|
לא צריך יותר מדי נתונים סטטיסטיים כדי להבין שמחלת הסרטן היא המגפה בה"א הידיעה של העידן הנוכחי – עידן מתקדם ומאוד טכנולוגי, אבל גם ההישגי ביותר שידעה האנושות עד כה, רווי במתחים מכל הסוגים. נכון להיום נחשב הסרטן למחלה המפחידה ביותר בתולדות האנושות. הוא מכונה "המחלה", וככל שעובר הזמן יותר ויותר אנשים "זוכים" לביקור שלו, כזה שמטלטל את החיים מקצה לקצה.
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
ברוב המקרים עדיין לא ניתן להגדיר לסרטן אמצעי מניעה, וכידוע, תוחלת חיי החולה תלויה לרוב בשלב הגילוי ובסוג הסרטן. לפיכך, אין זה מפליא שבכל העולם שוקדים רוב חברות התרופות ומכוני המחקר על מציאת התרופה שתצליח למגר את הסרטן מהעולם ומההיסטוריה – ואולי גם ההיסטריה – האנושית. בינתיים, למרות עשרות שנים של מחקר רפואי, תרופה יעילה, מוכחת ומנצחת עדיין לא נמצאת על השולחן, אולם המומחים הגדולים בארץ ובעולם בתחום חקר הסרטן תמימי דעים; בשנים האחרונות נעשתה סוף סוף פריצת דרך משמעותית בחקר הסרטן וההתמודדות עימו.כל הרופאים והחוקרים שעימם שוחחנו לצורך כתבה זו מתייחסים להתמודדות עם הסרטן כמלחמה ארוכת שנים, אך מבהירים ששדה הקרב השתנה והנשק שבידי החוקרים מתקדם יותר, ממוקד יותר ואף קטלני יותר.
חלק מהותי מהזינוק בתחום נעוץ כמובן בהתקדמות הטכנולוגית המטאורית של השנים האחרונות, ובאופן ספציפי בהתקדמות הטכנולוגית שהתרחשה בתחום הגנום האנושי והבנת מבנה הגושים הסרטניים. "אופן הבנת הגידול הסרטני שינה את האופן שבו אנחנו חוקרים את הסרטן", אומר ד"ר רענן ברגר, מנהל המערך האונקולוגי במכון אלה במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בתל השומר. "עברנו מספר שלבים משמעותיים. שלב הכימותרפיה וההקרנות היה השלב הראשון, ומאז צברנו תאוצה".
כמו טיל שיוט
פריצת הדרך לקראת פיצוח תרופה לסרטן מתבססת ראשית כל על התפנית באופן שבו מתייחס היום המדע לתאים הסרטניים, לאור הבנה מתקדמת יותר לגבי אופן פעולתם; אם פעם עיקר תהליך הלחימה בתאי הסרטן התבסס על חיזוק המערכת החיסונית, הרי שהיום מטרת התרופות החדשות היא להסיר את מנגנוני ההסוואה מאותם תאים, כדי שהמערכת החיסונית תוכל לזהות אותם ולבצע את עבודתה.
התפנית השנייה מדברת על טיפול ממוקד מטרה שיודע לתקוף אך ורק את המוטציה הרלוונטית, כך שהתרופות הנוכחיות קטלניות פחות באופן משמעותי עבור יתר הגוף. ואילו התפנית השלישית מתבססת על ההבנה שיש לשלב מספר תרופות יחדיו כדי ליצור השפעה מרבית נגד התא הסרטני. בגדול, מסביר ד"ר ברגר, עולם האונקולוגיה מתקדם כיום בשלושה כיוונים המשלימים זה את זה, כאשר לכל אחד יש המאפיינים והמיקוד שלו. הכיוון הראשון הוא הכימותרפיה וההקרנות; הכיוון השני הוא התרופות הביולוגיות מכוונות המטרה; והכיוון השלישי הוא האימונותרפיה של הסרטן – התמקדות במנגנוני ההסוואה של הסרטן, זיהויים ותקיפתם.
