Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

האוצר שנשכח: ערים באירופה מגלות את ההיסטוריה היהודית שלהן דרך פריטים עתיקים

ב-1998 החליט בעל פאב בעיר ארפורט (Erfurt) שבגרמניה לערוך שיפוץ במרתף המבנה, בית עתיק שעומד על תילו קרוב ל־700 שנה. להפתעתו הרבה, החפירות חשפו אוצר של מטבעות ותכשיטים, שנפלו היישר מקיר המרתף. חקירה ארכיאולוגית מקיפה יותר חשפה אוצר מדהים באופיו ובגודלו (במשקל כולל של 28 קילוגרם): קרוב ל־4,000 מטבעות, מטילי כסף, תכשיטים ופריטי צורפות ולבוש שנשתמרו במצב מעולה. ככל שהחקירה התקדמה, הלך והתבהר מקור האוצר: מדובר ברכוש שהיה שייך ליהודי אמיד בשם קלמן פון ויהא, שחי במאה ה־14.

אחד הפריטים הייחודיים שהתגלו בין התכשיטים הוא טבעת עם עיטור של חצי סהר וכוכב בעל שישה קודקודים (כלומר מגן דוד מלא). העיטור האופייני, כמו גם השילוב הייחודי של כסף, זהב ואמייל, מעידים על כך שמדובר בטבעת נישואים יהודית. פריט מרתק נוסף שכולל האוצר הוא טבעת מרשימה אף יותר, מפוסלת כמגדל בסגנון גותי ומעוטרת צריחים. החוקרים סבורים כי המגדל מסמל את בית המקדש. כעת, במסגרת ציון 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, יועבר העתק של טבעת הנישואים הייחודית לתערוכה חדשה, שתיפתח בקרוב בבית התפוצות בתל אביב, ובעוד כשנתיים תגיע מגרמניה הטבעת המקורית לתצוגת קבע בארץ.

הטבעת שנמצאה באוצר ארפורט | צילום: בית התפוצות

ד"ר אורית שחם גובר, האוצרת הראשית של בית התפוצות, מסבירה כי סיפורו של האוצר הוא סיפור תולדות היהודים בימי הביניים באשכנז – אשר התיישבו לאורך נהר הריין, בדרום ומערב גרמניה ובמזרח צרפת. "לאורך השנים שבין מסע הצלב ראשון של סוף המאה ה־11 עד סוף המאה ה־15, היהודים היו מגורשים מפעם לפעם מהערים השונות וחוזרים אליהן אחת לכמה זמן. כתוצאה מכך הניחו שמיותר לקחת את כל המטלטלים שלהם איתם. אותו אדון קלמן פון ויהא, שהיה עשיר מאוד, הטמין באחת הפעמים שגורש אוצר בביתו, בהנחה שיחזור, אבל רצה הגורל וב־1349 הוא נהרג, והאוצר נשאר באדמה כל השנים האלו".

פריחה כלכלית

האוצר מארפורט הוא אחד משלושה אוצרות דומים שהתגלו בשנים האחרונות באירופה: השניים האחרים התגלו בפולין ובעיר הצרפתית קולמר, שבה כולל האוצר טבעת מרשימה נוספת, עם כיתוב בעברית. מתברר, שדווקא הזווית היהודית של אותם אוצרות מעוררת עניין רב בעולם. ד"ר שחם גובר מציינת כי בשנים האחרונות, כחלק מהרצון של ערים שונות לגלות מחדש את עברן, ומתוך שאיפה למשוך תיירות, התפתח דפוס של ארכיאולוגיה מקומית. האוצרות היהודיים המתגלים הם מעין חיבור מחדש של היהודים לסיפור המקומי. "אותה אירופה שזכתה להכיר אותם גם בימי הביניים, ושנים לאחר שגורשו ממנה, מחזירה אותם אליה על תקן של ארכיאולוגיה מקומית כחלק מסיפורו של מקום, מהרצון להגיד 'בהיסטוריה שלנו היו למשל צלבנים, וגם היהודים האלה הם חלק מהמרקם העירוני שלנו, מהסיפור שלנו'". זהו תהליך מעניין שמתרחש בעשרים השנים האחרונות, ובערים שונות בגרמניה ובצרפת זה כבר לא סיפור של יהודים, אלא סיפורה של העיר שבה יש גם יהודים", מבהירה ד"ר שחם גובר.

טבעת נוספת מארפורט | צילום: Papenfuss Atelier für Gestaltung, Tilman2007

לדבריה, בניגוד למה שחושבים אצלנו, בימי הביניים לא כל הזמן גירשו והרגו יהודים. "היהודים באותה תקופה היו מעורים בחיי הכלכלה והיו ביניהם אנשים מאוד אמידים". למעשה, מדובר בתקופה של שגשוג ופריחה, הן כלכלית והן בחיי הרוח היהודיים. "היכן שהיתה פריחה כלכלית, היתה גם פריחה יהודית", מבהירה ד"ר שחם גובר, ומציינת כי גם עבור הנשים בקהילה מדובר בתקופה פורה מאוד. כך, היא מתארת, נשות אשכנז למדו, ביצעו עסקים, הקימו לעצמן בתי כנסת והיו פעילות ועצמאיות מאוד באופן כללי. "רק כשהיהודים הגיעו לפולין, החלו מגבלות מצד הרבנים. עד אז היתה זו תקופה יוצאת דופן של מעורבות נשית בידע ובכלכלה, לא רק אצל היהודים אלא גם בעולם הנוצרי".

בית הכנסת העתיק בעולם

הקהילה היהודית של ארפורט, שבה צמחו מלומדים רבים (ביניהם מפיץ הנצרות הפרוטסטנטית מרטין לותר), התגבשה עוד במהלך במאה ה־11, והפכה בתקופתו של פון ויהא לאחת החזקות והמשפיעות ביותר בגרמניה, לצד קהילות מיינץ, ורמיזא ושפייר. הקהילה שגשגה עד אשר פקדה את אירופה המגפה השחורה, שגבתה קורבנות רבים והביאה להתגברות תופעות אנטישמיות.

יהודים אמידים בימי הביניים | צילום: ויקיפדיה

הפרעות לא פסחו על ארפורט, ובשנת 1349 כל תושביה היהודים נעלמו. יחד איתם נשכח גם האוצר, עד לימינו. כמה עשרות שנים לאחר מכן חזרו היהודים לעיר, אך לתקופה קצרה בלבד, ורק בתחילת המאה ה־19 התקיימה בה קהילה גדולה בשנית, כאשר ערב עליית הנאצים לשלטון היא מנתה כ־1,300 נפשות. ד"ר שחם גובר מספרת כי בית הכנסת העתיק של ארפורט שרד את המאורעות השונים במהלך מאות שנות קיומו, ונחשב למבנה בית הכנסת העתיק באירופה (אף שאיננו פעיל כיום). לעומתו, בית הכנסת המודרני, אשר הוקם בעיר ב־1884, נשרף כליל במהלך מאורעות ליל הבדולח.

כיום מוצג האוסף של פון ויהא כולו במוזיאון שבבית הכנסת העתיק, והטבעת, כאמור, תגיע בקרוב לבית התפוצות, כמתנה ממחוז תורינגיה, אשר ארפורט היא בירתו. ד"ר שחם גובר מספרת כי בכוונתה לערוך רפליקה של האוצר כולו, כחלק מתצוגת הקבע של "מוזיאון העם היהודי", שייפתח ב־2018, כעשרים שנה בדיוק לאחר שהמטמון נחשף.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן