי לא מסכים עם הקביעה שבישראל פרשה כזו לא יכולה לקרות.

"אזרחי ישראל לא יכולים להיות רגועים בנושא הזה", הוא אומר. "הסמכויות שנמצאות בידי השב"כ והמוסד הן רחבות מאוד ואין שום יכולת לדעת מה באמת נעשה. מהבחינה הזאת אזרחי ישראל יכולים לקום מחר בבוקר ולגלות שגם כאן חדרו לפרטיות ונעשה מעקב. נכון שאנחנו רוצים לסמוך על הגופים ועל האנשים שעומדים שם אך מדובר בסופו של דבר בשיקול דעת של מעטים ואל מול שיקולי הביטחון תמיד קשה להתווכח".

האח הגדול צופה | צילום: רויטרס

"כיום המצב הוא שהמשטרה מחויבת בדיווח על האזנות סתר שהיא מבצעת, אך הדיווח כללי מדי וכך גם הדיון שמתפתח בעקבותיו", אומר עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח. "על האזנות סתר של שירותי ביטחון אחרים שניתנים בהרשאה של שרים אין לנו בכלל מידע סטטיסטי ואנו לא יודעים מה ההיקף שלהם". לדברי עו"ד חי, כ-97% מהבקשות שמגישות הרשויות להאזנות סתר נענו בהסכמה.

אין פיקוח על הדברים האלה?
"הפיקוח הוא מאוד כללי, גם כשיש מחלקה בפרקליטות המדינה שתפקידה היא לפקח על שירותי הבטחון, אנחנו יודעים שהפיקוח הוא מאוד זניח", דברי פינצ'וק.

גם פינצ'וק חושב שהפגיעה בפרטיות האזרח בארה"ב יכולה לקרות גם כאן. "לא יפתיע אותי אם מה שקרה שם קורה גם אצלנו במידה מסוימת. המדינה לא צריכה להתפשט מכל מנגנוני הביטחון שלה, אך צריך שיהיה מידע בכדי שנוכל לערוך דיון ולקבוע איפה עובר הקו".