Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

דירוג פורבס: קרנות הפנסיה הטובות ביותר בישראל

לראשונה בישראל, בשיתוף פעולה מיוחד עם חמשת הבנקים הגדולים במדינה - הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי - בחן פורבס מיהן קרנות הפנסיה המומלצות ביותר להשקעה. במילים אחרות: איפה בדיוק ...
הדר חורש

לראשונה בישראל, בשיתוף פעולה מיוחד עם חמשת הבנקים הגדולים במדינה – הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי – בחן פורבס מיהן קרנות הפנסיה המומלצות ביותר להשקעה. במילים אחרות: איפה בדיוק כדאי לכם לשים את החסכונות שישמשו אתכם החל מיום פרישתכם ממעגל העבודה.

הבדיקה, שהתבססה על חוות דעתן של מחלקות הייעוץ הפנסיוני של חמשת הבנקים, מגלה כי מוטב שתשקיעו את כספכם באחת מארבע קרנות הפנסיה הבאות, לפי הדירוג הבא: 

אל המקום הראשון הגיעו “הראל גלעד״, המנוהלת על ידי קבוצת הביטוח הראל, ו״מיטבית״, המנוהלת על ידי “כלל ביטוח״. בפער קטן אחריהן צועדת “מקפת אישית״, המנוהלת על ידי חברת הביטוח מגדל. ולבסוף, “מבטחים החדשה״, המנוהלת על ידי חברת הביטוח מנורה. 

ארבע קרנות הפנסיה המובילות (להגדלה לחצו על הטבלה):

מיטבית: לקרן 285 אלף עמיתים פעילים והיא מחזיקה ב־18% מהשוק. הקרן נוצרה מאיחוד של קרן הפנסיה ההסתדרותית מיטבית שנוהלה במסגרת קרנות קג״מ עם קרן הפנסיה עתודות בבעלות משותפת של כלל, בנק הפועלים, מבטח שמיר וביטוח חקלאי.

מבטחים החדשה: 460 אלף עמיתים ו־37% נתח שוק. הגדולה בקרנות הפנסיה. נרכשה ב־2004 מידי ההסתדרות על ידי חברת הביטוח מנורה.

מקפת החדשה: 600 אלף עמיתים פעילים ו־24% נתח שוק: נוצרה ממיזוג של ארבע קרנות פנסיה ובמרכזה קרן הפנסיה ההסתדרותית לשעבר מקפת. לקרן מוזגו גם קרנות הפנסיה החדשות תאוצה יוזמה ותנופה.

הראל גלעד: 266 אלף עמיתים פעילים ו־17% נתח שוק. הוקמה במיזוג נתיבות, עתידית אישית, עדי והראל פנסיה. למרות היותה קרן פנסיה חדשה יחסית, נהנית הראל גלעד מצמיחה מהירה יחסית בשוק.

חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן

בחמש השנים האחרונות הציגה קרן מיטבית תשואה מצטברת של 53%, הראל גלעד הציגה תשואה מצטברת של 53.6%, מקפת אישית: 46.85% ומבטחים: 45.51%. מדובר בתשואות חריגות בענף, שהושגו בעיקר בזכות ירידת הריבית ועליות השערים החדות בשוק איגרות החוב בשנה האחרונה. בשנה הקרובה צפויה להיות תנודתיות גבוהה יותר בתשואות קרנות הפנסיה ועמה עשויים לצוץ הבדלים משמעותיים יותר בתשואות.

“סוד הצלחתנו בהשקעה אינו קשור בהשקעה אחת מסוימת, אלא בחלוקה נכונה של תיק ההשקעות של הקרן״, אומר דורון גינת, משנה למנכ״ל בקבוצת הביטוח הראל. “זיהינו נכון את המגמות בשוק והשתמשנו נכון באיגרות החוב המיועדות המונפקות על ידי הממשלה”.

