Forbes Israel Logo

דיוויד נגד גולית: כיצד הפך דווקא הממונה הפורש על ההגבלים לגיבור הטראגי של פרשת מונופול הגז?

1. שכונת גילה

שלשום, בכנס האנרגיה השנתי, נראה פרופ' דיוויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים,
כמי שחרב עליו עולמו לאחר שנקלע לאזור מוכה אסון. יום לאחר התפטרותו המהדהדת
הודה גילה בפני הנוכחים שהוא ככל הנראה האיש הכי לא פופולרי באולם. הוא ידע על
מה הוא מדבר. המארגנים ניסו לגייס לאירוע את יצחק תשובה על תקן של מגנט, אלא שיועצו הפיקח עידן וולס הבין מיד שנוכחותו תלבה את היצרים ותמקד שלא לצורך את העניין ב"ברוני הגז השודדים". בכלל, הגופים העסקיים שבהם חבט גילה נזהרו שלא
לרקוד על הדם. חברות האנרגיה שמחו על ההתפטרות, אבל על אף שביעות הרצון
במגזר לא ירו באוויר יריות שמחה. גם לשרגא ברוש מהתעשיינים, שעימותיו עם גילה היו
מהחריפים ביותר, היו כל הסיבות לפצוח בריקוד הקאן קאן. אלא שגם ברוש התאפק,
ובניגוד לעבר, כש"המליץ" לגילה להסיק מסקנות אישיות, הסתפק הפעם באיחולי
הצלחה בהמשך הדרך.

גילה, שאומץ בחום על ידי הארגונים הירוקים ובהמשך על ידי גופי תקשורת שקודם למינויו כינו אותו כנציג הטייקונים, הפך לגיבור הטרגי של השבוע. הממונה נקלע לתפקידו באמצע 2011 בתקופה המעניינת ביותר, וכידוע, קללה סינית עתיקה מאחלת לשונאים חיים בתקופה מעניינת.


הגיבור הטראגי הולך הביתה. גילה | צילום: יח"צ

בארבע וחצי השנים האחרונות בילה גילה עם חוק הריכוזיות, חוק המונופולים, חוק המזון ומונופול הגז. כל אחד מחוקים אלה מספיק לממונה מן המניין לקדנציה שלמה. הפרופסור לא תמיד ידע מה ההתנהלות הנכונה ומה הדרך הראויה באמת להגברת התחרות. לא אחת הוא הזכיר רקדן טנגו שהולך צעד קדימה ושניים אחורה.

הדוגמה הבולטת היא הרפורמה בגז. מאגר "לווייתן" נחשף במהלך 2010 . אלא שמתחת
לאפו של הממונה נעשו מספר מהלכים, שהפכו בפועל את חברות הגז למונופולים.
בזמן אמת הוא שתק, אבל נקרע בין האחריות לגורל המשק לבין אחריותו למניעת היווצרות
קרטל ולהגברת התחרות. עד סוף 2014 הוא נהג כמבוגר האחראי והסכים להסדרי פשרה
נדיבים עם חברות הגז. לקראת סוף אותה שנה שינה את דעתו בנסיבות שלא התבררו
עד תום, והלך לקיצוניות השנייה. הוא גילה לפתע שההסדר אינו נכון ולא יתרום לתחרות,
והפעיל את האיום המרומז לפנות לבית הדין להגבלים נגד חברות הגז. ייתכן שהתבלבל
ממחיאות הכפיים שקיבל מגורמים כמו שלי יחימוביץ' או זהבה גלאון.

בתחילת 2015 גובש הסדר פשרה מחמיר יותר, אלא שחברות הגז כבר לא היו שם. נובל
אנרג'י איימה בפנייה לערכאות, והחשש היה שסאגת הגז תסתיים בבכי והלוויתן יבלע את
כולם. באוצר ובמשרד ראש הממשלה נלחצו
וביקשו לגבש הסדר פשרה נוסף. מאז אותו
רגע נפרדו דרכיהם של גילה ושל חבריו. לאט ובהדרגה נטשו אותו גורמי המקצוע, ובהם
המשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט ויו"ר רשות החשמל אורית פרקש, שהשתמשו בו להצגת
עמדה בלתי מתפשרת.

