האג"ח הממשלתיות כבר אינן חוף מבטחים

בדרך כלל, נתפסות אג״ח ממשלתיות כנכס הבטוח ביותר, נכס שאליו "רצים״ כאשר מצב הכלכלה בעולם מורע ויש חשש ממיתון ((FLIGHT TO SAFETY. לרוב, הכוונה לאיגרות החוב של המדינות החזקות בעולם, כמו ארה״ב וגרמניה.למה זה בעצם קורה? המשקיע בוחר לוותר על נכסי הסיכון כגון מניות אג״ח קונצרניות, ובכך מוותר גם על תשואה, כדי "להגן״ על תיק ההשקעות שלו.

ההנחה העומדת מאחורי המעבר לאג״ח ממשלתיות היא שהמדינה תשלם את הכספים כפי שהיא מחויבת, ושהסיכון שלה נמוך מסיכון של פירמה המנפיקה אג״ח או מניה. נוסף על כך, בתקופה של מיתון, צפוי תהליך של ירידת ריביות ואג״ח ממשלתיות ייהנו מירידת תשואות ומעליית מחיר.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

כאשר אנחנו רוצים לבחון מידת סיכון של השקעה בני״ע, אנו בודקים מספר מדדי סיכון מקובלים כאשר המדד המקובל ביותר הוא סטיית התקן. סטיית תקן היא מדד סטטיסטי לתיאור הפיזור של ערכי קבוצת נתונים סביב הממוצע שלהם. במקרה שלנו, לפיזור של התשואה סביב ממוצע התשואה ההיסטורי של נייר הערך. ככל שסטיית התקן גבוהה יותר, כך גבוהה התנודתיות ורמת הסיכון בהשקעה.

ההיסטוריה לעולם חוזרת?

כאשר נבחן את הנתונים לאורך עשור ונבדוק את סטיות התקן ההיסטוריות של מספר מדדים בישראל – מדד מק״מ, מדד אג״ח ממשלתיות, מדד אג״ח קונצרני ומדד ת״א 100 – נמצא כי למדד המק״מ סטיית התקן הנמוכה ביותר, אחריו מדד אג״ח ממשלתיות, אחריו מדד אג״ח קונצרני ואילו מדד ת״א 100 הוא בעל סטיית התקן הגבוהה ביותר. בנקודה זו חשוב לציין כי לפי בדיקה זו גם ממוצע התשואה גבוה יותר ככל שסטיית התקן עולה, ולכן יש פיצוי על הסיכון.

ההודעה על הרחבה כמותית מעודדת את השווקים. בן ברננקי | צילום: רויטרס

הבעיה שלנו היא שנתוני סטיית התקן הם נתונים היסטוריים. האם נתוני עבר יכולים להעיד על הסיכון בעתיד? האם באמת, כפי שמראה סטיית התקן ההיסטורית, אג״ח ממשלתיות בטוחות יותר ממכשירי השקעה אחרים וההפסד בהן יהיה הנמוך ביותר?

שוב לוקחים סיכון

הבריחה לחוף מבטחים היא מגמה שצברה תאוצה מאז אי־הוודאות הכלכלית בעקבות משבר הנזילות והנדל״ן שהחל ב־2008 בארה״ב והמשיך לאירופה. כתוצאה מכך, רמת התשואות בעולם נמוכה ביותר כבר תקופה ארוכה, וכל משקיע שנכנס לאג״ח ממשלתית של מדינה בעלת כלכלה "חזקה״ כביכול, מסתכן בעליית תשואות שעלולה לעלות לו הרבה כסף. 

הוא נכנס להשקעה "סולידית״ ומסתפק כביכול בתשואה נמוכה, אך הוא עלול להתמודד עם מצב של עליית תשואות שיפגע בו. 

לאורך תקופת המשבר היינו עדים לפעולות אקטיביות של בנקים מרכזיים בעולם במטרה לאושש את השוק ולהזרים נזילות. הבנק המרכזי בארה״ב, למשל, ביצע שלוש הרחבות כמותיות, כאשר האחרונה מדברת על רכישת אג״חים מגובי משכנתאות ללא הגבלת כמות וזמן. במקביל, באחרונה הודיע הבנק המרכזי באירופה על רכישות אג״ח ממשלתיות במח״מ עד שלוש שנים ללא הגבלת כמות וזמן.

פעולות אלו של בנקים מרכזיים גורמות לרוח אופטימית לנשב בשוק, שנוטש את הנכסים הבטוחים וחוזר אל נכסי הסיכון. כאשר אנו בוחנים בעת האחרונה את התנהגות אג״ח ארה״ב לעשר השנים הבאות, ניתן לראות כי בשפל הגיעה התשואה ל־1.39% ותוך פחות מחודשיים – ולאחר ההודעה על הרחבה כמותית שלישית – עלתה התשואה חזרה ל־1.86%. המשמעות: נזק של יותר מ־3% עבור המשקיעים בתוך תקופה קצרה מאוד, מה שאומר שכיום, השקעה באג״ח ממשלתיות כבר לא נשמעת כל כך בטוחה.

-=<@>=-

הכותב הינו מנהל השקעות בכלל פיננסים בטוחה, בעלת רישיון לניהול תיקים, הפועלת בשוק ההון. אין לראות באמור משום יעוץ השקעות או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ״ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.