ניר מורוז, מנכ״ל “כלל עמיתים״ המנהלת בין היתר את השקעות “מיטבית״, מסביר כי התשואות על הנכסים בתיק הושפעו לטובה מהחלטות שקיבלו מנהלי ההשקעות ערב המשבר הפיננסי שפרץ ב־2008. “זיהינו את הסכנות ונזהרנו מלהשקיע באיגרות חוב מפוקפקות, בנדל״ן ובבנקים. גם בהמשך ניהלנו השקעות זהירות, במחשבה לטווח ארוך תוך בדיקה יסודית של החברות״. וגם קצת מזל לא הזיק לאף אחד: בחודש שעבר קצרה מיטבית גם פירות השקעה קטנה ורווחית בסטארט־אפ “ווייז״ שנמכר לגוגל. ההשקעה בוצעה באמצעות קרנות הון סיכון שכלל שותפה בהן. 

חברות הביטוח המציעות קרנות פנסיה הן הראל, הפניקס, איילון, כלל, מנורה ומגדל. בתי ההשקעות המנהלים קרנות פנסיה הם פסגות, אלטשולר־שחם, הלמן אלדובי, דש (שהתמזגה באחרונה עם מיטב) ואקסלנס. באופן מובהק, קרנות הפנסיה המנוהלות על ידי חברות הביטוח מומלצות יותר על ידי הבנקים.


השקעות זהירות. מימין: ניר מורוז (כלל עמיתים) ודורון גינת (הראל) | צילום: יח”צ

ההצלחה השיווקית הגבוהה של קרנות הפנסיה המנוהלות על ידי חברות הביטוח אינה מקרית: תחום הפנסיה הוא ענף ביטוחי וחברות הביטוח היו מאורגנות טוב יותר לכניסה לענף, עם פיתוח כלים שיווקיים ושירות לקוחות. שתיים מחברות הביטוח הצליחו להשתלט על המותגים הוותיקים והמוכרים של קרנות הפנסיה הוותיקות: מגדל משווקת את “מקפת החדשה״ – קרן פנסיה שרכשה מוניטין טובים גם בניהול הסתדרותי, מנורה משווקת את “מבטחים החדשה״. חברות הברוקרים היו חסרות ניסיון בשירותים הקמעונאים. על פי ההערכות, בעתיד יגבר קצב המיזוגים בין הקרנות, זאת מאחר שנראה כי אין בענף מקום ליותר מעשר.

הבדיקה: לא על התשואה לבדה

התשואה היא אמנם המדד העיקרי של יועצי הפנסיה בהשוואה בין הקרנות ומנהלי הפנסיה, אך לא המדד היחיד. מחלקות הייעוץ שהקימו הבנקים בעקבות הרפורמה בענף בוחנות את ההשוואה לאורך זמן (לרוב שלוש עד חמש שנים), את תנודתיות התשואה, גודל והרכב תיק ההשקעות, מספר המבוטחים, הרכב האוכלוסייה המבוטחת ומדיניות הקרן בנוגע לצירוף מבוטחים חדשים.

הרפורמה בענף הפנסיה הלאימה את קרנות הפנסיה הוותיקות שנוהלו על ידי ההסתדרות ונסגרו למצטרפים חדשים לאחר שצברו גירעונות ענק ונזקקו לתמיכה ממשלתית כדי לאזן את עצמן. קרנות הפנסיה הוותיקות מנוהלות כיום על ידי חברת הניהול הממשלתית “עמיתים״ ומציעות לחברים בהן את התנאים הטובים ביותר בענף, בזכות הסכמים מיוחדים שנחתמו בין המדינה להסתדרות וריבית מועדפת המשולמת להן על ידי משרד האוצר. 

מאז מארס 1995 יכולים מצטרפים חדשים להצטרף לקרנות פנסיה חדשות בלבד. הקרנות החדשות מנוהלות על ידי חברות ביטוח וחברות ניהול פיננסיות פרטיות, והן פועלים על בסיס איזון אקטוארי. כלומר, זכויות המבוטחים הפורשים נקבעות אך ורק על פי סכומי ההפקדות שצברו והתשואה עליהן.

