חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

דוור הולך ונעלם: שביתת העובדים האחרונה לא ממש הפריעה לאזרחי לישראל. מה הטעם עוד במוסד הותיק?

שביתת עובדי חברת הדואר הסתיימה שלשום בערב מבלי לגרום נזקים של ממש למשק ולצרכנים. הצדדים הסכימו לחזור לשולחן המו"מ, כאשר לעובדים ברור שלא יהיה מנוס מפשרה כואבת שתכלול פרישה של יותר מ-1,000 עובדים. זה המלכוד שבו נמצאים עובדי הדואר וכל מי שמנסים לחלץ את השירות ממצוקתו הכספית. הדואר נקלע למצוקה כיוון שאיבד מחשיבותו, וכיוון שפחתה חשיבותו אין גם עניין רב במצוקותיו.

מאבק עובדי הדואר הוא מאבק לגיטימי על תעסוקה, פרנסה וכבוד האדם. אבל זהו גם מאבק על כסף גדול. בעוד במגזר הפרטי זוכים מפוטרים לפיצויים כחוק (במקרה הטוב), נהנים עובדי המדינה מפיצויים מוגדלים, הרבה מעבר לסכומים הקבועים בחוק או לצבירה בקופות הפיצויים שלהם. על פי האומדנים בשירות המדינה, מסתכמת עלות פיטורים המוניים בכמיליון וחצי שקל לעובד.

בשיחות בין הנהלת החברה למשרד האוצר, האמור לממן חלק ניכר מעלויות הפיטורים ברשות הדואר, מדברים על עלות פיצויים של 1.3 מיליארד שקל, מעבר להפרשות הרגילות שהעבירה החברה לאורך השנים. אבל הנתון הזה לא מחייב איש ובוועד העובדים יודעים שהכל על השולחן והכל נתון למיקוח.

מאבק אחר מסתתר מאחורי המונח "גמישות ניהולית" – יכולת ההנהלה לבצע שינויים ארגוניים ללא התערבות הוועד. "לא ניתן להנהלה לעשות צעדים חד־צדדיים מבלי שיתייעצו איתנו", אומר יו"ר הוועד שמעון פרג'ון, ובהנהלה טוענים: "הם לא מבקשים התייעצות. דיברו איתם והראו להם את כל התוכניות. הם דורשים זכות וטו".

עם זאת מסכימים שני הצדדים על הצורך הדחוף בהתייעלות ובצמצום ניכר של מספר העובדים. בכירים בחברה מספרים על אבטלה סמויה ההולכת ומתפשטת נוכח הירידה המתמשכת בהיקף הפעילות.

לא רק האינטרנט ושירותי הדואר האלקטרוני גרמו לירידה של כמעט 40% בהכנסות הדואר בשנים האחרונות. על פי תחזית שמסרה הנהלת הדואר ימשיכו כמויות הדואר לרדת בקצב של 5% לשנה. אחד מתחומי הפעילות הרווחיים שנותרו לחברה הוא משלוחים המוניים ("דואר כמותי") של דברי דואר של חברות שירותים גדולות כמו בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות תקשורת. אבל גם מגזר זה, שבו יש לחברה מתחרים פרטיים, ייעלם כאשר המדינה תפסיק לחייב את הגופים לשלוח הודעות בדואר, גם כאשר ניתן לשלוח אותן בדואר אלקטרוני.

הפסד של 113 מיליון ש"ח ב-2013 | צילום: רויטרס

השירות הממשלתי, שתואגד לפני ארבע שנים לחברה ממשלתית, לא התייעל, וכפי שמעידה הנהלת החברה עצמה, למרות הירידה בכמות המשלוחים לא הייתה ירידה מקבילה בכוח האדם. התאמה של כמות כוח האדם לירידה במשלוחים הייתה מחייבת את החברה לפטר מדי שנה בשנה מאות עובדים, במטרה לחסוך עשרות מיליוני שקלים בהוצאות. אבל חברת הדואר היא חברה ממשלתית שיש לה ועד חזק ומנגנוני קביעות. פיטורים המוניים הם מהלך נדיר בחברות ממשלתיות.