בשלב הבא התנתק גילה מ"הפקידות הבכירה" הכוללת את אנשי האוצר ומשרד ראש הממשלה. הוא הפסיק להגיע לישיבות שעסקו בפתרון בעיית מונופול הגז. הוא לא
היה שם כי אף אחד לא היה מוכן לקבל את עמדתו. אפילו גורמים ברשות ההגבלים,
כמו היועץ המשפטי עו"ד אורי שוורץ או הכלכלן הראשי ד"ר אסף אילת חלקו עליו
בנקודות מסוימות.

לאחר ניצחונו החד־משמעי של נתניהו בבחירות קיבלנו ראש ממשלה נחוש בהרבה
לפתור את בעיית הגז. הוא נתן גז ולחץ על אנשי המקצוע במשרדו להאיץ את הטיפול
במשבר. גילה הבין שכללי המשחק השתנו. הוא רצה לוודא את זה סופית וערך סבב
פגישות עם אריה דרעי, שר הכלכלה החדש, יובל שטייניץ, שר האנרגיה החדש, ומשה
כחלון, שר האוצר החדש. מיד לאחר מכן התפטר מבלי להודיע על כוונתו לאף אחד.


קידוח תמר. ראש הממשלה נחוש לפתור את הסוגיה | צילום: יח"צ

האם נהג נכונה? לדעתי, לא, אבל בשל מסכת הלחצים שאליה נקלע קשה לשפוט
אותו. בחודשים האחרונים הוא ניסה לאכוף על משק הגז "פתרונות בית ספר" שיעודדו
להערכתו את התחרות. מדובר בפתרונות שנכונים אולי לאקדמיה, שאליה יחזור לפי
ההערכות. השבוע נפוצו הערכות שהוכחשו כי הוצע לו לשמש דיקן הפקולטה למשפטים
באוניברסיטת ת"א. מה שבטוח, לאחר מועד פרישתו באוגוסט יהיה לגילה יותר זמן לחזור
לתחביבו הישן, והוא הנגינה בגיטרה.

2. פיטורי בזק

בשבוע המטורף שעבר עלינו, האם מישהו זוכר עדיין את סיפור הדחתו של מנכ"ל
משרד התקשורת אבי ברגר? האם מישהו זוכר שערב ההדחה היה אמור ברגר לפגוש את פרופ' גילה (שבינתיים הספיק להתפטר) כדי להתלונן על בזק? האם מישהו זוכר שאחרי הדחת ברגר התחייב שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, שמינה את ברגר לפרק את מונופול בזק, כשבסוף הוא עצמו עמד להתפרק?

ארדן פירק את מונופול בזק בדיוק כמו שכחלון פירק את מונופול הגז. אכן שבוע מטורף.
בתקשורת הועלו כמה ספקולציות כסיבות להדחתו של ברגר, אבל אין ספק שהסיבה העיקרית הייתה מה שזכה לכינוי "הרפורמה בשוק הסיטונאי" – ניצול תשתיות שירותי הטלפוניה של בזק כדי לאפשר למתחרים הצעות אטרקטיביות ללקוחותיהם. הדוחות הכספיים של בזק לרבעון הראשון של 2015 שפורסמו לפני שבוע הוכיחו כי למרות כל הוויכוחים, המונה של החברה ממשיך לדפוק. את התשובה על השאלה מתי הרפורמה תצא לדרך אפשר אולי לקבל בשירות המודיעין של בזק.

לשאול אלוביץ, בעל הבית, ולמנכ"לית שלו סטלה הנדלר יש כל הסיבות בעולם לעכב את שיתוף הפעולה עם המתחרים. מנכ"ל משרד התקשורת המודח, איש פרטנר לשעבר, כעס וחבט בבזק ללא רחם. זה עבד כל עוד נתניהו היה מחוץ למשרד התקשורת. בזק ספגה בשקט עד השבוע. בתחילתו, יומיים לאחר הדחת ברגר, פנתה לבית המשפט העליון והציגה את עמדתה. באי כוחה ממשרד עו"ד פישר בכר לא בררו מילים והסבירו מדוע הרפורמה במתכונתה הנוכחית אינה הוגנת ותפגע בבזק בצורה לא מידתית. לטענתם,
משרד התקשורת התעלם מהמלצות בית המשפט ל"שולחן עגול" לשמיעת טענות
בזק בנפש חפצה. הכביסה המלוכלכת שהצטברה במאבק הוצאה במלוא כיעורה
יומיים לאחר ההדחה. וכך נכתב: "ב־ 7.5.2015 , בעודנו ממתינים
להבהרות משרד התקשורת, הגישה המדינה הודעה מעודכנת המהווה יריית החץ ולאחר מכן סימונה
של המטרה. המשרד סירב לבחון בפתיחות את ההחלטות שהתקבלו והתבצר מאחוריהן".

