האיש שרשם לגוגל את הצ'ק הראשון: "עדיין חושב כמו שנורר"

מתחת לערימות של עיתונים וספרים ישנים שמונחים בבלגן מופתי על המכתבה של דיוויד צ‘ריטון, קבורה לוחית ישנה שעליה כתוב: "ד"ר דיוויד ר. צ‘ריטון, רב-פקד של אמירת דברים חשובים". ואכן, היכולת לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון ולהתנהג בהתאם התגלתה כמשתלמת: השווי המוערך של צ‘ריטון הוא 1.3 מיליארד דולר נטו, מה שהופך אותו, ככל הנראה, לאקדמאי במשרה מלאה העשיר ביותר בעולם. 

אבל צ‘ריטון שונה לחלוטין מארכיטיפ המיליארדר הקלאסי, וזה לא רק מפני שיאכטות זה לא הקטע שלו. הפרופסור למדעי המחשב מסטנפורד מכנה את עצמו "מפונק" על כך שהוא נוסע מדי פעם לחופשה של גלישת רוח במאווי. כשדוחקים בו להיזכר בפעם האחרונה שבזבז כסף, הדוגמה הכי טובה שהוא מצליח לחשוב עליה זה הונדה אודיסי מודל 2012 שרכש "בשביל הילדים".

ומהי בכל זאת התשוקה היקרה האחת שלו? "חברות סטארט-אפ", הוא אומר תוך כדי שהוא מחליף צבעים בעט שלו. כחול. קליק. אדום. קליק. שחור. קליק. כשצ‘ריטון משתמש באחד העטים האלה כדי לכתוב צ‘ק לחברת סטארט-אפ, העניין מסתיים לרוב בהרבה מאוד אפסים. שתי החברות הראשונות שייסד נמכרו לסיסקו סיסטמס ולסאן מיקרוסיסטמס, בהתאמה, תמורת מאות מיליונים. בסך הכל הוא הוציא יותר מ-50 מיליון דולר מכיסו הפרטי והשקיע ב-17 חברות שונות, מ-VMware ועד האחרונה שלו, אריסטה נטוורקס.

פרופסור דיוויד צ‘ריטון. צילום: מרטין די

אבל במקום הראשון ניצב צ‘ק צנוע על סך 100 אלף דולר אותו כתב ב-1998 לפקודת שני דוקטורנטים מסטנפורד, לארי וסרגיי. הצ‘ק הזה לבדו שווה כיום יותר ממיליארד דולר במניות גוגל. "אני מרגיש שהמזל האיר לי פנים בהשקעות", הוא אומר. "אבל מבחינת הוצאת כספים אני עדיין חושב כמו שנורר".

דרך משלו
צ‘ריטון (61) שומר על פרופיל נמוך. חיפושים של שמו בגוגל מעלים דפי אינטרנט פרימיטיביים, בפונט מיושן. אלה לא הפרופילים של לינקדאין ופייסבוק שהפכו להיות הסטנדרט בעמק הסיליקון, הוא אפילו לא מצייץ בטוויטר. כששאלתי סטודנטים אקראיים מסטנפורד על אודותיו, חלקם עצרו לחשוב רגע ואז שאלו אם שם המשפחה שלו מאוית כמו רשת המלונות שרתון.

צ‘ריטון מעדיף שזה ישאר ככה. הוא עדיין נוהג באותה פולקסוואגן "ואנגון" מודל 1986 שהייתה לו לפני שעשה כסף, גר באותו בית בפאלו אלטו שבבעלותו ב-30 השנה האחרונות ומשתמש באותו ספר: הוא עצמו. "זה לא שאני נגד מספרות", הוא מסביר. "פשוט קל לי לעשות את זה בעצמי, וזה לוקח פחות זמן".

