| לנוכח כמות המחקרים, המספרים, הגיוסים והאקזיטים בתעשיית הסטארט-אפים והון הסיכון הישראלית בשנים האחרונות, בגיקטיים החליטו להיכנס לעובי הקורה ולבחון את הנתונים בצורה מדויקת יותר, על מנת לנסות ולהבין מגמות, טרנדים וכיוונים אליהם הולכת התעשייה בשנים האחרונות.
בדוח הנוכחי הם בחרו להתייחס לתחום ההיי-טק (טכנולוגיה, אינטרנט, מובייל, תוכנה, חומרה) בלבד ולא להכניס את תחום מדעי החיים. כמו כן, הם מתייחסים לחברות בעלות קשר ישראלי הפועלות בחו״ל (כלומר כאלו שהחלו את דרכן כאן ועברו לארצות הברית, או מייסדים ישראלים שבחרו לרשום את החברה בארה״ב מסיבות כאלו ואחרות), אך לרובן ככולן יש הקשר ישראלי פעיל.
המחקר מתבסס על גיוסים, אקזיטים ועסקאות שפורסמו בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה ואינו כולל חברות שהנפיקו ואז נמכרו או עברו מיד ליד כחלק מספירת האקזיטים והסכומים.
המטרה של גיקטיים הייתה ועודנה להביא את המספרים כפי שהם משתקפים במציאות ולנסות לקרוא בין השורות.
2015: הבועה מגיעה גם לישראל
בשנתיים האחרונות אנחנו רואים צמיחה משמעותית בגיוסי הכספים של סטארטאפים בסיליקון וואלי, כמו גם בווליואציות גבוהות ועסקאות רכישה בסכומים שבעבר היו נראים בישראל לעיתים רחוקות. מישראל אמנם כבר יצאו כמה ״חדי-קרן״ (Unicorns, חברות בשווי של מיליארד דולרים ומעלה) מהדור החדש כמו ווייז, טאבולה ואאוטבריין, אבל הנתונים של 2015 משקפים באופן חד-משמעי גדילה משמעותית בכמות ההשקעות, בסכומי הגיוסים, כמו גם בווליואציה הממוצעת להשקעה, מה שמרמז על כך שהאפקט המשפיע על סיליקון וואלי מתחיל לזלוג גם אלינו.
במחצית הראשונה של שנת 2015 הסטארט-אפים הישראלים הצליחו לגייס לא פחות מ-1.64 מיליארד דולרים. רק לצורך השוואה, זה סכום הגבוה ב-65% מהסכום המקביל שגייסו סטארט-אפים ישראלים בחציון המקביל אשתקד, שעמד על 0.99 מיליארד דולרים "בלבד". גם במספר הגיוסים יש עלייה משמעותית, אם כי היא מתונה יותר וצמחה "רק״ ב-38% מהנתון המקביל ב-2014: 224 סבבי גיוס בחציון הראשון של 2015 לעומת 162 סבבי גיוס בחציון המקביל אשתקד.
אם מסתכלים על הסכום הממוצע של כל גיוס בשנים אלו רואים שבמחצית השנה הראשונה של 2015, סכום זה עמד על 7.32 מיליון דולרים, ואילו במחצית הראשונה של 2014 הוא היה 6.11 מיליון דולרים.
תחום הסייבר ואבטחת המידע זכה למספר ההשקעות הרב ביותר במחצית הראשונה של 2015 | צילום: thinkstock
בונים את ה-Scale up Nation
כאשר בוחנים את הגידול בפירוק לשלבים מוקדמים ומאוחרים יותר, מתגלה תמונה אפילו יותר מעניינת.
כמות ההשקעות בשלבים המוקדמים (Early Stage) בחציון הראשון של 2015 (170 גיוסים) גדולה ב-26% מכמות ההשקעות הללו בחציון המקביל אשתקד (134), נתון המצביע על המשך מגמת הגדילה בהשקעות ה-Early Stage ועל כמות גדולה יותר של סטארט-אפים המקבלים מימון בשלב מוקדם. הנתון הזה מקבל חיזוק משמעותי כאשר בוחנים את הגידול בסכום ההשקעות הכולל בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים. בעוד ב-2014 סכום ההשקעות הכולל בשלבים מוקדמים היה כ-230 מיליון דולרים בסך הכל, בחציון הראשון של שנת 2015 הושקעו בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים 298 מיליון דולרים, גידול של כ-30%.
חיבור של שני הנתונים יחד, מעלה שכמות הכסף שזורם להשקעות בשלבים המוקדמים לא רק גדל באופן משמעותי, אלא גם הווליואציות.