התשואה על ההפקדות נקבעת על פי התשואה על ההשקעות, בניכוי דמי הניהול ועיקרון הערבות ההדדית, המכונה גם “הסיכון הדמוגרפי״. בעוד שהתשואה על ההשקעות ודמי הניהול קלים מאוד למדידה, עיקרון “הסיכון הדמוגרפי״ קשה יותר למדידה וההערכה. הסיכון נובע מסטיות בסטטיסטיקות התמותה והתביעות האחרות נגד קרן הפנסיה. כאשר הסטייה מהממוצע היא “לרעת קרן הפנסיה״, כגון במקרים של ריבוי פטירות בגיל גבוה מתוחלת החיים הממוצעת או תביעות נכות ושארים במספר גדול, נושאים העמיתים האחרים של הקרן בהוצאות העודפות, ותשואת ההשקעה שלהם יורדת ללא קשר לאיכות ההשקעות שעושה הקרן ודמי הניהול.

בנוסף, המשקל שנותנות מחלקות הייעוץ לגודל קרן הפנסיה אינו אחיד. חלק מהבנקים מביאים בחשבון שהקרנות הקטנות מבטיחות את יציבותן באמצעות מבטחי משנה ובכך מתקזז חיסרון הגודל. בנקים אחרים מעדיפים להתעלם מגורם ביטוחי המשנה ומדרגים את הקרנות הקטנות במיקום נמוך. “אי אפשר להתייחס לחברת ביטוח קטנה המבטחת את עצמה בביטוח משנה כאל חברת ביטוח המבססת את היציבות על גודלה. חברה קטנה עלולה להידרש להפעיל את ביטוח המשנה שלה יותר מפעם אחת, ולאחר שהיא מפעילה אותו היא עלולה להתקשות לבטח את עצמה בשנית, או שהביטוח הנוסף יהיה יקר הרבה יותר וייפגע בתשואה שלה״.


*. השוואת קרנות פנסיה חדשות על פי ביצועים בחמש השנים האחרונות.
*. הסדר הוא מלמעלה למטה, לפי תשואה מצטברת.
*. פסגות החלה לפעול רק לפני כשנתיים, ולכן אין התייחסות לביצועיה.

לשינויים בסטטיסטיקת התביעות יכולה להיות כמובן גם השפעה חיובית על תשואת הקרן. יועצי הפנסיה של בנק לאומי מוסיפים על מדדים אלה מדדי ניהול ותפעול, המתייחסים בין היתר ליעילות השירות. 

בהתאם לחוק המספרים הגדולים, הסיכון לסטיות בסטטיסטיקת התביעות קטן ככל שקרן הפנסיה גדולה יותר, ולכן נוטים היועצים להמליץ כמעט אך ורק על קרנות הפנסיה הגדולות, בעוד שסיכויי ההצטרפות של קרנות חדשות לשוק הם קטנים מאוד. כיום מתחרות על כספי העמיתים לא פחות מ־13 קרנות פנסיה, חלקן קטנות מאוד, עתירות סיכון ומתקשות לאזן את עצמן. מרבית מנהלי הקרנות מנהלים יותר מקרן אחת. כמו כן, קיימות עשר קרנות פנסיה נוספות, המכונות “כלליות״. קרנות אלו אינן זכאיות ל״רשת ביטחון״ ממשלתית, ומוצעות בעיקר למי שמיצו את ההפרשה המאושרת לקרן פנסיה רגילה.

נשארו בחוץ: הקרנות הקטנות

מדירוג הקרנות של הבנקים ומטבלת התשואות בשלוש השנים האחרונות עולה כי הבנקים אינם נוטים להמליץ על קרנות הפנסיה הקטנות, על אף שהתשואה המצטברת שלהן בשלוש השנים האחרונות היא לעתים קרובות גבוהה מזו של הקרנות הגדולות. עיקר הייעוץ של הבנקים מתמקד בהתאמת מסלול הפנסיה ללקוח, מבין המסלולים שמציעות חברות הפנסיה הגדולות. עם זאת, יש לציין שהבנקים אינם היועצים היחידים בשוק לביטוח פנסיוני וכל עוד מתעכבת הקמתה של המסלקה הפנסיונית (מערכת מידע שעתידה לקשר בין כל השחקנים בשוק החיסכון הפנסיוני), הם אינם המשפיעים העיקריים על השוק. על פי הסכם עם האוצר, פועלים במקומות העבודה סוכני ביטוח כיועצים פנסיוניים, אולם גם הם נוטים לרוב להמליץ על קרנות הפנסיה המנוהלות על ידי חברות הביטוח הגדולות, וכמעט לעולם לא על קרנות פנסיה המנוהלות על ידי ברוקרים פרטיים. 

