האם אישה תזכה בפעם החמישית בפרס נובל לכימיה? מאחורי הקלעים של התחרות הנחשבת

בין השנים 1901 ו-2014, 46 נשים זכו בפרס נובל. רק ארבע נשים זכו בפרס בכימיה – מארי קארי, אירן ז'וליו-קירי, דורותי קרופוט הודג'קין ועדה יונת הישראלית. אבל, במרוץ הזכייה בפרס השנה (אשר יוכרז ב-7 לאוקטובר), סימנים מצביעים על אפשרות כי אישה תזכה. האם התחזיות האלו נכונות או לא?

ב-2012, שנה בה גברים זכו בכל פרסי הנובל (מלבד פרס נובל לשלום, אשר זכה בו האיחוד האירופאי), NPR ציטט את סטטיסטיקות הפרס. הוא כתב כי סטפני קובאלצ'יק, סטטיסטיקאית במכון הסרטן הלאומי אשר נתנה את המספרים עבור מאמר במגזין Significance, אמרה כי עד שנות ה-70, זכיות של נשים בפרס נובל בתחומי המדעים, שמרו על הקצב בהתאם להשתתפותן בתחומים אלו. רק לאחר שנות ה-70 עלה הפער המגדרי בפרסי הנובל, הסבירה קובאלצ'יק. כאשר השתתפות נשים במדעים החלה לגדול בקצב גדול יותר, פרסי הנובל לא עלו גם כן.

אז מה קרה? המסקנה קשורה לבעיית הצנרת הידועה במדע: הצנרת מתמלאת ונהיית יותר ויותר גדושה משלב הפוסט דוקטורט ועד השלב בו החוקרים הופכים לטוענים לכתר. הצנרת מתמלאת גם בבחירות, נסיבות, דעות קדומות ותחרות עזה.

נחזור רגע לארבע כלות פרס הכימיה. העבודה שהובילה אותן לזכות בפרס מציגה שני תתי תחומים של הכימיה: כימיה גרעינית (גילוי אלמנטים והיבטים חדשים של רדיואקטיביות), וקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן (במקרים כאלו בוחנים את המבנה האטומי של ויטמינים או חלבונים חשובים בגוף האדם). כימיה זכתה לכינוי "המדע המרכזי", מאחר והיא מרכזית לדברים רבים – מתרופות וחומרים חדשים ועד למדידות ומיקרוסקופים טובים יותר. לכן, מה זה אומר אם ארבע כלות הפרס צריכות לייצג ענף קטן יחסית של המדע? לפי מאמר ב-Nature, התחום בן מאה השנים של קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן, טיפח מתחילתו תרבות מעבדה מגוונת ושוות זכויות. לכן, המספרים מצביעים יותר על משהו סוציולוגי מאשר מדעי.

האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה, מארי קירי | צילום: ויקיפדיה

סוציולוגיה היא בדיוק מה שהארגון Rosalind Franklin Society מנסה לדחוף בכיוון חדש – פעילות הקבוצה מוקדשת להבטחת יותר מועמדויות ופרסים עבור נשים מדעניות, כי הרי אי אפשר לזכות בנובל, או בכל פרס אחר, מבלי להיות מועמדים לו. אתר פרס נובל יצר בסיס נתונים של המועמדים לזכייה עד 1964 (הוא פתוח לחיפוש הציבור אך המועמדויות נשמרות בסוד למשך 50 שנה). אחרי מארי קארי ב-1911, האישה הבאה שהייתה מועמדת לפרס בכימיה הייתה חלוצה נוספת ממדע הגרעין, ליזה מאייטנר, ב-1924. היא מעולם לא זכתה בנובל.

גורמים חברתיים משחקים תפקיד במי יכריז על המועמדות של מי. הם גם משחקים תפקיד במי יצטט את מי. לכן, התחזיות של פרס נובל לכימיה השנה מצד חברת שרותי המידע תומסון רויטרס מעודדות מאוד. החברה מבססת את התחזיות שלה בחלקן על מידע מציטוטים. לאחרונה היא ציינה כמה נשים בתחזיות פרס נובל לכימיה לשנת 2015. אחת מהן היא קרוליין ברטוצי, אשר הגדירה את המונח biorthogonal chemistry – תגובה כימית אשר יכולה להתרחש בדבר חי, ללא התערבות בהתנהגויות טבעיות. תחום זה בכימיה שימושי בלמידה על כיצד מחלות כמו סרטן, מתקדמות ברמת התאים.

עמנואל קרפנטר וג'ניפר דודנה מועמדות גם הן. השתיים פיתחו את CRISPR-Cas9, שיטת עריכת גנים בעלת דייקנות חסרת תקדים, אשר תוביל אולי בבוא היום לטיפולים עבור מחלות גנטיות קשות.

הנשים האלו הן הראשונות להיכנס לרשימה של תומסון רויטרס מאז שנת 2009, בה ג'קלין ברטון הופיעה. בחינה של "היכל זוכי הפרס המצוטטים" (אשר כולל את כל תחזיות העבר), מראה כי חוץ משלוש השמות האלו השנה, ברטון היא האישה האחרת היחידה ברשימת תחזיות פרס נובל לכימיה של תומסון רויטרס.

התחזיות של תומסון רויטרס לא בהכרח מצביעות על הזוכים של השנה, אבל אפשר לחשוב עליהן כתוספות למאגר של חוקרי עילית אשר אולי יזכו בפרס בעתיד. עוד נקודה שחשוב להבהיר, היא שאולי יהיו נשים בתחזיות פיזיקה או רפואה אשר יעברו לכימיה. בנוסף, לא ברור כיצד המתודולוגיה של תחזית אחת ספציפית השתנתה במהלך השנים. ועדיין, בעולם בו הכרה בהישגי נשים במדע הולכת בצעדי תינוק, זהו דבר ששווה לציין. ב-7 לאוקטובר נדע את התוצאות.