|
שנת 2015 תיזכר בתור שנת שיא בתעשיית ההייטק המקומית. עם סכום גיוסים הגבוה ב-62 אחוזים מהשנה הקודמת, 69 חברות, שנמכרו בסכום כולל של כ-5.41 מיליארד דולרים וכסף רב שמושקע בחברות בוגרות – היתה זו שנה מוצלחת לסטארטאפים ולמשקיעים כאחד. יותר מכל העידו הנתונים על תהליך ההתבגרות שעבר עולם הון הסיכון הישראלי והרצון של יזמים ושל משקיעים לייצר חברות גדולות ובוגרות במקום לנסות לרשום אקזיט מהיר.
אחת ההוכחות הברורות להתבגרות של עולם הסטארטאפים בישראל הוא שבשנה החולפת נעלם "משבר הסבב הראשון" או ה-Series A Crunch. כזכור, מדובר במצב שבו חברות סטארטאפ רבות מצליחות לגייס כספים בשלבים הראשוניים, אבל אז הן לא עומדות ביעדים שלהן עצמן או של המשקיעים ולא מצליחות לגייס כספים נוספים, כדי לצמוח ולגדול. העלייה בגיוסים של חברות בשלב הצמיחה מעידה שהחברות עצמן יותר ממוקדות ויותר בשלות וגם המשקיעים מוכנים לתת אוויר לנשימה, כדי שהחברות יוכלו להתפתח, לפנות לשווקים חדשים ולקהלים חדשים ולהשקיע במכירות.
קרנות הון-הסיכון משקיעות בגדול בחברות צומחות
הבסיס לכל אקוסיסטם יזמי הוא כמובן ההשקעות בחברות בתחילת דרכן, כלומר שלב ה-Early Stage. בחינה של גיוסים בשלבי הפרה-סיד, סיד וסבב A מגלה שבניגוד לאמונה הרווחת, קרנות דווקא כן משקיעות בסטארטאפים בתחילת דרכם ולא רק אנג'לים. למעשה כל אחת מ-3 הקרנות שממוקמות במקומות הראשונים בדו׳׳ח ביצעה בממוצע 10 השקעות בחברות בתחילת דרכן, כלומר, כמעט השקעה אחת בחודש. הקרן שמובילה את טבלת המשקיעות בשלבים המוקדמים (Early Stage) ב-2015 היא FirstTime עם השקעות בחברות כמו PlayBuzz, TalkSpace ו-LogDog; אחריה, PLUS Ventures עם השקעות דוגמת Rollout.io ו-Knowmail; ו-Carmel Ventures עם השקעות דוגמת Cellwize, enSilo, Credifi ו-Disruptive עם השקעות דוגמת Anodot ו-Docady.
נתונים וגרפיקה: גיקטיים
חברות צומחות
עוברים הלאה בשרשרת המזון של ההון-סיכון אל חברות בצמיחה (שלב ה-Growth). חברות אלו מעסיקות עשרות ולעיתים מאות עובדים, לא פעם במספר מדינות, והיקף ההשקעות בהן עולה בהתאם ונמדד בעשרות מיליוני דולרים. מהבדיקה שלנו עולה כי הקרנות הפעילות ביותר בשנת 2015 בהשקעות בחברות צומחות הן Carmel Ventures, Sequoia Capital, Pitango ו-Innovation Endeavors.
Carmel Ventures, מקבוצת Viola, היא אחת מקרנות ההון סיכון המצליחות והותיקות ביותר בישראל. באוקטובר 2014 היא הודיעה על גיוס של 194 מיליון דולר עבור הקרן הרביעית שלה, כשבין המשקיעים בקרן הרביעית מספר ענקיות סיניות כמו Baidu, Qihoo360 ו-Ping An. הקרן הוקמה ב-2000 והיא מנהלת סכום כולל של 800 מיליון דולר בארבע הקרנות. למרות שהקרן היתה ידועה בעבר כמשקיעה בחברות בשלבים המוקדמים, אנחנו רואים עלייה ניכרת בכמות ההשקעות בחברות Growth השנה (17) לעומת שנה שעברה (6). במילים אחרות, Carmel Ventures ממשיכה ללוות חברות משלב הסיד ועד לצמיחה ולהתפשטות גלובלית. הקרן השקיעה בעיקר בחברות בתחומי ה-Fintech, Adtech ו- Enterprise (כולל Big Data, Cyber Security ו-Cloud), כשבין ההשקעות הבולטות שלהם בשנתיים האחרונות ניתן למצוא את החברות: Payoneer, Outbrain, Perfecto Mobile, Tapingo ו-Optimal+.