כמי שעובד 10 עד 12 שעות ביום, צ‘ריטון מבין שזמן זה הכל. ההשקעה שלו בגוגל אפשרה לסטודנטים בשנה הראשונה בקולג‘ שחרשו לבחינות, לדלג על הזבל שהציף מנועי חיפוש כמו אלטה ויסטה.

החברה החדשה ביותר שלו, אריסטה נטוורקס, מייצרת מתג דאטה שמפחית את ההשהיות בין שרתים ומאפשר לביטים לעבור בפחות מ-500 ננו-שניות, מהירות כפולה כמעט מהמתג המהיר ביותר של סיסקו ומהטוב ביותר של ג‘וניפר נטוורקס. זה מעניק לסוחרים בוול סטריט את היכולת להזרים את פקודות המסחר שלהם ננו-שניות לפני המתחרים ומעניק לרופאים את היכולת לקבוע את רצף הגנום של החולה בזמן אמיתי.

צ‘ריטון שוקד על כל הפרטים הקטנים בפעילות החברה מאז נוסדה ב-2004. אריסטה, שמקום מושבה בסנטה קלרה, קליפורניה, מוסיפה לקוח אחד לפחות בכל יום. לפי החברה היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של 200 מיליון דולר. "דמיין מכונית שמאיצה כל 80 קמ"ש פי 10", אומר צ‘ריטון. "זה משנה את היכולות שלך באופן איכותי". אריסטה היא המכונית הזו.

צ‘ריטון הוא השלישי מבין שישה ילדים של שני מהנדסים קנדיים שגדלו בתקופת השפל הגדול ותמיד עודדו אותו למצוא את הדרך העצמאית שלו. אביו, רוס צ‘ריטון הקשיש, זוכר נער עצמאי שמספק את צורכי עצמו, שלא עסק בספורט קבוצתי ובנה את מצודת העץ שלו בחצר של המשפחה, הרחק מהילדים האחרים.

האב זוכר גם בן מחונן שהחליט לא ללכת לכיתה י"א בתיכון איסטגלן באדמונטון, משום שחש שתוכנית הלימודים איטית מדי. "הייתה לו דרך משלו", הוא אומר. "לא כיוונו אותו". כנער עם תחומי עניין רחבים, לא נזפו בו כשניסה להשיג תואר בגיטרה קלאסית ובאמנויות הבמה, שהיו התשוקות העיקריות שלו כסטודנט בקולג‘. כשדחו אותו מתוכנית לימודי המוזיקה באוניברסיטת "אלברטה״, הוא פשוט חיפש תחום עניין אחר – מתמטיקה, ולאחר מכן פנה למדעי המחשב. הוא השלים את התואר הראשון באוניברסיטת "בריטיש קולומביה״, וקיבל מאסטר ודוקטורט מאוניברסיטת ״ווטרלו״.

ב-1981, כשחיפש מימון למחקר, הגיע צ‘ריטון לסטנפורד, שעמדה להפוך לחדר המנועים של עמק הסיליקון שהחל לנבוט באותה תקופה. שם, בסטנפורד, פגש לראשונה את אנדי בכטולשיים, דוקטורנט גרמני מבריק שהתעסק כל הזמן עם מחשב תחנת עבודה שפיתח בשם "סאן" (קיצור של "רשת אוניברסיטת סטנפורד" באנגלית).

בכטולשיים חיפש מישהו שיפתח תוכנה עבור תחנת העבודה ופנה לצ‘ריטון, אותו פגש במחלקה למדעי מחשב. המרצה הבכיר הקנדי שיחק עם המתקן, ואחר כך ביקש לערוך שיפורים בחומרה. בכטולשיים נעתר.

קיבלו צ'ק ראשון מצ'ריטון – מייסדי גוגל, פייג' וברין. צילום: רויטרס

ב-1982 עזב בכטולשיים כדי להקים את סאן מיקרוסיסטמס, ואילו צ‘ריטון המשיך כאיש אקדמיה גם בשנות ה-90. הוא נמנע במיוחד מחיידק הסטארט־אפ שבו נדבקו רבים מהסטודנטים שלו ומעמיתיו, ביניהם המיליארדר ג‘ים קלארק, מייסד משותף בנטסקייפ ולשעבר פרופסור בסטנפורד.