באי כוחה של בזק לא בחלו במילים וטענו שמשרד התקשורת השתמש בנתונים באופן מגמתי, תוך התעלמות מהטענות ומבקשות ההבהרה של בזק. "כל שעשה משרד התקשורת הוא קיום מספר ישיבות כדי לצאת ידי חובה", כתבו. לטענת בזק, החלטות המשרד גבלו במקרים מסוימים בחוסר סבירות קיצונית והישיבות איתה היו מס שפתיים
כדי לצאת ידי חובה. "הנהלת משרד התקשורת בראשות המנכ"ל ניהלה נגדנו קמפיין הכפשות מתוזמן, שמטרתו הייתה להסיט את הדיונים מהבעיות האמיתיות ברפורמת
השוק הסיטונאי למחוזות אחרים",  נטען בפנייה לבית המשפט, "משרד התקשורת לא נהג בשקיפות לגבי התעריפים וסירב לחשוף את הנתונים הגלובליים. התעריפים שנקבעו עבור
השימוש בשירותי התשתית שלנו לוקים בחוסר סבירות קיצונית. באירופה תעריף
אספקת השירותים כפול מזה שקבע עבורנו משרד התקשורת".

אין לה סיבה למהר. מנכ"ל בזק סטלה הנדלר | צילום: דן לב

בבזק אומרים שמשרד התקשורת התנהל בצורה בעייתית והתעלם מבעיות הנדסיות הכרוכות בהפעלת המערכת הממוחשבת. אם כך, בזק השתמשה בכל התותחים במאבקה נגד הרגולטור. זה היה בהחלט חריג לו הפנייה לבית המשפט לא הייתה מוגשת לאחר
פיטורי ברגר. שופטי העליון אליקים רובינשטיין, יצחק עמית ומני מזוז יצטרכו להחליט מי מהצדדים צודק. ואולי לאחר מינויו הצפוי של מקורבו של נתניהו שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, הגישה כלפי בזק תשתנה וכל המאבק יהפוך למיותר.

3. נגיד שהריבית תעלה

לאכזבתם של רבים מהאנליסטים החליטה הנגידה קרנית פלוג זה החודש השלישי
ברציפות שלא להוריד את הריבית, אלא להשאירה ללא שינוי על 0.1% לשנה. זה כבר היה יותר מדי עבור סוחרי הבורסה, שהעריכו שהריבית תהיה שלילית, שתהיה הרחבה כמותית, ובקיצור – שהבועה המתנפחת בבורסה תזכה לעוד מנת חמצן לצורכי תחזוקתה.

אלא שהנגידה קלקלה את השמחה והסוחרים מתחילים להילחץ. איך יודעים? שערי איגרות החוב ארוכות הטווח ספגו במאי ירידות ניכרות. צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב, מדבר על הבועה לפחות שנתיים, ובסוף מתחיל האוויר לצאת ממנה. בשוק ההון מעריכים שקופות הגמל יסיימו את מאי בתשואה חיובית נמוכה או אפסית. הפעם האחרונה
שבה נרשמה תשואה שלילית הייתה בדצמבר 2014 .

עם כל הכבוד לפלוג, מי שקובעת באמת מה יהיה עם הריבית והבורסות היא הנגידה
האמריקאית ג'נט ילן. השבוע זכינו לקבל ממנה דרישת שלום דרך הסגן סטנלי פישר,
נגיד בנק ישראל לשעבר. פישר, שפרש מהנגידות לפני שנתיים, הוכיח השבוע לא רק את איכותו הפיננסית אלא גם את כישוריו כרקדן. הוא רקד על שתי חתונות ואמר פחות או יותר את אותם הדברים מבלי לשעמם את מאזיניו.

