Forbes Israel Logo

דרמה בבג"ץ: מתווה הגז בוטל בשל פסילת סעיף היציבות

בוטל מתווה הגז: המתווה הקיים נפסל, לפחות בעוד שנה, כך קבעו הערב (ראשון) שופטי בג"ץ. השופטים קבעו שהחלטת הממשלה לא חוקתית וכי סעיף היציבות הרגולטורית אינו יכול לחייב ממשלות עתידיות והוא עומד בסתירה לדמוקרטיה.

הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"צ מסרו את החלטתו בעתירות נגד מתווה הגז הטבעי שחתמה הממשלה עם חברות קידוחי הגז דלק ונובל אנרג'י. חודשיים חלפו מאז הדיון הראשון בעתירות בו התעקש ראש הממשלה נתניהו בעצמו, המשמש גם שר הכלכלה, להופיע בפני בג"צ ולהגן על המתווה בעיקר מנימוקים ביטחוניים ומדיניים.

העותרים, שורה של ארגונים חברתיים וסביבתיים בהם התנועה לאיכות השלטון ואדם, טבע ודין, נתלים בהערות השופטים למדינה בדיון הראשון כי עדיף לממשלה להעביר את "סעיף היציבות" בחקיקה בכנסת. מדובר על מעין תעודת ביטוח שניתנה לחברות הקידוחים על ידי הממשלה לפיה תנאי המתווה – ובכלל זה המיסוי והמכסות לייצוא גז טבעי – לא ישונו בעשור הקרוב. היינו, החלטה שתכבול את ידיה של כל ממשלה עתידית בתקופה זו.

העותרים קיוו גם לפסילת בג"צ את עצם החוקיות של שימוש נתניהו בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בו השתמש כדי לעקוף את סמכות הממונה לשעבר פרופ' דייויד גילה שהתנגד לו, כדי להעביר בהחלטת ממשלה את המתווה. קבלת עמדת העותרים בסוגיית השימוש בסעיף 52, שמתיר לשר הכלכלה ורה"מ עקיפה של חוק ההגבלים רק מסיבות של שמירה על אינטרסים לאומיים חיוניים, תשמוט למעשה את הקרקע תחת מתווה הגז הטבעי ועשויה להכניס שוק האנרגיה לטלטלה גדולה.

נתניהו ניסה לשכנע את השופטים: "המשקיעים יברחו"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הופיע בדיון בבג"ץ בניסיון להגן על מתווה הגז. נתניהו ניסה להסביר את הסעיף הביטחוני שבהפעלת סעיף 52 העוקף את הממונה להגבלים עסקיים. "אנחנו ברגע מכונן. העברנו מתווה וחברות ענק באות. זו נקודת שויון משקל. הצלחנו לצאת מבירא עמיקתא ואם נחזור אחורה ניפול לתוך התהום. המשקיעים לא יחכו לנו, הם ילכו למקומות אחרים, לאויבים שלנו. אנחנו נסמכים על אסדת גז אחת שמאויימת כל הזמן ביטחונית וכבר הותקפה בצוק איתן. מצב זה של אסדה אחת מעמיד את ישראל בסכנה לביטחון האנרגטי שלה", אמר ראש הממשלה.

נתניהו הפתיע ואמר כי בכוונתו להעביר את הגז הטבעי גם לרשותם של הטורקים והפלסטינים: "בצד המדיני, אני מבקש להשתמש בגז כמנוף לתמיכה בבנות בריתנו במזרח התיכון. אנחנו רוצים לספק גז ליוון, לקפריסין, לטורקיה, לפלסטינים וגם לאיחוד האירופי. נפגשתי עם סגן הנשיא ביידן בדאבוס וחלק מהדיון שלנו נסוב סביב הנושא הזה".

נתניהו ניסה להגן על מתוווה הגז בדיו בבג"צ: "כל עיכוב יביא לנזק קשה למדינה" | צילום: fotolia

בפן הכלכלי, אמר נתניהו כי "כל עיכוב בצומת הקריטי יביא לקריסת המתווה כולו ולנזק קשה למדינה. כדי להרגיע חששות בנוגע לסעיף 52 אני רוצה לומר כמה מילים על הרפורמות לצמצום ריכוזיות. הובלתי רפורמות לתחרותיות במשק. תחרות בטלפונים סלולריים בתחבורה הציבורית ובתעופה, בשוק האשראי וכמובן ועדת הריכוזיות שאותה יזמתי לפני המחאה החברתית. איני זקוק לדחיפה כדי לצמצם ריכוזיות ותחרותיות במשק. השקעתי מאבק עצום במלחמה באינטרסים זרים".

נתניהו אמר בפתח דבריו כי הוא "מודה על ההזדמנות להופיע כאן. זו הפעם הראשונה שבה ביקשתי להופיע בבית משפט במהלך עשר שנות כהונתי. זו פעם ראשונה בתולדות המדינה שראש הממשלה מבקש להופיע כאן. פעם ראשונה בחיי שאני בבית משפט".

"אני מופיע כאן כראש ממשלה וכשר כלכלה שהפעיל את סמכות סעיף 52. איני משפטן אך נמסר לי שהנושאים המשפטיים נידונו בהרחבה. אני מייחס חשיבות עצומה לפיתוח מאגרי הגז מבחינת סיכויים וסיכונים בנושא. אנחנו בדקה ה-90 מבחינת מימוש פוטנציאל הגז. כל עיכוב יביא לתוצאות קשות שבספק אם ניתן לגבור עליהן", הזהיר נתניהו.

נתניהו יכול לשאת את דבריו לאחר שהגיש כמתחייב בחוק תצהיר ובו פירוט עמדתו בנוגע לצורך באישור המתווה. עיקר עמדתו: המתווה הוא החלופה הטובה ביותר לביטחון המדינה, הוא יתרום ליחסי החוץ וגם יסייע בהגדלת מגוון מקורות האנרגיה.

נתניהו הופיע בפני הרכב של חמישה שופטי בג"ץ שידונו בעתירות נגד מתווה הגז. כזכור, ראש הממשלה הגיש בעבר תצהיר לבג"ץ ובו פירט את נימוקיו להפעלת סמכותו מכוח סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. נתניהו הדגיש אז כי "אני סבור שללא המתווה, על כל מרכיביו העיקריים, ייגרם נזק של ממש לביטחון ולכלכלת המדינה, ויוחמצו הזדמנויות משמעותיות בתחום יחסי החוץ שלה. מבחינתי, אין מתווה ריאלי אחר".

בתצהיר הזהיר ראש הממשלה נתניהו כי "עיכוב בפיתוח האחזקות יותיר את המדינה עם אסדת גז טבעי אחת בלבד, זו שמשמשת את תמר ומאוימת מבחינה ביטחונית, ללא כל חלופה?". נתניהו הוסיף כי מצב זה מסכן את ביטחון מדינת ישראל ובכלל זה את הביטחון האנרגטי שלה, כיוון שכבר כיום כמחצית מהחשמל בישראל מיוצר מגז טבעי.

לכתבה במעריב

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.