כשבכטולשיים עזב את סאן ב-1995 הוא החל לחפש מישהו שיכול להבין את בעיות התוכנה היסודיות הנמצאות בבסיס קישוריות האת‘רנט (תקשורת לרשתות ארגוניות). הוא הסיר את האבק מספר הטלפונים שלו והתקשר לצ‘ריטון. השניים יצרו את גרניט סיסטמס, חברת ציוד תקשורת את‘רנט שנרכשה בידי סיסקו תמורת 220 מיליון דולר, 14 חודשים לאחר שהוקמה.

ב-2001 הם ניסו שוב והקימו את קיליה, חברת נטוורקינג נוספת, שנרכשה בידי סאן תמורת 120 מיליון דולר. בין חברות הסטארט-אפ שלהם, ביצעו צ‘ריטון ובכטולשטיים את ההשקעה החכמה ביותר שלהם: 100 אלף הדולרים ששלשל כל אחד מהם לידיהם של מייסדי גוגל.

טעות ששווה מיליונים
שבועיים לאחר הפגישה שלנו במשרדו, צ‘ריטון ואני יושבים על המרפסת הקדמית שלו כדי לראות את המקום שבו כתב את הצ‘ק ההוא לחבר‘ה מגוגל לפני 14 שנים. פייג‘ וברין לא היו סטודנטים של צ‘ריטון, אבל הם ניגשו אליו לאחר ששמעו על הצלחתו עם גרניט, בתקווה שחכמתו תוכל לסייע מעט בניסיון שלהם למסחר את PageRank, האלגוריתם שלהם.
כיסיו היו עמוקים יותר מאי פעם. הבעלות בשיעור 10% בגרניט הניבה לו רווח נטו של יותר מ-20 מיליון דולר והוא היה להוט לעזור. "היה קושי אמיתי לגייס כסף. לא חשבתי שזו צריכה להיות בעיה גדולה", מספר צ‘ריטון על ימיה הראשונים של גוגל. אגב, יאהו ואקסייט דחו את ההזדמנות לרשום את האלגוריתם.

בכטולשיים גם היה שם באותו יום. לקח לו רק כמה רגעים כדי להבין את האלגנטיות של מנוע החיפוש, וגם את תוכניתם של יוצריו למכור לינקים ממומנים. "אני זוכר שחשבתי לעצמי, ‘נו, אם הם יזכו למיליון כניסות ביום, חמישה סנטים לקליק, זה 50 אלף דולר, לפחות הם לא יתרוששו!‘" נזכר בכטולשיים.

בעוד שבכטולשיים מתאר את עצמו ואת צ‘ריטון כ"משקיעים בטעות", אחרים ממעיטים בחשיבות תפקידו של המזל. "זאת ממש לא הייתה טעות", אומר רון קונוויי, משקיע האנג‘ל מעמק הסיליקון שידו בכל, שאותו הציג צ‘ריטון לגוגל לצורך השקעה מאוחרת יותר. "זה בזכות הסביבה שהם בנו סביבם. הם מהנדסים כל כך נבונים ופיקחים, עד שהם מושכים מהנדסים אחרים שחולקים את הרעיונות שלהם איתם".

