דמוקרטיה בנוסח שלדון אדלסון: "אני נגד עשירים שמשפיעים על בחירות"

לא הוגן שמתייחסים אליי כך. שלדון אריסון | צילום: רויטרס

לא רק בישראל מותחים ביקורת על האופן בו מתעקש איש העסקים שלדון אדלסון להתערב בפוליטיקה. גם מעבר לים הוא זוכה למנת ביקורת על האופן בו הוא מנסה להביא, באופן אישי, לבחירתו של ניוט גינגריץ', המתמודד על ראשות המפלגה הרפובליקאית במרוץ לנשיאות ארה"ב.

"האנשים האלה קנאים, או סתם טיפוסים שמותחים ביקורת על כל דבר. הם אוהבים ללכלך על אחרים", אומר אדלסון לפורבס. "זה לא הוגן שכך מתייחסים אליי – אבל זה לא יעצור אותי. ייתכן שאתן 10 מיליון דולר או 100 מיליון דולר לגינגריץ'".

11 מיליון דולר שכבר הזרים לטובת המועמד, הפיחו חיים בהכרזתו הדועכת של גינגריץ' על התמודדות במרוץ לנשיאות. ואדלסון גם יכול להרשות לעצמו להיפרד מסכומים כאלה: עם שווי נטו של 25 מיליארד דולר לערך, מדובר בכ־0.044 אחוז מהונו. אם היה מדובר באיש בשווי מיליון דולר, זה היה כאילו נפרד מ־440 דולר, או בילה שני לילות בקזינו Venetian של המיליארדר. אדלסון יכול בקלות לממן מסע בחירות שלם בהיקף של מיליארד דולר, ואפילו לא להרגיש את זה.

האם זה הוגן? "אני נגד זה שאנשים עשירים ישפיעו או ינסו להשפיע על הבחירות", הוא מושך בכתפיו. "אבל כל עוד ניתן לעשות זאת, אני הולך לעשות את זה, כי אני יודע שאנשים כמו ג'ורג' סורוס עשו זאת במשך שנים, אם לא עשורים, והם נשארים מחוץ לרדאר באמצעות יצירת רשת תאגידים שבאמצעותם הם מעבירים כספים.

"אני לא מתבייש בהשקפת העולם שלי. נתתי את הכסף משום שאין דרך חוקית אחרת לעשות זאת. אני לא רוצה לעבור דרך עשרה תאגידים שונים כדי להסתיר את שמי. אני גאה במה שאני עושה, ואני לא מנסה להתחמק מההכרה".

הפחד מהסוציאליזם

טועים אלו המקטלגים את החסות שהוא נותן לגינגריץ' ולרפובליקאים אחרים כהשקעה למען מטרה אחת (הוא מגן על ישראל בלהט – אשתו ישראלית, בניו הצעירים מחזיקים בדרכונים ישראליים). לאיש ששוויו זינק במהלך ממשל אובמה יותר מכל אמריקאי אחר (לרבות מארק צוקרברג), יש גם מניעים כלכליים.

"מפחיד אותי זה המשך של הכלכלה הסוציאליסטית, שאותה אנו חווים כבר כמעט ארבע שנים. זה מפחיד אותי משום שהחלוקה מחדש של העושר מובילה ליותר סוציאליזם, ולחיזוק של השליטה של הממשלה בחיי האנשים. מפחיד אותי זה שאנשים יעדיפו להתנער מאחריות לחייהם: פשוט תנו לממשלה לדאוג לכל ואני אלך לדוג, או אפסיק לעבוד".

"אני רואה איך הדברים שהפכו את המדינה הזאת לנהדרת, מופחתים עכשיו להעתקת הדברים שהופכים מדינות אחרות לפחות נהדרות… וחושש מהמגמה שבה עוד ועוד אנשים מפתחים נטייה לרצות לקבל, במקום שיהיו מעוניינים לתת.

"אנשים פחות מוכנים לחלוק. פחות פילנתרופים צומחים בינינו, והציפיות מהממשלה הולכות וגדלות. אני מאמין שהאנשים יתעשתו ולא יתנו יד לשאיפות הסוציאליסטיות של הממשל הנוכחי. זאת לא תהיה דמוקרטיה סוציאליסטית, משום שזאת לא תהיה דמוקרטיה".