"בעידן שלפני המילניום הורכב עולם האונקולוגיה בעיקר מכימותרפיה והקרנות", מבהיר ד"ר ברגר. "הבעיה היתה שהטיפול לרוב לא היה ממוקד. עם התפתחות המחקר הגנטי, החלו החוקרים ללמוד את מבנה הגידול הסרטני על מנגנוניו השונים, והצליחו לפתח תרופות הממוקדות במנגנוני הגידול הסרטני. וכך נכנסנו לתחום הטיפול ממוקד המטרה, שמשמעו תרופות המזהות מנגנונים ייחודיים בתוך תאי הסרטן ותוקפות אותם. בתחום ההרפס למשל יש תרופה בשם זובירקס, אשר תוקפת מנגנון שהוא ייחודי רק לווירוס ועושה חיסול ממוקד. כמו טיל שיוט, היא תוקפת מטרה ייחודית. כך גם אם מדובר בווירוס או תאי סרטן. במהלך ההתפתחות של תאי הסרטן נוצרות בגוף מוטציות. התרפיה הממוקדת יודעת לתקוף רק את המוטציה. בסרטן השד למשל נמצא בכמה מהגושים הסרטניים מנגנון שנקרא HR2. חוקרים פיתחו תרופה בשם הרצפטין שתקפה את המנגנון ובכך הקשתה על סוג הסרטן הזה להתפתח. הבעיה היתה שפיתוחים אלה היו מאוד ממוקדים והתאימו רק לחולים שהיו להם גידולים סרטניים בעלי מנגנון זה – שהופיע רק בכ־20% מחולות סרטן השד".
"עם הזמן פותחו יותר ויותר תרופות שפעלו על מנגנונים מסוימים בהצלחה גדולה יותר ופחות. לחוקרים ישראלים בחו"ל אגב היה חלק גדול בפיתוחים אלה. אם לפני כ־15 שנה פותחו רק שתי תרופות ראשונות בתחום המנגנונים השונים של הסרטן, כיום מפתחים כאלף תרופות בחברות התרופות, ומהן אושרו לטיפול בינתיים כמה עשרות, משום שלצערנו כמו בכל תחום שיעור התרופות שמפתחים ולבסוף מתגלות כמוצלחות אינו גבוה במיוחד".
התפתחות המחקר סביב תרופות מותאמות אישית התאפשר בשנים האחרונות עקב ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום מחקר הגנום והיכולת לקבוע רצף של הרבה גנים בבת אחת. "הדבר הזה לא היה אפשרי בעבר", חורץ ד"ר ברגר. "עם זאת, אף שהגישה כבר מנוסה בכל העולם, היא עדיין לא הוכחה כטובה יותר מהגישה הקודמת של הכימותרפיה, אף על פי שזה נשמע הגיוני, ולכן מתפקידנו כחוקרים לוודא שאכן זה כך".
נכון להיום משתתף המרכז הרפואי תל השומר במחקר שמטרתו להוכיח את יעילותה של גישת הרפואה המותאמת אישית. "מדובר במחקר גדול מאוד, שמתקיים הן אצלנו והן בעוד ארבעה מכונים מהטובים ביותר בעולם – בית החולים אמ.די אנדרסון בארצות הברית ומכוני סרטן בצרפת, ספרד וקנדה", מספר ד"ר ברגר. "במהלך המחקר, לוקחים מועמד בעל רקמה סרטנית גרורתית, מפיקים מאותה רקמה דנ"א ושולחים אותה לבדיקה גנטית. במהלך הבדיקה מזהים בחלבון זה או אחר מוטציה, זאת אומרת המנגנון המוליך את המחלה, ובהתאם למוטציה שנמצאה מספקים לחולה טיפול תרופתי שמתאים לו באופן אישי. חשוב לציין שבטיפול זה ישנן פחות תופעות לוואי. כרגע אנחנו בשלב מאוד ראשוני במחקר ועוד לא הגענו לשלב ההוכחות, אך אפשר כבר לומר שמדובר בגישה מאוד מבטיחה".
עסקת קומבינציה
"אנחנו חיים בתקופה בעלת אפשרויות רבות", קובעת פרופ' רונית סצ'י פאינרו, העומדת בראש צוות חוקרים באוניברסיטת תל אביב שמטרתו למצוא תרופה ממוקדת לגידולים סרטניים. "יש לנו כיום יכולת לגלות גנים משתנים, להבין טוב יותר את החלבונים ואת תחום הדנ"א והרנ"א. המשמעות היא שהיום יש לנו היכולת לזהות את השחקנים הגורמים להתקדמות המחלה. לפני שאנחנו מתחילים לדבר על חקר הסרטן, חשוב להבין שעצם העובדה שיש לנו שיטות לסקירת הגנום האנושי היא הישג אדיר בפני עצמו. היכולת לזהות 'מטרה' – קרי, מוטציה מסוימת, או חלבון מסוים המפעיל את הגידול – מאפשרת לנו לבצע פרה סלקציה ולזהות מיהם החולים שיגיבו לתרופות הקיימות, וכך לא לבזבז את זמנם של אלה שלא יגיבו אליהן.