Sequoia Capital היא קרן הון סיכון בינלאומית, שפעילה בישראל באופן קבוע מאז 1998. ב-2012 היא גייסה 200 מיליון דולר לצורך השקעות בישראל בלבד. בדומה ל-Carmel, גם Sequoia הרחיבה את כמות ההשקעות שלה בחברות בשלבים מתקדמים מ-6 השקעות ב-2014 ל-11 השקעות ב-2015. ההשקעות של סקויה ב-Growth היו בעיקר בסקטור ה-Adtech אבל היא רשמה גם השקעות ב- Analytics, Fintech, Cyber Security, Enterprise. בין ההשקעות הבולטות שלהם בשנתיים האחרונות ניתן למצוא את החברות: Kenshoo, Moovit, Behalf, Pyramid Analytics ו-Adallom, שנמכרה למיקרוסופט תמורת כ-320 מיליון דולרים.
את המקום השלישי חולקות שתי קרנות הון סיכון: הקרן המקומית Pitango Venture Capital ו-Innovation Endeavors של יו"ר גוגל (סליחה, אלפאבית), אריק שמידט. שתי הקרנות ביצעו 8 השקעות בחברות Growth ב-2015, זאת לעומת 6 השקעות בחברות Growth במהלך 2014 של Innovation Endeavors ו-2 של Pitango. מבחינת תחומי פעולה, השקיעה קרן Innovation Endeavors בעיקר בחברות בתחום ה-Video, ה-E-Commerce, Cloud , Cyber Security ו-Analytics עם השקעות כמו Qwilt, illusive Networks ו-Yotpo; בעוד ש-Pitango התמקדה בעיקר בחברות בתחום ה- Fintech, Analytics וה-Video עם השקעות כמו Optimal+, LifeBond ו-Via. כאשר אנחנו משווים את פעילות הקרנות השונות בשנתיים האחרונות, אנחנו רואים שהקרנות שהובילו ב-2014 כמו Bessemer Venture Partners, Marker ו-Gemini Israel Ventures לא הופיעו בראש הרשימה ב-2015. אגב, לקרן Gemini Israel Ventures יש תירוץ נהדר להיעדרות שלה השנה. היא פשוט התפרקה באמצע 2014 לאחר שנכשלה בגיוס לקרן החמישית שלה.
נתונים וגרפיקה: גיקטיים
הנפקות
מדד אחר שמאפיין אקוסיסטם בוגר הוא כמובן מספר החברות שיוצאות להנפקה; אם ב-2014 ראינו 11 חברות שהפכו ציבוריות, הרי שב-2015 זינק המספר ב-82 אחוזים עם 20 חברות שיצאו להנפקה. כאשר בודקים את הנתון המרשים בחלוקה לקרנות, אנחנו רואים שיוויון מוחלט בין הקרנות כשלכל אחת מהן בפורטפוליו חברה אחת שהנפיקה בשנה החולפת.
נתונים וגרפיקה: גיקטיים
קרנות תאגידיות
עוד שחקן מעניין באקוסיסטם הישראלי הן הקרנות התאגידיות, אותן זרועות ההשקעה של התאגידים הגדולים, שמשקיעות סכומים לא מבוטלים בסטארטאפים. בעוד מטרת הקרנות היא החזר ההשקעה במכפיל גדול ככל האפשר, אם אפשר גם כמה שיותר מהר, הרי שהקרנות התאגידיות משקיעות אסטרטגית בחברות מתחומים שמשיקים לתחומים בהן חברות האם עוסקות. חוץ מהרווח העתידי, המטרה של הקרנות הללו היא לפתח טכנולוגיות ומוצרים שישלימו את מוצרי הליבה של חברות האם או יעשו שימוש במוצרים שלהן.
את רשימת הקרנות התאגידיות מובילה השנה, בדיוק כמו ב-2014, קרן Intel Capital של ענקית השבבים, עם 5 השקעות בחברות ישראליות ב-2015 ביניהן Interlude, Sckipio ו-Parallel Machines. אחריה נמצאת Comcast Ventures של חברת הכבלים האמריקאית ואחר-כך Cisco Investments ו-Samsung Ventures – כשלכל אחת 4 השקעות בסטארטאפים ישראליים בשנה החולפת.
נתונים וגרפיקה: גיקטיים
דיסקליימר: על מנת להגיש לכם את דירוג המשקיעים הישראלים של שנת 2015 שילבנו בין מידע הזמין באופן ציבורי לבין מידע שנמסר לנו ישירות ממשקיעים ומסטארטאפים. למרות שאחוז ההיענות של משקיעים וסטארטאפים לבקשתנו היה גבוה ביותר, לא כל המשקיעים ששים תמיד לשתף את כל המידע על השקעותיהם. על מנת לכבד את רצונם – איננו חושפים פרטים ספציפיים אודות השקעות שלא פורסמו בעבר לציבור הרחב אלא מתייחסים לסך כל הנתונים. עם זאת, ייתכן שישנם פערי מידע בשל חוסר היענותם של משקיעים.
לכתבה בגיקטיים
עוד בגיקטיים:
נורווסט מגייסת 1.2 מיליארד דולר לקרן חדשה שתשקיע גם בישראל
גיוס: BlueVine הישראלית מגייסת 40 מיליון דולר כדי לשלם לכם בזמן
שיתוף מידע בסטארטאפ ואיך בונים דשבורד פנימי שיעשה את העבודה
|
|