מה שמקשה על השגת הסכם עם העובדים הוא התוכנית לגייס 750 עובדים חדשים, במקביל לפיטורי 2,000 עובדים, במהלך שנועד לרענן את כוח האדם ולהכניס עובדים שיש להם מיומנויות חדשות. במקרים כאלה נוהגים העובדים הוותיקים לדרוש צמצום בתוכנית הפיטורים, והתאמת העובדים הקיימים בחברה לתפקידים החדשים. עם השלמת מהלך הפיטורים אמורה החברה לעבור מיד מהפסד לאיזון. מהלכים נוספים להגדלת הכנסות החברה והתייעלות אמורים להפוך אותה לרווחית, למרות המשך השחיקה בהכנסות משירותי דואר מסורתיים.

חברת דואר ישראל הפסידה בשנה שעברה 113 מיליון שקל. ואם לא יחול שינוי בהתנהלותה, צפוי ההפסד לגדול בשנה הבאה. הפסדי העתק האלה הם הבסיס לדרישת ההנהלה לפיטורים, חלק מתוכנית ההתייעלות שהציג המנכ"ל חיים אלמוזנינו ויישומה יביאו את הדואר לאיזון כבר בשנת 2015. התוכנית צופה שאם ייצאו לפועל כל המהלכים, תגיע החברה לרווח של 198 מיליון שקל בעוד ארבע שנים. בהנהלה מביאים בחשבון שחלק מהמהלכים לא ייצאו לפועל מסיבות שונות, אבל גם אם יבוצע רק עיקר התוכנית, תחולץ חברת הדואר ממצבה הקשה.

התוכנית כוללת שורה ארוכה של מהלכים, שעיקרם קיצוץ חד במצבת העובדים, סגירה של 60 סניפים ו-150 סוכנויות, ביטול 15 קווי "דואר נע" לחלוקה ביישובים מרוחקים, העלאת תעריפים בשיעור שבין 5% ל-30%, צמצום ימי חלוקת הדואר ליומיים בשבוע, חלוקת דואר רשום וחבילות בשעות אחר הצהריים והערב (שבהן יש סיכוי גדול יותר למצוא את הנמענים בבית), פיתוח פעילויות חדשות ורווחיות כמו שירותי ביטוח כרטיסי אשראי ופיננסים, ניוד עובדים ושינוי שעות עבודה, פריסה מחדש של רשת סניפים, הצבת דלפקים ברשתות סופרמרקט וצעדים נוספים.
אחד הסעיפים המרכזיים בתוכנית הוא אפשרות למתן ריבית למפקידים בבנק הדואר וגיוון השירותים הפיננסיים שהוא מספק, כמו שיווק ושירות לחברות ביטוח ופנסיה, סליקת כרטיסי אשראי ועוד.

אין כוונה לחזור לתוכנית הישנה להפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי. בבנק הדואר אין כלים לניהול סיכוני אשראי והשקעות. אבל יש לו תשתית וידע בניהול מסלקה והעברות כספים, ויש לו מערכת סניפים המסוגלת להעניק שירות ארצי לחברות ביטוח ופנסיה הזקוקות לתשתית כזו.
חלקים מתוכנית ההתייעלות נדונו בחברת הדואר בעבר אך לא הוצאו לפועל. התוכנית להרחבת השירותים הפיננסיים של בנק הדואר, למשל, אושרה על ידי שר התקשורת הקודם, משה כחלון, והוצגה כניסיון להפיכת בנק הדואר ל"בנק חברתי". גם שר התקשורת הנוכחי, גלעד ארדן, שוכנע בנחיצותה של התוכנית. "הבנק החברתי" אולי לא יהיה ממש בנק, אבל בדואר ישראל רואים בו מנוף חשוב לחילוץ החברה מבור ההפסדים.

האקזיט הגדול

לפחות שלושה ספרים ומאות מאמרים וכתבות ניסו להסביר ולתאר כיצד הפכה ישראל ל"מדינת סטארט־אפ" ולאחד ממאגרי הטכנולוגיה החשובים בעולם. בוודאי לא מדובר בתוכנית־על. ישראל קמה כמדינה שקידשה את החקלאות כמנוף לקידום הכלכלה ויישוב הארץ. ב-30 השנים הראשונות הייתה התעשייה כאן מסורתית עד מפגרת מבחינה טכנולוגית.