אם לרגע חשבתם שהגידול בסיבוב המוקדמים הוא גדול, הרי שבסבבי ה-Growth, חל גידול של 76% בכמות גיוסי ההמשך עבור חברות הנמצאות בשלב הצמיחה בין 2014 ל-2015. בחציון הראשון של 2015, גייסו 54 חברות סכום כולל של 1.34 מיליארד דולרים, לעומת 28 חברות בלבד שגייסו 760 מיליון דולרים בתקופה המקבילה אשתקד. כמות הגיוסים בסבבי ה-Growth אומנם נמוכה משמעותית מכמות סבבי ה-Early אך כמובן שסבבי ה-Growth גייסו כמות נכבדת יותר של כסף.
סבב הגיוס הגדול ביותר במחצית הראשונה של 2015 היה סבב הגיוס של SimpliVity, חברת תשתיות ה-IT של דורון קמפל. במסגרת סבב הגיוס הרביעי שלה (Series D) גייסה החברה השקעה של 175 מיליון דולרים לפי שווי של מיליארד דולרים לפני הכסף. לצורך השוואה, סבב הגיוס הגדול ביותר בתקופה המקבילה אשתקד היה של חברת Kaltura בסך 47 מיליון דולרים "בלבד".
ממוצע של השקעה בחברות בתחילת דרכן (Seed ו-Series A) במחצית הראשונה של 2015 היה 1.75 מיליון דולרים, ובשלבי הצמיחה (מוגדרים במחקר שלנו כ-Series B וצפונה) הוא היה 24.86 מיליון דולרים. במחצית הראשונה של 2014 ההשקעה הממוצעת בחברות ה-Early Stage הייתה 1.71 מיליון דולרים, וממוצע ההשקעה בחברות ב-Growth Stage היה 27.14 מיליון דולרים.
מבחינה של גודל עסקת ההשקעה הממוצעת, אנו למדים כי בין 2014 ל-2015 חל גידול של בסכום הכסף הממוצע שגייסו החברות בשלבים המוקדמים, מה שברוב המקרים מצביע גם על גידול דומה בווליואציות של הסטארט-אפים בשלבים המוקדמים.
האם ה-Series A Crunch גם הגיע לישראל?
מבט לחלוקה הפנימית של סבבי ה-Early Stage מגלה עוד נתונים מעניינים: בחציון הראשון של 2015, סבבי ה-Seed הגיעו לסך של כ-99 מיליון דולרים ב-144 סבבים; סבבי ה-Series A הגיעו לכ-199 מיליון דולרים ב-26 סבבים, וסבבי Series B הגיעו ל-745 מיליון דולרים ב-37 סבבים. לעומת זאת, בחלוקה פנימית נרשמו במחצית הראשונה של 2014 – 111 סבבי Seed בהיקף של 65 מיליון דולרים, 23 סבבי Series A בהיקף של 163 מיליון דולרים ו-13 סבבי Series B בהיקף של כ- 145 מיליון דולרים.
במילים אחרות, סטארט-אפים רבים שהצליחו להלהיב את המשקיעים הפרטיים והקרנות בשלבי ה-Seed, מתקשים לספק תוצאות מוכחות או לשכנע את המשקיעים בכיוון אליו הולך הסטארט-אפ שלהם, כך שנוצרת מעין 'בטן' בגיוסי ההמשך ברמת ה-Series A . אלו שמצליחים לדלג מעל המשוכה הזו ממשיכים ליהנות מאמון המשקיעים, מצליחים למשוך משקיעים חדשים ולגייס בסבב B, יותר כסף בממוצע בכל סבב גיוס. תופעה זו המוכרת גם בשם "משבר הסבב הראשון" או Series A crunch , והיא תקפה גם לסטארט-אפים בוואלי, שמצליחים לגייס סכומים נאים בסבבי ה-Seed אבל מגלים שכדי לגייס לסבב A, הם נדרשים להציג לקוחות וטראקשן או פופולאריות ודרישה, שפעם היו נדרשים רק בסבב B.
בסבבי ה-Seed של המחצית הראשונה של 2015, סכום ההשקעה הממוצע היה 690 אלף דולרים. בסבב Series A זה היה 7.64 מיליון דולרים. בסבב Series B זה היה 20.12 מיליון דולרים. מבחינת המחצית הראשונה של 2014, הנתונים הם אחרים: בסבבי ה-Seed סכום השקעה ממוצעת היה 590 אלף דולרים, בסבב Series A זה היה 7.14 מיליון דולרים, בסבב Series B זה 11.11 מיליון דולרים.
