האם הכוונות הטובות של ארגוני הסיוע דוווקא מלבות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני

מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי אמר לאחרונה כי "אנשים בישראל לא מתעוררים כל יום ושואלים את עצמם האם מחר יהיה שלום משום שיש להם תחושה של ביטחון, שגשוג וסיפוק". במילים אחרות, אנשים במערב מעריכים כי השגשוג של הכלכלה הישראלית קורה במקביל להחרפת העוני ברשות הפלסטינית.

זוהי טענה שקשה לתמוך בה. אחרי הכל, הרשות הפלסטינית היא שיאנית עולמית בקבלת סיוע בינלאומי. ב-15 השנים האחרונות קיבלה הרשות למעלה מ-12 מיליארד דולר, בעיקר מארה"ב ומאירופה. האיחוד האירופי מעניק לרשות חבילה של 500 מיליון דולר כל שנה, במטרה לחזק את מערכת הבריאות והרווחה שלה.

אולם, על פי דוח חדש של הבנק העולמי, הנדיבות המערבית רק העמיקה את התלות של הרשות בסיוע מחו"ל והעמיקה את העוני במדינה. כך למשל, נראה כי ישנה בועת בנייה ענקית ברמאללה, מקום מושבה של הנהגת הרשות. אך שאר הכלכלה הפלסטינית נותרה מאחור. בנוסף, מספר המועסקים בסקטור הציבורי הוא הגדול ביותר ברשות, כולל הטרוריסטים הנמצאים מאחורי סורג ובריח בבתי כלא בישראל. 

כמויות גדולות של כסף נעלמות בתוך חשבונות הבנק של מנהיגי הרשות, כך שאף אחד לא באמת יודע כמה מכספי הסיוע הבינלאומיים באמת מגיעים ליעדם. 

צילום: רויטרס

העלייה באבטלה ברשות והתייקרות מוצרי המזון היו ככל הנראה הסיבה שקרי הודיעה על היוזמה "להעביר השקעה של 4 מיליארד דולר לרשות". את היוזמה הציג קרי בפורום הכלכלי העולמי השבוע. ההשקעה מיועדת לעידוד התיירות ברשות, לקידום יצרנים קטנים ולפיתוח טכנולוגיות מידע. על פי הערכות של הבנק העולמי, כלכלת הרשות עשויה לטפס ב-50% אם האבטלה תרד באופן דרמטי.

אולם נשאלת השאלה: מי יהיו המשקיעים שיכניסו לרשות 4 מיליארד דולר? לאיחוד הערבי יש כרגע בעיות גדולות יותר, כמו המלחמה בסוריה והתמוטטותה של כלכלת מצרים. מעבר לכך, האיחוד כבר תרם לפלסטינים כ-86 מיליון דולר עבור פרויקטים בעזה ובגדה המערבית. 

גם העמדה של הרשות הפלסטינית בנושא ברורה. היועץ הכלכלי לממשלתו של אבו מאזן, מוחמד מוסטפה, אמר כי "הפלסטינים לא יסכימו לוויתורים פוליטיים תמורת סיוע כלכלי". לדבריו, הפלסטינים יוותרו על ההשקעה משום שהיא דורשת מהם הסדר מדיני במשא ומתן. במקום זאת, הם דורשים סעד.

סוכנות הסיוע של האו"ם (UNRWA) מצדדת בעמדה זו. לאחרונה הציגה ראש הסוכנות בלבנון אן דיסמור מפת עולם ובה לא מופיעה מדינת ישראל. במקומה, בשטח שבו נמצאות ישראל והרשות הפלסטינית, נכתב "פלסטינה הערבית". בתגובה לביקורת הבינלאומית על מפה זו, אמר דובר אנרווה כי "הסוכנות דוחה מכל וכל טענות על כך שהיא 'מוחקת את ישראל מהמפה' משום שהמפה שהציגו אנשיה שורטטה עוד בטרם קמה מדינת ישראל, לפני שנת 1948". 

אונרווה היא אחד הארגונים שתומכים אמנם בשלום בין ישראל לפלסטינים, אך בפועל מעודדים את תלותה של הרשות בזרים ומעמיקים את העוני בה. לטענת הסוכנות, "ללא הסיוע שהיא מעניקה לפסלסטינים, מאות ואלפי אנשים במזרח התיכון ימשיכו לחיות ללא שירותים חיוניים. לכן, נמשיך להעניק את שירותנו ולחזק את מערכות הבריאות, החינוך והרווחה עבור הפליטים הפלסטינים". 

עתידה של הסוכנות נמצא בסימן שאלה. אונרווה מעסיקה כ-30 אלף עובדים פלסטינים במשרות שאמורות להיות מאויישות על ידי הרשות הפלסטינית ולקבל ממנה את משכורתם. בפועל, המערב הוא זה שמשלם להם. על כן, נראה שלאונרווה יש אינטרס מובהק בשימור המצב הקיים ברשות, על מנת לשרוד. אנשי אונרווה פועלים חזק כדי להטמיע את מעמדם בתוך החברה הפלסטינית, ובה בעת ממשיכים להוות חוצץ המונע את המשך התהליך המדיני בין ישראל לרשות. הבעיה האמיתי היא שבמערב ממשיכים לשלם על כך, במקום לדרוש שהמשרות יוחזרו לרשות ולהכריח את הנהגת הרשות להראות את עצמאותה בנושא.