האם החלטת שופט העליון מלצר תשפיע על חוקי המס האמריקאים?

מיסוי לא חייב להיות דבר מעיק, אבל כעת נראה שצו המניעה הזמני שהוציא בית המשפט העליון בישראל כנגד אכיפתו של חוק המס הבינלאומי של ארצות הברית (FATCA), עשוי להוות קריאת השכמה גם לאומות אחרות שיחשבו מחדש האם לאכוף את "החקיקה הרעילה, הפגומה והאימפריאליסטית הזו", כפי שמכנה אותה מנהל אחת מפירמות הייעוץ הפיננסי המובילות בעולם, המייעצת לאישים בעלי שווי גבוה ולגולים אמריקאים ברחבי העולם.

ההערות המדהימות הללו הן של נייג'ל גרין, מנכ"ל ומייסד של קבוצת deVere, פירמת ייעוץ ששווי הנכסים המצטבר הפרוס תחתיה הוא כ-10 מיליארד דולר, שפתחה מרכז פעילות חדש באמריקה, מיאמי, באוגוסט האחרון. הערותיו מגיעות על רקע החלטת בית המשפט הגבוה לצדק ביום רביעי האחרון להקפיא את כוונת ממשלת ישראל ליישם ולאכוף את חוק תאימות מיסוי חשבונות החוץ (FATCA) האמריקאי במדינה.

תחת ה-FATCA, אשר נכנס לתוקף ביולי 2014, כל המוסדות הפיננסיים הלא אמריקאים ברחבי העולם מתבקשים לדווח באופן ישיר וקבוע לשירותי המס האמריקאים (IRS) את המידע הפיננסי הנוגע ללקוחותיהם האמריקאים, ולמחזיקי גרין-קארד, שיש ברשותם חשבונות המכילים יותר מ-50 אלף דולר.

אולם, ימים מספר לפני שהתהליך הזה הופעל ונאכף ברחבי ישראל, הורה השופט העליון חנן מלצר לפקידי הממשל לעצור את עבודות ההכנה. כעת נקבע מועד לקיום שימוע חירום שייערך בעניין לפני ה-15 בספטמבר.

פסיקתו של השופט מלצר להקפיא לעת עתה את יישום החוק חשובה ביותר | Fotolia

"מעשהו של השופט מלצר צריך לזכות בתמיכה רחבה", טוען מנכ"ל deVere גרין, שהוא אחד ממבקריו הבולטים של ה-FATCA. "זהירותו הנבונה צריכה לשמש קריאת השכמה למדינות אחרות שצריכות לחשוב מחדש האם לאכוף את החקיקה הרעילה, השגויה והמזיקה הזו, שנכפית על מדינות ריבוניות ברחבי העולם על ידי ארצות הברית".

יש צורך לציין שמר גרין, לאומן בריטי, היה מבקר קולני למדי של ה-FATCA, לאורך זמן רב. המנכ"ל מצביע על "שאלות חשובות" שיש לשאול אודות מה שהוא מכנה "האופי האימפריאליסטי של החוק". מילים כדורבנות. הוא גם ידוע כמי שאינו יושב על הגדר בכל הנוגע להבעת דעה בנושאים שונים, מהתקווה שמעוררים המלמולים של המועמד לנשיאות דונלד טראמפ ("הכלכלה הטרמפיאנית"; Trumponomics), דרך מסמכי פנמה ועד למקלטי מס.

את ה-FATCA ניתן בהחלט לתאר בתור "כיתת אומן" של אימפריאליזם פיסקלי בעל תופעות לוואי לא מכוונות. אך יש בו גם החשש כי ארצות הברית הולכת והופכת לסודית יותר ויותר בנושאים של מידע כלכלי. אין זה פלא אם כך שיש מי שכבר הדביקו לחוק הזה את התואר "מזעזע", ורואים בו הסיוט של המוסדות הפיננסיים.

סודיות פיננסית

לראייה, רק הביטו באינדקס הסודיות הפיננסית לשנת 2015, המפרט את הפרטים הגלובאליים לגבי סודיות בנקאית. האינדקס, שפורסם בחודש נובמבר האחרון ומנסה לשפוך אור על מקומות אפלים של הכלכלה העולמית, מגלה שארצות הברית "התקדמה" מהמקום השישי למקום השלישי בדירוג הסודיות הפיננסית – מיקום גבוה יותר משל איי קיימן – כשרק הונג קונג (מקום שני) ושווייץ (מקום ראשון) גבוהות ממנה.

הדירוג הזה עשוי לגרום לאדם לחשוב (שלא בצדק) שאמריקה היא מקלט מס לכל דבר ועניין. ראוי גם לציין כי הון פרטי בסכום המוערך בגובה של 21-31 טריליון דולר מצוי בתחומי שיפוט סודיים ברחבי העולם – ללא מס המושט עליו או עם מס בשיעור נמוך מאוד. אין פלא אם כן שהרשויות האמריקאיות מעוניינות בנתח מהסכום הזה.