יאיר לוינשטיין, מנכ״ל קופות הגמל וקרנות הפנסיה של אלטשולר־שחם, מסביר שמערכות הייעוץ שהקימו הבנקים בנויות באופן המשאיר את הקרנות הקטנות בחוץ. “המודלים אינם כוללים קרנות המנהלות פחות ממיליארד שקל, וזה משאיר את כל הקרנות הקטנות בחוץ״, הוא אומר. “בפועל, מתנהלת התחרות בענף בין ארבע או חמש קרנות״.

לדברי לוינשטיין, “ענף קרנות הפנסיה הפך לאחד הענפים הכי ריכוזיים במשק״. הוא מסביר כי הקרנות הקטנות מתקשות לשרוד, בעיקר נוכח ההתכווצות המתמשכת בעמלות. “הכדאיות בניהול קרן פנסיה קטנה כמו שלנו היא קטנה מאוד״, אומר לוינשטיין. “אבל אנחנו ממשיכים להפעיל אותה, מפני שהיא חלק מסל מוצרים פיננסיים שאנחנו מנהלים”.


בצלאל צוקר מנכ”ל מקפת | צילום: יח”צ

“אין כל הצדקה לקיומן של 13 קרנות פנסיה, ואני לא מבין כיצד קרן פנסיה המשרתת פחות מ־300 אלף עמיתים יכולה להמשיך להתקיים״, אומר בצלאל צוקר, מנכ״ל קרן הפנסיה “מקפת״. עם זאת, אומר צוקר, התחרות שמחוללות ארבע קרנות הפנסיה המובילות את הענף היא חזקה ביותר. “העובדה היא שהעמלות נשחקות, ואנחנו רואים קרנות שמוכנות להציע מחירי רצפה במכרזים גדולים, כמו מכרז הפנסיה של משרד הביטחון״, הוא אומר. “המצב בביטוח הפנסיוני ובביטוח בכללו אינו טוב: אנחנו נדרשים להתייעל, בחלק מהחברות הגדולות מפטרים ואם תימשך השחיקה ייתכן שנתקשה לשמור על רמת השירותים שאנחנו מספקים היום למבוטחים״.

הבנקים אינם נוהגים כך מנימוקי אפליה: קרנות הפנסיה הגדולות יותר נהנות מחסינות גבוהה מפני זעזועים בענף. על פי הוראות הממונה על שוק ההון, קרנות הפנסיה הקטנות מחויבות לבטח את עצמן בביטוחי משנה מפני אירועים חריגים. ביטוחים אלה מקנים אמנם יציבות גם לקרנות הקטנות, אולם יש להם עלות הפוגעת בתשואות הקרנות. עם זאת, גם כאשר ביטוח המשנה פותר את בעיית יציבות קרן הפנסיה הקטנה, נמנעים מרבית הבנקים מלהעניק לה מיקום גבוה ברשימת מסלולי הפנסיה המומלצים.

פרויקט מסלול: דרוש סדר

על אף שעברו שנים רבות מאז הוכרזה הרפורמה בענף הביטוח, שנועדה להגביר את התחרות והיעילות בענף, עדיין לא הוסדרה בעיית הייעוץ והשיווק של קרנות הפנסיה. המבחר מבלבל ומורכב, התקשורת מלאה אזהרות מפני הסיכון הגבוה לירידה ברמת החיים אחרי גיל הפנסיה, הרעה בתנאי החיסכון באפיק הפופולרי של ביטוחי המנהלים מגבירה את העניין בקרנות הפנסיה, ועדיין, לצד הלקוח – שכיר או עצמאי – אין יועץ אמין שניתן לסמוך עליו. הייעוץ הבנקאי כמעט נעלם בעוד שסוכני הביטוח במקומות העבודה הגדולים נתפסים לעתים קרובות כמחויבים לחברת הביטוח ש״עובדת איתם״ ופחות לצד החוסך. 

