|
השבוע הגיע חשבון החשמל. לחשבון הזה ציפינו תקופה ארוכה. למעשה, המתנו לו בדריכות מאז הקיץ. בארבעת חודשי הקיץ עשינו מאמץ גדול לחסוך בחשמל, גם הילדים גוייסו למערכה, ואת הפרס – כך הבטיחו הרשויות – היינו אמורים לקבל בחשבון דצמבר-ינואר, כלומר זה שמגיע בפברואר. מי שזקוק לסיפוקים מיידיים, שלא יבנה על חברת החשמל. מהירות תגובה זו לא התכונה הבולטת שלה.
הכוונה למה שזכתה לכינוי "תוכנית 20-20", או "חסכת-הרווחת": רגע לפני הקיץ, בגבור החשש שמערכת החשמל לא תעמוד בעומס ותידרדר לניתוקי זרם המוניים, הודיעו רשויות החשמל – רשות החשמל האחראית על התעריפים, וחברת החשמל שעל הביצוע – על תמריץ לחיסכון קייצי: מי שיצמצם 15-20% מהצריכה בחשבונות הקיץ לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הבטיחו, יקבל הנחה נוספת של 10%; ומי שיחסוך 20-30%, יקבל בונוס של 20%. סוף סוף נהיה באמת משתלם לחסוך. סוף סוף מדינת ישראל השתמשה בכלי הבסיסי העומד לרשותה – התעריף – כדי לעודד את הציבור להפחית את הצריכה. במקום להקים עוד תחנות כוח מזהמות בעלות של מיליארדים, משלמים לציבור מיליונים כדי לעבור את הקיץ בשלום.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
מכיוון שלא התחשק לנו לרוץ כל הקיץ ולכבות אורות אחרי הילדים, החלטנו לנצל את ההזדמנות ולהפוך את החיסכון לפרויקט חינוכי ומשפחתי. הצגנו את הנתונים בפני הילדים, והבטחנו שאם נעמוד ביעדי החיסכון – כל שקל שנקבל כבונוס מחברת החשמל יחולק שווה בשווה בין בני המשפחה. הבשורה התקבלה בהתלהבות: מוטיבציה כזו לא היתה מביישת גיבוש בגולני. במהלך הקיץ עברה בבית מדי ערב סיירת ילדים וכיבתה אורות בנחישות. המזגן, אם בכלל, פעל במשורה, מכשירים לא דלקו אם לא היו נחוצים.
צילום: רויטרס
לרשות החשמל היתה סיבה להיות גאה בנו – אם רק באמת היה איכפת לה מחיסכון. כשנגמר הקיץ הילדים שאלו אם עמדנו במשימה, ובמילים אחרות: מתי תגיע התמורה. הם התאכזבו לשמוע שחברת החשמל תסיים את החישובים רק באמצע החורף, אבל התאזרו בסבלנות. השבוע הגיעה לקיצה תקופת ההמתנה. על גב החשבון הופיע פירוט הנתונים הבא:
באוגוסט השנה חסכנו 23.9% לעומת אוגוסט דאשתקד, ולכן הננו זכאים להנחה של 20%. בספטמבר הפחתנו בצריכה 26.2%, וגם כאן נזוכה ב-20%. סך כל ההחזר בגין החודשיים הללו – כמעט 100 שקל. עד כאן הכל טוב ויפה.
אבל שימו לב מה קרה בחודשיים הראשונים של הקיץ: ביוני הגדלנו לחסוך, וצמצמנו את הצריכה לעומת יוני 2011 ב-33%; ביולי הפחתנו 31%. לכאורה, מגיע לנו בונוס מוגדל. למעשה, בגין שני חודשי החיסכון הללו לא נקבל אגורה שחוקה. על פי כללי התוכנית, מי שהפחית מעל 30% בצריכה לא זכאי להחזר. הצלחנו במשימה יותר מדי, ונענשנו על כך.
