האם הונג קונג יכולה להפוך לחממה הטכנולוגית של ענף הביטוח?

אין ספק כי מרכיבים מסוימים, ומנועים כלכליים מסוימים, דרושים לפריצת דרך בענף הביטוח. מדובר בעסק מסורתי, עם הנהלות עתירות מורשת ומערכות תפעוליות רחבות. זו גם תעשייה הנתונה תחת רגולציה, והתפתחות אבולוציונית של הרגולציה הזו, היא-היא המפתח שיקבע האם חדשנות תוכל להכות שורש ולשגשג, או לא.

הונג קונג מעוניינת לשחק תפקיד משמעותי בהתפתחות הזו – והיא יודעת גם שהיא חייבת, אם היא רוצה להפוך לחממת פינטק של ממש. מגזר הביטוח הוא שירות מרכזי בליבת החיים הפיננסיים, כך שלמטרה זו, משרד המפקח על הביטוח (OCI) בהונג קונג, הרגולטור המרכזי של תחום הביטוח שם, כבר החל נוקט בצעדים הבאים:

• הוא גיבש צוות קישור לנושא הפינטק.
• הוא נפגש עם סטארט-אפים כדי להסביר להם את דרישות הרגולטור בענף הביטוח.
• הוא חיבר סטארט-אפים עם צוות המשימה לנושא פינטק של ה-FHKI, איגוד התעשיינים בהונג קונג.
• הוא משתתף באירועי פינטק על מנת להחליף תפיסות ורעיונות.
• הוא עובד בצמידות גם עם שחקנים במגזר הפרטי.

על אף שזוהי התחלה טובה, היות שאין דוח פעילות של צוות הקישור של ה-OCI, עדיין יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים: אנחנו לא יודעים כמה פגישות ערכו חברי הצוות? האם הם עובדים עם קבוצות פינטק נוספות פרט לזו של ה-FHKI? בכמה אירועים בנושא, ובאילו, נכחו חברי הצוות? בכמה מקרים פרטיים שקשורים לפינטק תמך ה-OCI? האם, וכיצד, ה-OCI מתקשר להתפתחויות בינלאומיות בתחום הרגולציה של הביטוח וקידומו כתעשיית פינטק?

ישנו ריק של מידע, ולכן קשה להעריך היכן הונג קונג עומדת בתחום. אבל יש לנו בכל זאת את החופש לשער: במה העיר צריכה לנסות להתמקד?

עתיד ענף הביטוח

בעתיד אנו נראה כל שלב במעגל הייצור של המוצר הביטוחי משנה את צורתו – מהמוצרים עצמם, דרך ההפצה והחיתום ועד למנהל ולתביעות הביטוח. הווה נתבונן בחידוש טכנולוגי אחד ספציפי על מנת להמחיש זאת: חיישנים במכוניות, בנכסים וברכוש הפרטי יספקו מידע שיוזן ישירות אל תוך המוצרים הביטוחיים שכל אחד מאתנו ירכוש. הביטוח יהיה תפור על פי מידותיו האישיות של הפרט, ההיסטוריה האישית שלו, פרופיל הסיכונים שלו והתנהגותו – וכל זה בזמן אמת.

שואפת להיות חממת פינטק – הונג קונג | צילום: Fotolia

בשלב הזה, באמצעות כלי ניתוח של ביג דאטה שיספקו הן ניתוחי אמת והן הערכות חוזי, המבטחים יוכלו להעריך סיכונים ולקבוע את המחירים והרזרבות שלהם בדיוק רב יותר.
ניתן לראות כיצד הדבר טומן בחובו סיכונים רגולטוריים מסובכים. למשל – בואו נבחן את השימוש (או אי השימוש) שייעשה במידע לגבינו. באור חיובי, אספקתו של מידע בזמן אמת למבטחים תאפשר להם לבנות פרופיל אישי שיכלול סיכונים ויציע תמחור טוב יותר, שמבוסס על אותם מידעים שתפורים במיוחד למידותינו, או שיינתנו כתגמול על שינוי התנהגותי רצוי.

באור זהיר יותר, לעומת זאת, כבר מתעוררות שאלות. האם הצרכנים ייענשו אם הם יסרבו לספק מידע? האם תתרחש עלייה בפילוח סוגי ורמות הסיכונים, כזו שתוביל גם להיווצרות צרכנים שרמות הסיכון שלהם גבוהות במיוחד, והם "בלתי ניתנים לביטוח"? האם תהיינה דליפות של מידע שהתקבל ונסקר על מנת להעריך את פרופיל הסיכון שלנו, וישמש גם כדי להעריך דברים אחרים לגבינו, כמו למשל היכולת לשלם?

הפתרון לסיכונים הרגולטוריים הללו רחוק מלהיות ברור בשלב זה. מה שבטוח הוא שהגורם שהביא את תעשיית הביטוח אל המקום שבו היא נמצאת היום לא יהיה זה שיביא אותה למקומה העתידי.

להסתכל קדימה

אם הונג קונג באמת מעוניינת להיות חממת פינטק, עם טכנולוגיות ביטוח כמרכיב מרכזי בכך, אזי שהרגולטור חייב להשתתף באופן פרו-אקטיבי ביצירה ובטיפוח הסביבה שתאפשר להפוך את החזון למציאות. ה-OCI הוא הרגולטור הנגיש ביותר לציבור באופן היסטורי בהונג קונג. עליו לראות את עצמו בתור שן מרכזית בגלגל השיניים של התחום, כזו שמקשרת בין היזמים, המבטחים, התעשיינים והרגולטורים לכדי מעגל של שיתוף פעולה.

אנחנו נמצאים בעולם חדש שבו הטכנולוגיה משנה מהותית את האופן שבו מועברים אלינו השירותים הפיננסיים. רגולטורים לרוב מתבוננים דרך המראה האחורית. כעת הגיע הזמן שהם יסתכלו קדימה.

בקרוב ה-OCI יוחלף על ידי רשות ביטוח עצמאית חדשה (IIA), והיא תצטרך להיות חלק מגישה חדשה כלפי תעשיית הביטוח בהונג קונג, כזו שמחפשת אחר חיבור, תיאום ויצירה. אז תהיה להונג קונג האפשרות האמתית להפוך למרכז האסייתי לחדשנות טכנולוגית בתחום הביטוח.