עם הנתונים של 2015, הטיעון המשמעותי בוויכוח של ה-Exit Nation מול Scale up Nation מקבל אגרוף חזק לפנים. הגידול בכמות ההשקעות ב-2015 מפריך את אחת מהטענות החזקות שהועלו כלפי חברות ויזמים ישראלים בשנים האחרונות, לגבי כך שהאחרונים לא באמת יודעים לעשות scaling ולכן ממהרים למכור את הסטארט-אפים עוד בשלבים מוקדמים.
ישראל כ-scale-up nation | צילום: thinkstock
סייבר ניישן
לא במפתיע, התחום שזכה למירב ההשקעות במחצית הראשונה של 2015 היה תחום הסייבר ואבטחת המידע עם 16 סבב גיוסים בסך כולל של 152 מיליון דולרים; בעקבותיו, הגיע תחום האנטרפרייז או התוכנות הארגוניות עם 12 סבבי גיוס בסך 254.2 מיליון דולרים וסוגר את השלישייה, תחום ה-Adtech עם 11 גיוסים בסך כ-194.6 מיליון דולרים.
עקב היותו צעיר יחסית, תחום הסייבר עדיין מלא בהזדמנויות, הן עבור התוקפים שמגלים עוד ועוד פרצות אבטחה וחולשות במערכות הארגוניות שונות והן עבור חברות האבטחה, שנקראות לדגל. אין ספק גם שכל פריצה או דליפת נתונים מתוקשרות מעלות את ערכן ונחיצותן של חברות האבטחה השונות. עם זאת, למרות שמבחינה מספרית אנחנו רואים יותר סבבי גיוס של חברות סייבר, הרי שסך כל הגיוסים גבוה כמעט כפול בתחום התוכנות הארגוניות. הסיבה היא שלרוב מדובר בחברות בשלבים בוגרים יותר עם פתרונות מוכחים, שנדרשות לכספים גדולים יותר כדי להתפתח לשווקים חדשים.
בהשוואה למחצית הראשונה של 2014, החלוקה בין התחומים דומה למדי, אם כי אנחנו רואים זינוק הן במספר הגיוסים והן בהיקף ההשקעות. תחום הסייבר זכה ל-12 השקעות בסך כולל של 84.1 מיליון דולרים ותחום ה-Adtech ל-8 השקעות בסך 57 מיליון דולרים. התחומים הבאים שזכו למס' זהה של השקעות (6) היו תחומי ה-E-Commerce עם סך השקעות של 6.1 מיליון דולרים, Enterprise עם סך השקעות של 115 מיליון דולרים ואחרון חביב Health and Wellness, עם סך השקעות של 35.1 מיליון דולרים.
ה-Exit Nation עדיין פה, אבל בפרופורציות
במקביל לזינוק במספר ההשקעות בשלב הצמיחה, אנו רואים כי היזמים הישראלים לא מוותרים כל-כך מהר על חלום האקזיט. במחצית הראשונה של 2015 נרשם זינוק של 65% במספר האקזיטים עם 33 אקזיטים לעומת 20 אקזיטים במחצית הראשונה של 2014.
סך כל העסקות אמנם ירד מ-7.25 מיליארד דולרים במחצית הראשונה של 2014 ל-2.91 מיליארד דולרים, אבל מדובר על סכום יוצא דופן שנבע ברובו מהאקזיט של חברת הפוקר המקוון Pokerstars של מארק וישי שיינברג שנמכרה ל-Amaya תמורת 5 מיליארד דולרים.
האקזיט הגדול ביותר בששת החודשים האחרונים היה אגב של חברת ClickSoftware שנמכרה ל-Francisco Partners האמריקאית תמורת 438 מיליון דולרים.
הנפקות
בשנה וחצי האחרונות ראינו 9 הנפקות של חברות היי-טק ישראליות (המחקר מתייחס להנפקות ראשוניות של חברות היי-טק ישראליות בלבד, ללא ביו-טק וללא הנפקות שניוניות): 3 מתוכן התרחשו במחצית הראשונה של 2015 ו-2 במחצית הראשונה של 2014 (היתר היו במחצית השנייה).
ההנפקה הגדולה ביותר בששת החודשים האחרונה הייתה של חברת האנרגיה הסולארית SolarEdge, שגייסה 125 מיליון דולרים בנאסד"ק על פי הערכת שווי של 500 מיליון דולרים. במחצית הראשונה של 2014, הייתה זו Varonis Systems שגייסה 106 מיליון דולרים בהערכת שווי של 524 מיליון דולרים.
לכתבה בגיקטיים
עוד בגיקטיים: הקרב על הטי-שירט: למה HP אוסרת על עובדיה להגיע לבושים קז'ואל?
עוד בגיקטיים: כחול לבן: 4 אפליקציות ישראליות חדשות ומומלצות
|