לזכותן של רשות וחברת החשמל ייאמר שהכללים פורסמו מראש. זה עדיין לא הופך אותם למוצדקים. על פי ההגיון של מי שניסח אותם, משק בית לא יכול לחסוך באופן טבעי יותר מ-30% מהצריכה. אם עשה כך, כנראה משהו השתנה בתנאי היסוד: נסיעה ארוכה לחו"ל, הפחתה במספר הנפשות שמתגוררות בבית וכו'. ואם ההפחתה לא נעשתה בתנאים זהים לאלה של אשתקד – אין עילה לצ'ופר מטעם המדינה.
יש, כאמור, מעט היגיון בשיגעון, ובכל זאת במבחן התוצאה מדובר בכישלון: בשבועות האחרונים קיבלתי עשרות פניות ממשפחות בכל הארץ שהתאמצו, חסכו, ולתדהמתן גילו שאינן זכאיות להחזר משום שחסכו יותר מדי – מעל 30%. מיותר לציין מה זה עושה למוטיבציה שלהן לחסוך בעתיד.
הרי אם באמת רוצים, ניתן לפתור את הבעיה הזו באמצעים פשוטים: צמצמתם את הצריכה ביותר מ-30%? תידרשו להשיב לשאלות של בודק מטעם חברת החשמל ואולי גם להוכיח כמה דברים. ובכל מקרה מוטב לשלם קצת יותר לכמה טרמפיסטים מאשר לתסכל ולאכזב אזרחים שעשו שינוי אמיתי בהרגלי הצריכה. הרי אלו המשפחות שלהן משק החשמל יזדקק כדי לעבור בשלום את הקיץ הבא.
אז גם כשלכאורה מעודדים אותנו לחסוך עושים את זה בקמצנות ובחוסר חדווה, ומשאירים אדמה חרוכה בהרבה בתים בישראל. זה לא נגמר בתוכנית "חסכת-הרווחת": כבר לפני שנה הורתה רשות החשמל לחברת החשמל לספק למשקי הבית שמעוניינים בכך מונים דיגיטליים שמאפשרים להסיט את הצריכה משעות השיא בתמורה לתעריפים נמוכים יותר. מאסה קריטית של מונים כאלה יכולה לשנות את פרופיל צריכת החשמל בארץ ולהסיר את איום בצורת החשמל בקיץ. כבר לפני שנה מיהרתי להירשם ולהזמין מונה כזה. עד היום אני ממתין. בחודשים הראשונים עוד נדנדתי ושאלתי איפה זה תקוע, אבל נמאס לי כבר לשאול כשם שלמוקדנים של החברה נמאס לענות. ברשויות החשמל מדברים גבוהה גבוהה על חשיבות החיסכון, אבל הכל ב'כאילו' – כמו במערכון ההוא של הגשש. רק שהמערכון לפחות היה מצחיק, וכאן הבדיחה היא על חשבוננו.
[email protected]
מחברת החשמל נמסר כי "כללי המבצע נקבעו על ידי רשות החשמל, וחברת החשמל היא גוף מבצע בלבד".
מרשות החשמל נמסר: "הסדר חסכת-הרווחת של רשות החשמל נועד לאפשר לצרכן הביתי הן חסכון בצריכה והן הנחה תעריפית בתמורה לכך. מניסיונות בינלאומיים ומודלים שהריצה הרשות עלה באופן חד משמעי כי הסיכוי של צרכן להפחית 30% ומעלה מצריכתו אינו סביר ויכול להתרחש רק במקרים בהם שהה בחו"ל או שמא לא היה בביתו בתקופת הקיץ. בכדי למנוע מצב שבו צרכנים נהנים מהנחה אשר ממומנת על ידי כלל צרכני החשמל, ללא מאמץ אמיתי לחסוך, הגבילה רשות החשמל את רף החיסכון ל-30%, כמקובל בכל העולם".
טורים קודמים של הכותב:
שוויון בנטל? תתחילו מתחבורה ציבורית בשבת
הייתם קונים מכונית משומשת מיחימוביץ'?
מכונית לכל אזרח זו לא קידמה – אלא אסון לאומי
|