פרופ' רונית סצ'י פאינרו| צילום: אוניברסיטת תל אביב
"היתרון בגישה הזו הוא גם בתופעות הלוואי שלרוב גורמות התרופות. מטרת התרופות היא הרי להרוג את אותם תאים אשר מתחלקים מהר, אולם בעבר התרופות הקיימות לא התייחסו לשאלה האם התרופות הורגות תאים בריאים או סרטניים. הן פשוט תקפו ובדרך גרמו לתופעות לוואי קשות. הטכנולוגיה היום מאפשרת לנו לסרוק עשרות אלפי גנים שונים ולכוון למולקולות מסוימות הנמצאות באותם גידולים ולא ברקמות בריאות. בעבר נהגנו לחפש גן מסוים אם הכרנו את הרצף שלו, והיום אנחנו יכולים לקבל את המידע המלא גם בלי להכיר אותו מראש ולפתח תרופות מכוונות מטרה. אם המטרה, כלומר המוטציה המדוברת, לא קיימת – לא ניתן את התרופה, ושוב, בכך נחסוך זמן יקר. דוגמה לכך הן אירסה ופרסיבה, שתי תרופות הממוקדות בקולטני EGFR. עם הזמן התגלה שרק חולים שיש להם סרטן בעל קולטן EGFR ומוטציה נוספת מגיבים לתרופות אלו. באמצעות הטכנולוגיה הקיימת ניתן היה ללמוד מה מיוחד בקולטנים שהגיבו היטב לתרופות המדוברות, עד כדי נסיגה.
"כיום יש לנו יכולת אדירה לקבל מידע על גידולים סרטניים, שלא היתה לנו בעבר. למעשה, אנחנו אפילו לא יודעים עדיין מה לעשות עם חלק מהמידע המתקבל, מאחר שישנם מקרים שבהם אנחנו עדיין לומדים מה החלבון המסוים עושה ושואלים מה יקרה אם נחסום את החלבון המדובר לגוף האדם".
המעבדה של פרופ' סצ'י פאינרו מתמחה בתחום הננו־טכנולוגיה ומתמקדת בכל הקשור לנשאי ננו ובאינטרקציות בין גידולי הסרטן. בעבודת המעבדה לוקחים חלק כ־20 חוקרים מדיסציפלינות שונות, ביניהם מנתחים, כימאים וביולוגים. השילוב הזה, לדברי סצ'י פאינרו, תורם למאבק הכללי. "אנחנו מקבלים רקמה ובודקים אותה באופן מיידי", היא ממשיכה. "בשלב הראשון בצלחת הפטרי, ולאחר מכן משתילים את הגידול בעכברים. המטרה היא לבדוק מה משתנה בגידול ומה מיוחד בו, מה המבנה הגנטי שלו ומהו החלבון המוליך את המחלה. אנחנו בוחנים מגוון רחב של רקמות, מנורמליות ועד גרורתיות. השלב הבא הוא השימוש בננו־טכנולוגיה, המאפשרת להחדיר את התרופות לתוך הגידול. כאן נמצא ההישג הגדול שלנו: לאחרונה קיבלנו אישור שתוצאות המחקר יפורסמו בכתב העת Science".
פרופ' סצ'י פאינרו מסבירה את מה שהמדע מתחיל להפנים – בטיפול מכוון מטרה תרופה אחת לרוב אינה מספיקה. "קיימים פולימרים – נשאים, או מעין 'מוניות' אשר יכולות לשאת עליהן כמה מולקולות בו זמנית", היא אומרת. "אנחנו הצלחנו להחדיר מספר תרופות לאותו פולימר, קוקטייל. הדבר הזה זה חשוב מפני שסרטן הוא חיה חכמה ומתוחכמת בעלת המון מנגנוני פיצוי. גם אם מצאת את המטרה וחסמת אותה, הסרטן יתחיל לייצר מטרות אחרות. מסיבה זו חשוב לקחת תרופות שונות בעלות מנגנון פעולה שונה, בעלות רעילות שונה ובעלות מנגנון פעולה סינרגטי. ברגע שלקחנו נשא ננו־טכנולוגי אחד היתרון היה עצום. היתרון הנוסף לשיטת עבודה זו הוא צמצום הבעיות הקשורות בנטילת תרופות אלו, כמו למשל רעילות ללב ולמערכת העצבים או ירידה במשקל".
הכתבה המלאה בגיליון פורבס ישראל
לרכישת מנוי למגזין
לרכישת מגזין "הרופאים הטובים בישראל" חייגו 077-5273355
צילום שער: אלי דסה
|
|