במשרדו של צ‘ריטון מוצגות 33 מסיכות מפחידות מרחבי העולם, מה שמעביר את התחושה שהגעת למרכז הכובד של מחלקת מדעי המחשב מעוררת יראת הקודש של סטנפורד. כל כך הרבה סטודנטים הגיעו לכאן במרוצת השנים כדי לחפש חכמה, ואם אפשר גם מזומנים.
סאם ליאנג, אחד הדוקטורנטים לשעבר של צ‘ריטון, היה אחד מהם. לאחר שעזב את גוגל ב-2010, חלק עם הפרופסור שלו לשעבר רעיון לפלטפורמה ניידת שתוכל להתחקות אחר עקבותיהם והרגליהם של משתמשיה בזמן אמיתי. מאז קיבל מצ‘ריטון יותר מ-100 אלף דולר כדי להקים את החברה שלו, אלוהאר מובייל. "הסטנדרטים שלו גבוהים באופן קיצוני", אומר ליאנג, שישיבות המחקר שלו עם צ‘ריטון היו מריטת העצבים הגדולה ביותר שלו מדי שבוע. "הוא אומר לך, ‘אתה חייב לחשוב גדול. אתה חייב להותיר השפעה בעולם‘".

השותף ל"טעות הגדולה", בכטולשיים. צילום: אנדרס

סידהארת‘ באטרה, סטודנט לשעבר לתואר שני בסטנפורד שב-2009 קיבל מימון מצ‘ריטון עבור החברה שלו, מעריך את תשומת הלב לפרטים של המנטור שלו לשעבר. "לטכנולוגים כנראה קל יותר לחלוק דברים עם דיוויד, משום שהוא יבין הרבה יותר מאשר משקיע הון סיכון, שאם תלך אליו ינעץ בך מבט ריק ולא באמת יבין את ההבטחה הטמונה במה שאתה עושה", אומר באטרה.

צ‘ריטון אומר שהוא נמנע מלרדוף אחר גחמות השוק. הוא רואה ברשתות החברתיות אחת מהן ונשאר ממוקד בפריצות דרך שמשפרות את חיי האדם בדרכים הניתנות למדידה, כמו האופן שבו גוגל מסייעת לסטודנט שנה ראשונה בקולג‘ להשלים עבודת מחקר בשלוש לפנות בוקר. לדבריו, יש לו אמונה, לפיה "אם אתה מספק לעולם ערך אמיתי ועושה זאת בדרך הגיונית, השוק מחזיר לך כגמולך".

צ‘ריטון ובכטולשיים השקיעו במשותף 100 מיליון דולר בארסיטה, 95% מסך המימון של החברה. מנכ"ל החברה, ג‘יישרי אולאל, לא מוסר פרטים פיננסיים, אך מציין שהחברה סוף סוף רווחית כעת, לאחר שבע שנים על המסלול. לאריסטה יש מזל שהיא נהנית ממממן בעל כיסים עמוקים. מגזר הנטוורקינג הוא קטלני עבור חברות סטארט-אפ דומות. "חברות ציוד רבות לעולם אינן משיגות אפילו החזר מלא על הכסף שהשקיעו", אומר אלאן ווקל, אנליסט נטוורקינג בכיר בקבוצת דל‘אורו. (הוא מזכיר חברות כמו וויבן Woven), שלא קיבלה סיבוב שני של מימון, ופורס 10 נטוורקס, שנקנתה בידי דל, לאחר שלא הייתה מסוגלת לתזמן את מוצריה לשוק בצורה נכונה.

"לפעמים, כשאתה עושה משהו חדשני ויצירתי, לוקח קצת יותר זמן להצליח", אומר צ‘ריטון. בשנה החולפת הכפילה אריסטה את כוח האדם שלה, והשמועות על אודות הנפקה ממשיכות להתגלגל. לפי ווקל, עד 2016 צפויה תעשיית המתגים המהירים שבה מתחרה אריסטה לגדול פי עשרה ל-2.4 מיליארד דולר.

אולם למרות שכלו החריף, צ‘ריטון לעולם לא יכול היה לחזות שחייו יתגלגלו כך. הוא עובד קשה כדי לוודא שהם יישארו יחסית ללא שינוי. "יש דברים בחיים, כמו שווי נטו, שאינם מתוכננים", הוא מסכם. "יש השקעות שמצליחות ויש כאלה שנכשלות".