לפיכך, באופן לא מפתיע ישנה מגמה גוברת של מספר מדהים של אזרחים אמריקאיים שמוותרים על אזרחותם, כפי שחשף משרד האוצר של ממשלת ארצות הברית. סקר שנערך בתחילת שנת 2015 על ידי deVere בעצמה, הראה כי כמעט שלושה רבעים (73%) מהאמריקאים שגרים מעבר לים אמרו כי הם התפתו לוותר על הדרכונים האמריקאים שלהם לאורך הזמן. הסקר גם מצא, כשסקר 370 מבין לקוחותיה האמריקאים "הגולים" של deVere, כי קצת פחות ממחצית (48%) אמרו שיצביעו עבור מועמד לנשיאות שיבקש לבטל את ה-FATCA. לעומתם, רק 29% מהנסקרים אמרו כי לא יצביעו למועמד כזה ו-23% היו חסרי עמדה. אם כן, נראה שנתונים אלו משקפים היטב את רחשי ליבם של האמריקאים החיים ברחבי העולם.

יתכן כי יש לזה קשר כלשהו לעובדה שאזרחים אמריקאים רבים לא יכולים כיום להחזיק חשבון בנק בארץ מגוריהם, היות שבנקים זרים חשים שלקוחות אמריקאים הם בדרך כלל מקור לצרות, בעקבות ה-FATCA המעיק וחוקים יקרים דומים, שיהיה עליהם לציית להם. בנוגע לעלות היישום והאכיפה של ה-FATCA עבור הבנקים ברחבי העולם, ההערכות מדברות על מיליארדי דולרים בשנה.

הריבונות וה-FATCA

כפי שטוען גרין: "כבר נכפה על מדינות ומוסדות פיננסיים זרים בעבר לישר קו עם הפרת הריבונות, המחיר הגבוה, ההכבדה והתקנות מפירות הפרטיות של ארצות הברית הנגזרות מתוקף ה-FATCA, ולא – הם יצטרכו להתמודד עם קנסות כבדים. כתוצאה מכך, המדינות והמוסדות הללו פועלים כיום הלכה למעשה כסוכני גביית מס של ארצות הברית".

הוא אף מוסיף כי: "מצדדי החוק טוענים לגביו שהוא נועד לתפוס את מי שמתחמקים מתשלום מס ובאופן לא חוקי שומרים כסף במקלטי מס מעבר לים".

זו יכולה בהחלט להיות מטרה נעלה, ממש כמו זו של תיקון סעיף 871(m) המתקרב ובא, הנוגע לניכוי מס במקור בכיסוי על השקעות נגזרות. התיקון ייאכף ב-2017 על משקיעים שאינם תושבי ארצות הברית – הידועים גם בכינוי 'חייזרים'. תקנת המס הספציפית הזו מכוונת לאכוף ניכוי מס בשיעור שבין 15-30% במגוון רחב של סוגי השקעות והכנסות נגזרות.

לפי גרין, ה-FATCA "לא יכול בשום אופן להתמודד בצורה אפקטיבית עם הנושא הגלובאלי והחשוב הזה, בגלל הגישה הלא ממוקדת שלו, דמוית רשת הדייגים". עכשיו, איפה כבר שמעתי את השורה הזו בעבר? אה, כן, מערך שלם של תקנות פיננסיות ביוזמת הנציבות האירופית. וכמו כן, זה מדגיש שוב את חוסר הקשר שבין הרגולטור לבין התעשייה שעליה הוא מופקד.

ה-FATCA הופך מדינות וארגונים ברחבי העולם לגובי מס בשירות ארה"ב | Fotolia

תופעות הלוואי ו-"נידוי פיננסי"

במקום זאת, מוסיף גרין, מה שעושה החוק – בעקבות שפע ההשלכות השליליות החמורות והבלתי מכוונות שלהן הוא גורם – זה לתייג את כ-7 מיליון האמריקאים שבחרו לחיות ו/או לעבוד מעבר לים, לרבות כ-300 האלף שחיים בישראל, בתור "מנודים כלכלית".

אמריקאים שחיים מחוץ לארצות הברית נוטים כעת להידחות ממוסדות כלכליים בינלאומיים, כמו למשל בנקים בארצות מגוריהם, כתוצאה מהרגולציה היקרה והמכבידה שמחייב ה-FATCA. התוצאה היא, לפי דעתו של גרין, שאמריקאים נחשבים כעת באופן טיפוסי ל"יותר צרות מתועלת".

"באופן דומה, גם עסקים אמריקאים שפועלים בשווקים הבינלאומיים מתויגים כעת באופן תדיר כמצורעים. ברור שזה יכול רק להזיק ליכולת שלהם להתחרות בשוק העולמי ואף יכול, בהמשך, להכות בשוק העבודה האמריקאי ובגידול ארוך הטווח של כלכלת ארצות הברית". ולתוצאות כאלו, אם תתרחשנה, ברור שיכולות להיות השלכות מרחיקות לכת הרבה מעבר לגבולות ארצות הברית עצמה.

החלטת בית המשפט העליון בישראל עשויה להוות רגע של סימן דרך משמעותי במאבק במה שגרין ואחרים מכנים "חוק שנוי במחלוקת ומזיק שיש למחוק מספרי ההיסטוריה". לא נותר אלא לנחש אם פעולתו האחרונה של השופט מלצר תעודד ותשפיע על מדינות נוספות לשקול מחדש את יישום ה-FATCA, אבל אם להתבסס על גרין, יש לקוות שכך יהיה.