הנגיד לשעבר הופיע כאורח המרכז הבינתחומי בהרצליה ויום לאחר מכן באוניברסיטת ת"א. עם ההומור המושחז הרגיל סיפק הנגיד לשעבר את הסחורה. "המערכת הפיננסית שלכם חזקה ולא התמוטטה במשבר 2008 ", היתמם פישר, כאילו זה לא הוא שהיה נגיד בנק ישראל שהציל בפועל את המערכת הבנקאית. אמרת כנף נוספת: "הלוואי שהייתי יודע
מה הפד (הבנק המרכזי האמריקאי) עומד לעשות, ואם הייתי יודע לא הייתי אומר לכם".

כשנשאל פעם מה יעשה אם יוצע לו לכהן כשר האוצר אמר: "מעולם לא סירבתי להצעת עבודה שלא הוצעה לי". בעניין זה הוא מזכיר את המשקיע האגדי וורן באפט, שידוע באמרות הכנף שזכו לחיקויים על ידי משקיעים מקומיים כמו איתן ורטהיימר. אם נקלף את ההומור מהתוכן, מתברר שפישר מאמין שהריבית בארה"ב תעלה ובתוך שלוש שנים עשויה להגיע ל־ 3.5% . מתי זה יקרה? "השווקים חושבים שזה יקרה בספטמבר,
אבל אנחנו לא קובעים את גובה הריבית לפי תאריכים אלא על פי המידע הכלכלי
שאנחנו מקבלים. אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה, אבל כדי שזה יקרה בצורה מדורגת
אסור לחכות יותר מדי".

החדשה הגדולה היא שהנגיד לשעבר מודה סוף־סוף שהריבית הנמוכה יצרה את
בועת הנדל"ן, כפי שקרה גם במדינות כמו סינגפור ואוסטרליה. בדצמבר 2010 אמר
פישר ש"אם בעוד שנה וחצי יעלו מחירי הנדל"ן ב־ 20% אצטרך להסכים עם העובדה
שיש בועה".
כעת כבר ברור שיש בועת נדל"ן. אומנם פלוג עוד לא מגדירה את שוק הנדל"ן כבועה, אבל מתחילה להביא בחשבון את השפעת הריבית על מחירי הדיור. ואולי זאת גם אחת הסיבות להותרת הריבית ללא שינוי.

כלכלן ורקדן. פישר | צילום: מרק ישראל סלם

4. חיים מעסקה לעסקה

חיים כצמן, הבעלים של קבוצת גזית גלוב, הוכיח השבוע שהוא מיישם את מה שהמליץ נתניהו ומתמקד "בחיים עצמם". חברת סיטיקון שבבעלותו רכשה ב־ 1.47 מיליארד יורו את חברת הקניונים הנורווגית סקטור, שמחזיקה ב־ 20 מרכזים מסחריים באוסלו ובסביבותיה. בעקבות העסקה תהפוך סיטיקון לחברה הציבורית השלישית בגודלה באירופה.

מדוע נורווגיה, שאלתי את כצמן. "מדובר במדינה עם אחת הכלכלות החזקות באירופה.
אין הרבה הזדמנויות ויש חסמי כניסה גבוהים. קיבלנו נכסים מעולים שמתאימים
לפרופיל החברה במחיר המשקף תשואה של 5.5% לשנה. סקטור מייצרת הכנסות נטו של
75 מיליון יורו בשנה". אז אתה משלם 6 מיליארד שקל, כאילו עשית עוד קנייה בסופרמרקט. "אל תתבלבל. אנחנו עוקבים אחרי סקטור זה חמש שנים. המימון ייעשה
ממקורות עצמאיים. חלקו בהנפקת זכויות בהיקף 600 מיליון יורו וכן נשתמש בקווי
האשראי שלנו".

