האיש שפירק את המריחואנה לגורמים: שיחה עם פרופ' רפאל משולם

הוואקום המדעי הזה גרם למשולם להפשיל שרוולים ולצאת לעבודה. בשיתוף הקולגות ד"ר יובל שבו וד"ר יחיאל גאוני בודד משולם מספר רב של חומרים בקנאביס. מתוך עשרות החומרים שהתגלו, חומר אחד בלבד – THC (טטרה־הידרו־קנבינול) – הפגין תכונות פסיכואקטיביות. בינגו.

"כשגילינו את החומר המשכנו לעבוד אתו ולחקור את המטבוליזם שלו. נעשתה עבודה פרמקולוגית רבה, אבל טרם הבנו את מנגנון הפעילות שלו". את פער המידע הזה השלימה כעבור 20 שנה, בסוף שנות ה־80, קבוצה אמריקאית ברשותה של פרופ' אלין האולט. האולט גילתה את הקולטן שאליו מתקשר THC ומכאן הייתה הדרך לגילוי המנגנון קצרה. בשנות ה־90 התברר שבמוח האנושי מתקיימת מערכת אנדוקנבינואידית, וחומרים אנדוגנים (המיוצרים בתוך הגוף) – אנדוקנבינואידים – מפעילים אותה ומייצרים אצלנו תחושות ורגשות בתחום הנורמה. ה־THC "מחקה" את פעילות האנדוקנבינואידים והתוצאה היא, כידוע, חריגה מן התחושות, הרגשות והמחשבות הנורמטיביות.

הגנה היקפית

גילויו של החומר הפעיל בקנאביס הביא, אפוא, לגילוי מערכת חדשה וכאן גם גדולתו של הממצא המדעי. "גילינו מערכת נוירוביולוגית חדשה. הרבה קבוצות מחקר מסביב לעולם החלו לחקור אותה והמאמר שפרסמנו בנושא צוטט אלפי פעמים בספרות המדעית" מספר משולם, ומוסיף שהמערכת שהתגלתה קשורה לפעילויות ביולוגיות רבות כל כך שקבוצה מרכזית ב־NIH האמריקאי – National Institute of Health – הצהירה שקשה למצוא פעולה אנושית שהמערכת האנדוקנבינואידית לא מעורבת בה באופן כזה או אחר.

פרופ' משולם | צילום: CANN10

גילוי המערכת החדשה הוביל, כצפוי, לסדרה של גילויים אחרים. ראשית, התגלו שני קולטנים. האחד (שגילתה האולט), CB1, הוא הקולטן שאליו נקשר ה־THC וגם אנדוקנבינואיד שאותו כינה משולם ביצירתיות "אננדמייד" (אננדה היא "שמחה אלוהית" בסנסקריט). השני, CB2, הוא קולטן הגנתי. נקשרים אליו חומרים רבים האחראיים על אסטרטגיות הגנה של הגוף. ב־2006 התגלתה קבוצת חומרים שאינם נקלטים על ידי CB1 וגם לא על ידי CB2 וקשורים כנראה לקולטן אנדוקנבינואידי אחר. חומר אחד מתוך הקבוצה, האחראי על התרחבות כלי דם, התגלה על ידי הפרמקולוגית פרופ' אסתי שוהמי. החומר נלחם בהתכווצות ומרחיב את כלי הדם במקרה של נזק מוחי, למשל. פרופ' איתי באב ז"ל גילה חומר אחר מאותה הקבוצה הפועל נגד דילול רקמת העצם ונלחם באוסטיאופורוזיס. המערכת האנדוקנבינואידית היא, אפוא, מערכת הגנתית ביסודה.

