Forbes Israel Logo

גם זה גנטי: גן הקשור להתפתחות לחץ נפשי, הוא האחראי להגדלת הסיכון להתקפי לב

עובדה ידועה היא שלחץ נפשי הוא אחד מגורמי הסיכון להתקפי לב, אך חוקרים עדיין תוהים מדוע בדיוק. מחקר חדש מציע התקדמות משמעותית בפתרון הסוגיה ומגלה כי אותם וריאנטים גנטיים הגורמים לחלק מאתנו להגיב בצורה חזקה יותר ללחץ מנטלי ואמוציונאלי, גם גורמים לנו להיות חשופים יותר להתקפי לב.

החדשות הטובות הן שאם נדע האם אדם נושא את התכונה הגנטית הזו, רפואת הלב תוכל להדביק את הפער מתחומי רפואה אחרים, כמו התמודדות עם מחלות סרטניות, בהן זיהוי הסיכון והטיפול הופכים לאינדיבידואליים מאוד.

קבוצת המחקר התמקדה במקטע DNA האחראי על יצירת רצפטור הסרוטונין – גרסה מסוימת של הגן הזה גורמת לאנשים לתגובה משמעותית יותר ללחץ. בשנה שעברה, מצא מחקר אחר שלגברים עם גרסה זו של הגן הייתה כמות כפולה של הורמון הלחץ קורטיזול בדמם בזמן מצוקה, לעומת גברים עם הגן הרגיל. המחקר החדש בוצע על מנת לבדוק האם הגן עשוי להיות קשור גם להתקפי לב.


שוב, הכל בגנים. החוליה המקשרת בין לחץ והתקפי לב | צילום: shutterstock

ואכן, נמצא כי לאנשים בעלי גרסת הגן המגבירה תגובות לחץ, סיכוי גבוה ב-38% ללקות בהתקף לב ולמות. 13% מתוך הנבדקים זוהו כבעלי הגן הווריאנטי.

הורמון הקורטיזול אחראי לתגובת ה"הלחם או ברח" שלנו למצבי לחץ, ועל אף שהוא חשוב ביותר במצבים מסוימים, לאורך זמן, רמות גבוהות של קורטיזול יכולות לסכן מערכות שונות בגוף, כמו המערכת החיסונית, מערכת הרבייה, המטבוליזם, וויסות רמות הסוכר בדם ותפקוד האינסולין. כך שזה לא מאוד מרחיק לכת לחשוד כי הוא עשוי להשפיע גם על המערכת הקרדיווסקולארית, וזה בדיוק מה שהמחקר מצא.

"ידוע שלקורטיזול השפעה על המטבוליזם, ועוד מערכות ביולוגיות שיכולות לשחק תפקיד בהעלאת הסיכון למחלות לב", אומר עורך המחקר, בברלי ה. ברומט. המנגנון בו פועל הקורטיזול להעלאת הסיכון למחלות לב עדיין אינו ידוע, אך לחוקרים יש השערה: יחד עם הקורטיזול עולה ריכוזו של אנזים בשם MMP-9, שהוא הגורם לבעיה. האנזים גורם לשכבות הנוצרות על דופן כלי הדם להיות שבירות יותר, להתפרק וליצור גושים החוסמים את מעבר הדם וגורמים להתקפי לב.

אבחון של הגן הווריאנטי אצל אנשים, יעזור מאוד במניעת התקפי לב. בעתיד נוכל לחזות בצורה טובה הרבה יותר סיכון להתקף אצל קבוצה זו ולהתחיל בטיפול מונע בזמן.
"אנחנו מתכוונים להמשיך ולחקור את הנושא", אומר ברומט. "אך מה שהעבודה הזו מציעה הוא וריאנט גנטי שאנו מכירים וניתן לזיהוי, כך שאפשר כבר להתחיל לבחון אפשרויות להתערבות מוקדמת עבור האנשים בסיכון".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.