שאלתי את כצמן על עתיד הכלכלה האירופית. "במדינות הנורדיות בצפון אירופה הכלכלה בסדר גמור. היא צומחת ב־ 2% בשנה והתוצר גדל. התעשיות החדשניות לא מפסיקות לייצר. השקיפות שם טובה יותר מרוב מדינות אירופה. גם הכלכלות במרכז אירופה כמו צ'כיה או פולין בסדר גמור". לפני 15 שנה גילית לי שהיעד הבא של גזית, שהתמקדה עד אז בארה"ב, היא אירופה. מה היעד הבא שלכם? מזרח אסיה? "כרגע אנחנו לא מסתכלים לכיוון כי זה קצת רחוק וצריך כוח אדם מתאים. אנחנו מסתכלים על ברזיל, וכבר התחלנו לפעול שם. יש שם כלכלה גדולה ומעניינת הנמצאת לקראת פריצה. מדי שנה בשנה נוספים לאוכלוסיית ברזיל שני מיליון איש. המעמד הבינוני צומח ושוק הריטייל נמצא
בשלבי פריצה. נעשה שם עסקאות נוספות. יש לנו הזדמנות ייחודית ליצור פורטפוליו".

ומה עם השוק הישראלי? יש לכם תוכניות להגדיל את ההשקעות? "חוץ מקבוצת G וחברת א.דורי שבה טיפלנו והחלפנו את ההנהלה יש לנו כאן מעט השקעות. ההשקעה במניות אורמת הייתה אירוע חריג. בראייה הגלובלית שלי יש מקומות אטרקטיביים יותר להשקעה עם מסה קריטית ותשואות גבוהות יותר", אמר כצמן ומפתיע, "אני דואג למשקיעים והפוקוס העיקרי הוא הגדלת החשיפה בחו"ל. בישראל אני שחקן בינוני ולא
יכול להפוך לגדול. אם אקבל הצעות טובות, במחיר מתאים, אשקול למכור את ההשקעות בישראל".

האם הרגולציה היא אחת הסיבות לכך שאתה לא בישראל? "גזית היא חברה ישראלית שמתמודדת עם הרגולציה. אני לא אוהב חלקים ממנה, אבל חוק צריך לקיים. ההחלטות על השקעות בנדל"ן אינן קשורות לרגולציה. גם בפולין ובצ'כיה יש רגולציה. לאחר שאמרתי
את כל זה אני מודה שחוק הריכוזיות השפיע עלינו לרעה. החוק הוא טעות גדולה ומפריע לחברות הישראליות. הוא העמיד אותנו בעמדת נחיתות מול חברות זרות שחוק הריכוזיות לא חל עליהן. לא שמעתי שקוקה קולה העולמית כפופה לחוק. האבסורד הוא שאי.די.בי, שבגללה הומצא החוק, נרכשה בידי משקיע זר עם פירמידה אחרת. בעקבות החוק 70% מההשקעות של הגופים המוסדיים נעשות בחברות זרות ולא ישראליות, וחבל".

האם יש לך הסבר לטירוף מחירי הדירות? "פשוט יש יותר קונים. דירה היא מוצר
השקעה אטרקטיבי ושיטת המיסוי מפלה לטובה השקעות בנדל"ן, לכן יש הרבה
דירות להשקעה. צריך להשוות את שיטת המיסוי למקובל בעולם. אם אני משלם מס
רכוש של 1% לשנה על דירה בחו"ל, אני לא מבין מדוע זה לא קיים בישראל ומדוע צריך
לסבסד תושב חוץ. אני בעד פטור למשפרי דיור והנחה על תשלום מס השבח לאחר
המימוש הסופי, אבל כל האחרים צריכים לשלם. הארנונה שנגבית מתושבי חוץ
מגוחכת. אני גם לא מבין מדוע משכיר דירה צריך לקבל פטור ממס. חייבים למסות את
ההשכרה כמו כל הכנסה אחרת".
מה הנחת העבודה בקבוצת גזית לגבי הריבית השנה? "מה שמשפיע עלי היא הריבית לטווח הארוך, ששם התנודות לא משמעותיות. הריבית לזמן קצר כמעט שאינה רלוונטית. הריבית תעלה אבל אף אחד לא יודע להגיד בכמה. כשקצב הצמיחה בעולם הוא 1% ־ 2% בלבד, ייתכן שהריבית תעלה ב־% ¼ או ב־% ½ בלבד".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.