מה שלא עושים בארצות הברית עושים בישראל

אחרי פריצות הדרך הגדולות במחקר הפרה קליני, כדי להמשיך ולהבין את המערכת האנדוקנבינואידית וכדי להרחיב את יריעת השימוש בקנאביס כתרופה, מה שנדרש היום הוא מחקר קליני רחב. הצרה היא שבגלל סוגיות חוק למיניהן (שמקורן בשינוי התודעתי שגורמת צריכת הקנאביס), מעט מדי מהעבודה מושקע במחקר קליני. "הרופאים, ובצדק", אומר משולם, "מתייחסים בחשדנות לשימוש בקנאביס רפואי, כי אין מספיק מחקר שיתמוך בהשערות".

לדברי משולם ארצות הברית הענקית הייתה יכולה להיות כר פורה למחקר הקליני בתחום, אבל לצערו הרב זה לא קרה. "לפני 35 שנה עשינו מחקר קליני על קנבידיול (מרכיב ראשי בקנאביס שאינו פסיכואקטיבי) וגילינו שהוא חומר אנטיאפילפטי נהדר, אבל המחקר לא היה מספיק גדול. אף שהממצאים לא נתמכו בניסוי קליני נוסף, בשנים האחרונות הורים לילדים הסובלים מאפילפסיה קשה נוהרים לקולורדו ומחפשים קנאביס עם ריכוז גבוה של קנבידיול. בגלל הלחץ הציבורי אישרו בארצות הברית ניסוי קליני גדול ומתברר שמה שפרסמנו אז אכן נכון. למה צריך היה לחכות 35 שנה ולתת לילדים רבים כל כך לסבול? זה מגוחך לחלוטין, כי קנבידיול איננו חומר טוקסי ואין לו תופעות לוואי".

משולם מספר שבישראל הקטנה ובמדינות מסוימות באירופה נעשו יותר ניסויים קליניים בתחום הקנאביס הרפואי מאשר בארצות הברית הענקית. בבית החולים בילינסון, למשל, ערכו ניסוי שבמסגרתו נתנו קנבידיול לחולים שהוחלף אצלם מח עצם. במסגרת הניסוי ניתנו כמויות גדולות של קנבידיול לחולים והתרחשה ירידה של 50 אחוז בתקיפה של הגוף את מח העצם החדש.

הקנבידיול, כך מתברר, הוא גם חומר מצוין לטיפול במחלות אוטואימוניות – מחלות שבהן הגוף תוקף את עצמו. משולם מניח שבכוחו של הקנבידיול לטפל בסוכרת סוג 1, למשל.

דוגמה נוספת היא ניסוי שערכה קבוצת חוקרים מהדסה עין כרם ובמסגרתו ניתן THC במנות קטנות לחולי פוסט טראומה. התגלה כי THC מסייע לחולי PTSD בעיקר בתחום השינה. בדרך כלל חולי פוסט טראומה מפחדים ללכת לישון כי הזיכרונות תוקפים אותם בחלומותיהם. בהשפעת THC הם ישנים הרבה יותר טוב. בניסוי שנערך באירופה התגלה כי בריכוזים גבוהים (800 מ"ג ביום) בכוחו של הקנבידיול לשפר גם את מצבם של חולי סכיזופרניה.

"חשוב להבין שכדי לעשות ניסוי קליני גדול צריך הרבה אישורים, תנאים מסוימים וכסף רב", אומר משולם. "זה לא פשוט, אבל זה אפשרי, ובארץ עושים את זה. אני מקווה שבעתיד אפשר יהיה להשתמש לפחות בקנבידיול נקי לטיפול במחלות מסוימות". משולם מאמין כי התרחבות המחקר תאפשר לרופאים להישען על ממצאים מחקריים איתנים ובשל כך השימוש בקנאביס כתרופה קונבנציונלית יוסיף ויתרחב. ואכן, נכונות הממשל האמריקאי לקיים ניסוי קליני רחב בתחום הקנבידיול והשפעתו על אפילפסיה מוכיחה כי שינויים גדולים בתחום הרגולציה עוד נכונו.

פרופ' משולם יישא את דברי הפתיחה בכנס הבינלאומי לקנאביס רפואי שיתקיים ב־11.9־13.9 במלון דן פנורמה בתל אביב