אז נכון, כל מבוטח/ת פנסיה יכול/ה לגשת לכל המידע שמציעות הקרנות על מסלולי הפנסיה השונים והביטוחים המשלימים והכלולים בהם. הצרה היא שלמי שאינו מומחה פנסיוני אין כלים לבחור באופן מושכל את מסלול הפנסיה המתאים לו ביותר. אחרי הכל, מדובר ביותר מ־100 מסלולים שונים ובמספר דומה של ביטוחים ומסלולים משלימים לרכיבי שכר שאינם מבוטחים מסיבות שונות בפנסיה. 

בעבר, היועצים הפנסיוניים המסורתיים היו סוכני הביטוח. מאז הרפורמה בשוק ההון נכנסו לשירותי הייעוץ הפנסיוני גם הבנקים, אולם הביקוש למחלקות הייעוץ המשוכללות שהקימו קטן מאוד. הבנקים גם אינם יוצאים מגדרם, אם לנקוט בלשון המעטה, כדי למשוך את הפונים. אחת הסיבות לכך היא הטענה של הבנקים על כך שעמלות הייעוץ נמוכות מאוד, בסך 0.25% מההפקדות של הלקוח שהחליט לפעול באמצעות מערכי הייעוץ שלהם. עם זאת, בימים אלה בוחנים באגף שוק ההון באוצר את מבנה התגמול וייתכן שבעתיד יוכנסו בו שינויים.

הגורם המשפיע ביותר על בחירת קרנות הפנסיה הם סוכני הביטוח אשר ב”הסדר״. סוכנים אלה פועלים במקומות עבודה ומספקים שירותי ייעוץ לעובדים. אולם סוכנויות ביטוח אלה קשורות בחברות ביטוח ולעתים קרובות נמצאות בקשרי בעלות ושליטה עם חברות הביטוח. במקרה או לא מצורפים מרבית העובדים המאורגנים במקומות עבודה לקרנות פנסיה המנוהלות על ידי חברות הביטוח, כלומר קרנות הפנסיה הגדולות. 

ההשקעה באיגרות חוב ממשלתיות בריבית קבועה עשויה להיות מגבלה על קרנות הפנסיה בתקופות בהן הריבית גבוהה, אבל בשנים האחרונות – בהן הריבית על איגרות החוב הממשלתיות אפסית – רשת הביטחון שמעניקה הממשלה לקרנות אלה שווה זהב. בשלוש השנים האחרונות צברו קרנות הפנסיה המוגנות תשואה ממוצעת העולה במצטבר ב־5% על תשואת קרנות הפנסיה הכלליות, שאינן זכאיות לרכוש את איגרות החוב המיוחדות.

ייעוץ בנקאי: לא משתלם

בתחרות על הייעוץ לשכירים ידם של הבנקים על התחתונה: עובד יכול כמובן להיכנס לסניף ולקבל ייעוץ בבחירת מסלול פנסיוני. הייעוץ ניתן לו ללא תשלום. אבל תמורת הייעוץ אמור הבנק לקבל עמלה, שנגזרת מדמי הניהול שגובה קרן הפנסיה. על מנת לעמוד בתשלום, נמנעת קרן הפנסיה מלהעניק את העמלות המקובלות בענף ללקוח המקבל דמי ייעוץ מהבנק, ובפועל ישלם הלקוח לקרן דמי ניהול גבוהים יותר מאלה שהיה משלם אלמלא ביקש את הייעוץ. הפרשי המחיר הופכים את הייעוץ הבנקאי לכמעט בלתי משתלם מבחינת הלקוח. 