השינוי החל בתחילת שנות ה-70 , כאשר מדען גרעין חיפאי, אברהם סוחמי, החל לייצר מערכות הדמיה רפואיות בחברת אלסינט. אלסינט לא הציגה טכנולוגיה חדשנית אבל היא ניצבה בחזית הטכנולוגית לצד חברות ענק אמריקאיות, ושימשה הוכחה ליכולת הטכנולוגית של התעשייה האזרחית בישראל.

אלסינט נחשבת ל"אקזיט" הראשון – החברה הישראלית הראשונה שהנפיקה ניירות ערך בוול סטריט. בתחילת שנות ה-80 קרסה החברה. המשבר לווה בחקירות על מעשי הונאה בניירות ערך, סוחמי עצמו נעלם מישראל. אבל את הלקח החיובי שיננה התעשייה כולה.

לאלסינט קדמו חברות הייטק אחרות, חלקן נשכחו וחלקן מוכרות וידועות. חברת הטכנולוגיה האמריקאית הראשונה שהגיעה לישראל והקימה כאן מרכז פיתוח גדול היא מוטורולה, המציינת היום 50 שנות פעילות בישראל. למעשה מוטורולה שזורה כל כך במשק הישראלי ובמערכות התקשורת והביטחון, עד שנדמה לעתים שמדובר בעוד חברה ישראלית.

החברה האמריקאית הראשונה שהקימה בארץ מרכז פיתוח | צילום: רויטרס

מוטורולה הגיעה לכאן כבר בעיצומה של מלחמת השחרור, כאשר משה בסין, פרדסן שעשה הסבה לאלקטרוניקה, הגיע לארה"ב כדי לרכוש מכשירי קשר עבור משטרת ישראל. בעקבות העסקה עם מוטורולה הקים בסין סוכנות של חברת התקשורת, שהפכה למותג המוכר ביותר בישראל בתחום התקשורת האלחוטית.

ב-68' הגיע האקזיט הגדול: מוטורולה רכשה את הסוכנות הישראלית מבסין והקימה את השלוחה הישראלית שלה כאן. השלוחה הפכה למרכז פיתוח גדול שהעסיק מאות מהנדסים שפיתחו עבור החברה מוצרים חדשים. בהמשך הוקם בהרצליה מפעל "מוטורולה סמיקונדקטורס" שפיתח וייצר מעבדים לתעשיית התקשורת והמחשבים. ב-84' ייסדה מוטורולה בשיתוף עם דיראן את חברת הסלולר הראשונה בישראל – פלאפון. בערד הוקם מפעל מוטורולה דרום, שהעסיק מאות עובדים וייצר מערכות תקשורת, חלקן בפיתוח מקומי, לחברות ענק ברחבי העולם.

ב-1998 הקימה מוטורולה את חברת מירס, שפיתחה מכשיר ייחודי לתקשורת אלחוטית משולבת. אף ששנים רבות חלפו מאז פותחה הטכנולוגיה, אין היום חברה מתחרה המציעה את השירות המאפשר תקשורת מקבילה של "ווקי טוקי" בשילוב עם דיבור סלולרי. בשנת 2000 פיתחה מוטורולה במיוחד עבור צה"ל את הטלפון הסלולרי המוצפן, "ורד הרים", המאפשר לצבא ולגופים ביטחוניים לשוחח ברשת מאובטחת וחסינה מפני האזנות. בימים אלה מפתחת מוטורולה ישראל את הדור הבא של המערכת, שיתבסס על מכשירי סמארטפון.

מוטורולה האמריקאית עברה שינויים במהלך השנים האחרונות ועמה גם המרכז הישראלי שלה: כשהחברה החליטה למכור את עסקי התקשורת הבינלאומיים שלה, היא מכרה את חלקה בפלאפון. מאוחר יותר נמכרה גם מירס לבזק. מפעל המוליכים למחצה פוצל ממוטורולה והפך לפריסקייל. אולם מוטורולה ישראל מחזיקה עדיין במרכז גדול המעסיק אלף עובדים, מהנדסים בחלקם הגדול. החברה מפתחת ומשווקת מערכות תקשורת אלחוטיות מתקדמות למערכי ביטחון, חירום והצלה בכל העולם, מערכות תקשורת ובקרה לתעשייה ומסופונים לחברת הדואר האמריקאית.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן