Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

דוח טאוב: “רמת החיים בישראל מתרחקת מהעולם המערבי”

הדוח השנתי של מרכז טאוב המתפרסם היום מציג תמונת מצב בעייתית במישור החברתי בישראל: התרחקות מרמת החיים במערב, ירידת השכר הריאלי, שחיקת יתרון ההשכלה ומחירי הדיור הגבוהים מצביעים על ...
תומר ורון

הדוח השנתי של מרכז טאוב המתפרסם היום מציג תמונת מצב בעייתית במישור החברתי בישראל: התרחקות מרמת החיים במערב, ירידת השכר הריאלי, שחיקת יתרון ההשכלה ומחירי הדיור הגבוהים מצביעים על הסיבות העיקריות שהוציאו לרחוב 400 אלף איש בקיץ 2011.

מתוצאות המחקר עולה תמונה עקבית למדי של ירידה ברמת החיים של הצעירים, הן בקרב יחידים והן בקרב משפחות. בחלק מן המדדים זוהי ירידה מתמשכת, ואילו באחרים היא הופיעה בשנים האחרונות בלבד, אולם בכל הניתוחים ניכרו ירידות ברורות בשנה-שנתיים שקדמו למחאה. ראש מרכז טאוב, פרופ’ בן דוד מתייחס אל הדו”ח השנתי וטוען כי “רמת החיים בישראל הולכת ונסוגה, במונחים יחסיים, ומתרחקת ממדינות המערב המובילות כבר כמה עשורים ברציפות.”

לפי המחקר, הסיבה העיקרית להרעה במצבם של הישראלים היא שחיקה משמעותית בשכר וזאת לצד עליית יוקר המחייה, עלויות גידול וחינוך הילדים ויוקר הדיור. למעשה, מהמחקר עולה כי ב-1995-2010 המשפחות הצעירות בישראל, שבהן ראש המשפחה הוא בן 25-35, הידרדרו בסולם עשירוני ההכנסה בעשירון אחד.

המחקר עומד על הפער בין שנות הצמיחה לשנות הצניחה: משנת 1995 ועד שנת 2005 מיקומן היחסי של המשפחות הצעירות ממעמד הביניים השתפר, משפחות שעמדו על האחוזון ה-56 טיפסו והגיעו לאחוזון ה-64 (64% מהמשפחות היו בעלות רמת הכנסה נמוכה משלהן). אך המחקר מזהה את נקודת המפנה: משנת 2005 ועד 2010 הורע מצבן היחסי של המשפחות הצעירות ממעמד הביניים והידרדר לאחוזון ה־54, שמהווה שפל של כל התקופה הזו.

ההידרדרות באה על רקע עלייה במחירי הדיור שהוביל לעלייה משמעותית בקרב שיעור הצעירים בני 30-35 שעדיין גרים עם הוריהם ובמקביל הבעלות על דירות בקרב משפחות צעירות ממעמד הביניים ירדה באופן חד.

“השגת תעודה אקדמית אינה עונה בהכרח על הדרישות של הכלכלה המתקדמת”

הדו”ח מפרט על שחיקה דרמטית במעמד האקדמאים בשנים האחרונות. ראשית, העובדה כי שיעור כפול של צעירים היו בעלי השכלה גבוהה בשנים 2009-2010 לעומת השנים 1995-1999 מלמדת על השחיקה ביתרון היחסי של ההשכלה הגבוהה בשוק העבודה, וביכולת של ההשכלה לשפר את ההכנסה.

עוד מצביע פרופ’ מיכאל שלו על התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה ופתיחתה למכללות, שהובילו להתגברות התחרות בקרב בעלי תואר אקדמי, וכן לערכם הנמוך יותר של התארים שניתנים על ידי מכללות בשוק העבודה. בנוסף, מציין שלו, כאשר יש יותר אקדמאים בכוח העבודה, ייתכן שהתחרות ביניהם גורמת להורדת השכר.

עוד הסבר מעניין לשחיקת היתרון ההשכלתי הוא השינוי התוכני שעברה הכלכלה בשנים האחרונות כך שהשגת תעודה כשלעצמה אינה עונה בהכרח על הדרישות של כלכלה מתקדמת. “ייתכן שחלק מבוגרי המכללות והאוניברסיטאות סובלים מאי-התאמה בין מיומנויותיהם לדרישות המעסיקים”, כותב שלו.