אבל זה לא המכשול היחיד שגרם לבנקים לצמצם מאוד את פעילותם בתחום: אם כבר התעקש הלקוח להתייעץ, יקבל הבנק את עמלתו בשיעור 0.25% מהפרמיה רק לאחר שהעובד יודיע במקום עבודתו על העברת חסכונותיו הפנסיוניים לאפיק שהומלץ על ידי הבנק. אולם כאשר יגיע העובד למקום העבודה, הוא יפגוש בסוכן הביטוח האמור גם הוא לייעץ לו ולטפל במסמכי העברת קרן הפנסיה. כמו הבנק, גם הסוכן יקבל עמלה תמורת ייעוץ לעובד. בדרך כלל ישכנע הסוכן את העובד לפעול על פי עצתו, וכך היועץ הבנקאי שעמו נפגש הלקוח יום קודם לכן ואמנם עשה את עבודתו, לא יקבל את עמלתו. לפיכך, במקום “לבזבז את זמנם״ נמנעים הבנקים מלשווק את מרכולתם ברבים, מצמצמים את מחלקות הייעוץ ומחכים לפתרון שיאפשר תחרות חופשית.

אחד האמצעים האמורים לפתור את הבעיה הוא הקמת המסלקה הפנסיונית שאמורה להתחיל לפעול בחודש הבא. המסלקה היא מערכת ממוחשבת המספקת לכל היועצים מידע על כל אפיקי הפנסיה הקיימים והאפשרויות העומדות בפני הלקוחות. המערכת תאפשר לבנק המייעץ לבצע מיידית את העברת המבוטח ותשלומי המעביד לקרן הפנסיה ולמסלול שנבחר, ללא צורך בפניית העובד למקום העבודה. המסלקה הפנסיונית הייתה אמורה לצאת לדרך החודש (יולי), אולם הפעלתה ככל הנראה תידחה במספר שבועות עקב סיבות טכניות. במקביל, מתכנן הממונה על שוק ההון לשנות את שיטת העמלה לבנקים, באופן שיאפשר ללקוחות ליהנות מהנחות מבלי שעמלת הבנק תיפגע. 

אולם גם לאחר שהמסלקה תחל לפעול, סביר להניח שתעבור תקופת הסתגלות לא פשוטה, שרק בסופה יוכלו הבנקים להציע ייעוץ בקנה מידה שניתן יהיה להסתמך עליו. בינתיים, לפחות לפי בדיקתנו את הלך הרוח במחלקות הייעוץ הבנקאיות, קשה לומר שהיועצים ממתינים בדריכות לקראת עידן חדש בפנסיה.

כך תבחרו את המסלול המתאים לכם

לצד הבחינה המדוקדקת של הקרנות המובילות, יש לקחת בחשבון כי עיקר משימתם של יועצי הפנסיה בבנקים היא לאו דווקא בחירת הקרן, אלא התאמת מסלולי הפנסיה למבוטח. מידת ההתאמה של התוכנית לצורכי המבוטח חשובה לעתים אף יותר מבחירת קרן הפנסיה.

כל אחת מהקרנות מציעה כעשרה מסלולים שונים להתאמה אישית. ההתאמה מתייחסת בעיקר לגיל המבוטח: מסלולים למבוטחים צעירים מתאפיינים בהשקעות באיגרות חוב ארוכות טווח ומניות. השקעות אלה תנודתיות בטווח הקצר, אבל אמורות להבטיח תשואה משופרת בטווח הארוך, כאשר המבוטחים יבקשו לצאת לפנסיה. 

בחירת מסלול הפנסיה צריכה להתחשב גם במצבו/ה המשפחתי והתעסוקתי של המבוטח/ת, ובניית מרכיבי ביטוח סיכונים (“ריסק״) על פי צורכיו/ה. קרנות הפנסיה החדשות מאפשרות לבטח שכר המגיע עד תקרה של פי שניים מהשכר הממוצע במשק (כ־19 אלף שקל לחודש). עד לסכום זה ניתן לבטח את השכר בקרן פנסיה הנהנית מהבטחה חלקית (30% מהשקעותיה) של תשואה על ידי הממשלה, המנפיקה לקרנות אלה איגרות חוב בריבית מובטחת ומועדפת של 4.9% לשנה בתוספת הצמדה.